(Translated by https://www.hiragana.jp/)
חוק הגז (בטיחות ורישוי) – ויקיטקסט לדלג לתוכן

חוק הגז (בטיחות ורישוי)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חוק הגז (בטיחות ורישוי) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989


קישור למאגר החקיקה הלאומי
2000213
ס״ח תשמ״ט, 108; תשס״ב, 84, 98; תשס״ח, 129; תשע״ו, 61; תשע״ז, 69; תשע״ח, 751; תש״ף, 152; תשפ״א, 172; תשפ״ד, 308.

קביעת והארכת תקופות מעבר: ק״ת תשע״ו, 1186; תשע״ז, 226, 1676.


סמכויות שר הכלכלה לפי חוק זה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י״פ תשע״ז, 1314), ותוארו שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250).


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות [תיקון: תשס״ב, תשס״ח, תשע״ו, תשפ״א]
בחוק זה –
”גז“ – (נמחקה);
”גז“, ”גז טבעי“, ”הממונה“ ו”המנהל“ – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק משק הגז הטבעי;
”גז פחמימני מעובה“ – (נמחקה);
”חוק משק הגז הטבעי“ – חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002;
”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מיתקן גז“ – מיתקן או מכשיר המשמש להחסנה, להובלה, למדידה, לצריכה, לצבירה, או לשריפה של גז ולפליטתם של גזי שריפה, לרבות מבנים, מכלים, צינורות ואבזרים המשמשים במיתקן;
”מיתקן גז טבעי לצריכה“ – כמשמעותו בסעיף 8ב;
”מיתקן גז פחמימני מעובה לצריכה עצמית“ – (נמחקה);
”נותן שירותי הזרמת גז“ – ספק גז של גז טבעי או מי שקיבל רישיון לפי פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי;
”עבודת גז“ – תכנון, התקנה, בדיקה, בפלכלה שינוי, תיקון או פירוק של מיתקן גז, מילוי או הולעה של גז, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור;
”ספק גז“ – אדם שעסקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז;
”השר“ – שר האנרגיה.

פרק ב׳: בטיחות הטיפול בגז ובמיתקני גז

צו בטיחות [תיקון: תשפ״א]
השר רשאי להסדיר בצו את בטיחות הייצור, המילוי, ההחסנה, ההולכה או השיווק של גז או של מיתקן גז וכן את הצריכה של גז, ובלבד שאינה צריכה לשימוש ביתי; כן רשאי השר להסדיר בצו את בטיחות הביצוע של עבודת גז; צו כאמור יכול להיות כללי או לסוגים של גז או של מיתקני גז או של עבודות גז או לגז מסויים או למיתקן גז מסויים או לעבודת גז מסויימת.
[תיקון: תשס״ב, תשפ״א]
(בוטל).
התקנת מיתקן גז [תיקון: תשע״ו, תשפ״א]
(א)
לא יתקין אדם מיתקן גז ולא יעשה בו שינוי יסודי אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר, למעט מיתקן גז שהוא אחד מאלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
מיתקן גז טבעי לצריכה;
(3)
מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי לשימוש ביתי.
(ב)
המנהל יתן היתר לפי סעיף קטן (א) אם שוכנע שתכנית ההתקנה או השינוי יש בהם כדי להבטיח שהשימוש במיתקן יהיה באופן שאין בו סיכון לאדם או לרכוש וכי נתקיימו תנאי הבטיחות לפי כל חיקוק.
(ג)
הותקן מיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א) ללא היתר או שלא לפי התנאים שבהיתר, רשאי המנהל לתת הוראה למחזיק במיתקן הגז לרוקן את המיתקן מגז, ללא דיחוי, ולאסור את השימוש בו לצרכי גז; נתן המנהל הוראה כאמור, תיעשה הרקת הגז מהמיתקן על־ידי מי שהוא בעל רשיון לעסוק בעבודת גז מאותו סוג.
(ד)
השר רשאי לקבוע כי מיתקן כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולו או חלקו, מסוגים שיקבע, יהיה חייב בהיתר לפי הוראות סעיף זה, באישור תקינות לפי סעיף 8ד או באישור בטיחות אחר כפי שיקבע.
הפסקת פעולה של מיתקן גז [תיקון: תשפ״א]
הממונה רשאי, אם ראה שטעמי בטיחות של אדם או רכוש מחייבים זאת, להורות על הפסקת השימוש במיתקן הגז ולתת הוראה לרוקן את המיתקן מגז ללא דיחוי; כן רשאי הממונה להתנות את המשך השימוש במיתקן בקיום תנאים שיקבע.
[תיקון: תשפ״א]
(בוטל).
אחזקה תקינה של מיתקן גז
בעל או מחזיק של מיתקן גז שקיבל היתר לפי סעיף 4 יחזיק את המיתקן ויפעילו באופן תקין ובטוח.
תכנית בטיחות [תיקון: תשפ״א]
(א)
המנהל רשאי להורות לבעל או למחזיק של מיתקן גז כאמור בסעיף 4 להכין תכנית בטיחות של המיתקן לפי הנחיות ותוך המועד שיקבע; הוראה כאמור יכולה להיות לגבי סוג של מיתקני גז או לגבי מיתקן גז מסויים.
(ב)
(בוטל).
[תיקון: תשס״ח, תשפ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ו]

פרק ב׳1: מיתקני גז טבעי לצריכה

הגדרות ופרשנות – פרק ב׳1 [תיקון: תשע״ו, תשפ״ד]
(א)
”אישור תקינות“ – כמשמעותו בסעיף 8ד, ולעניין סעיפים 8ג, , 8יא ו־8טו – לרבות אישור תקינות זמני;
”אישור תקינות זמני“ – כמשמעותו בסעיף 8ו, או אישור שניתן לפי סעיף 8ד(ז), לפי העניין;
”גוף בודק“ – גוף שהוסמך ואושר לפי סעיף 8ט;
”חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות“ – חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997;
”יום התחילה“ – י״ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015);
”מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס“ – מיתקן להפחתת לחץ של גז טבעי דחוס, המתקבל ממכלי לחץ שהם חלק מרכב מסחרי כמשמעותו בפקודת התעבורה, בלחץ שאינו עולה על 250 בר (bar), לרבות צנרת בשטחו של צרכן הגז הטבעי שמספקת רק לו את הגז הטבעי ומחברת בין המיתקן לבין הצנרת של הצרכן;
”מכון התקנים“ – מכון התקנים הישראלי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים;
”הממונה על התקינה“ – הממונה על התקינה שמונה לפי סעיף 5 לחוק התקנים;
”הרשות להסמכת מעבדות“ – הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות;
”תקן“ – הוראות לעניין גז טבעי בתקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, המנוי בתוספת הראשונה א׳, החלות על מיתקן גז טבעי לצריכה.
(ב)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מיתקן גז טבעי לצריכה הוא כל אחד מאלה:
(1)
מיתקן גז המשמש לצריכת גז טבעי, ובכלל זה לייצור חומרים אחרים מגז טבעי או לייצור אנרגיה תרמית, חשמלית או מכנית;
(2)
מיתקן המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי;
(3)
מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס;
(4)
צנרת המחברת בין מיתקנים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לבין מיתקני הגז של נותן שירותי הזרמת גז;
(5)
מבנים, מכשירים ואבזרים קבועים או מיטלטלים לאורך המיתקנים כאמור בפסקאות (1) עד (3), המחוברים אליהם.
(ג)
מיתקן גז טבעי לצריכה הוא מיתקן שמתקיימים בו כל אלה, ולעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – האמור בפסקה (3) בלבד:
(1)
הוא נמצא בשטח שבשליטתו של המחזיק במיתקן;
(2)
הוא אינו מופעל על ידי נותן שירותי הזרמת גז;
(3)
הוא אינו משמש לשימוש ביתי, להחסנה, להפצה או לצבירה; לעניין זה, ”החסנה“ – למעט אם נעשית בתחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי, לצרכיה התפעוליים של התחנה.
התקנה ושימוש במיתקן גז טבעי לצריכה [תיקון: תשע״ו]
לא יתקין אדם מיתקן גז טבעי לצריכה ולא ישתמש בו בגז טבעי, אלא אם כן ניתן לגביו אישור תקינות לפי פרק זה.
אישור תקינות למיתקן גז טבעי לצריכה [תיקון: תשע״ו]
(א)
מי שמעוניין בהפעלה של מיתקן גז טבעי לצריכה או בהסבתו של מיתקן לשימוש כמיתקן גז טבעי לצריכה, יפנה אל גוף בודק לשם קבלת אישור תקינות של המיתקן, לעניין השימוש בו בגז טבעי, או לשם חידוש האישור.
(ב)
הגוף הבודק יבדוק את המיתקן האמור בסעיף קטן (א), בהתאם לתקן ולהוראות לפי סעיף 8יא; בדיקות לחידושו של אישור תקינות יבוצעו בשים לב לכך שניתן בעבר אישור תקינות לאותו מיתקן.
(ג)
מצא הגוף הבודק כי מתקיימות במיתקן האמור בסעיף קטן (א) הוראות התקן וההוראות לפי סעיף 8יא, ייתן לו אישור תקינות.
(ד)
אישור תקינות יינתן לחמש שנים; השר רשאי, בצו, לשנות את התקופה האמורה, ובכלל זה לקבוע תקופות שונות לעניין סוגים שונים של מיתקני גז טבעי לצריכה; ניתן אישור תקינות זמני, לא תובא תקופת תוקפו במניין תקופת אישור התקינות לפי סעיף קטן זה.
(ה)
גוף בודק יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים ופעולות הנדרשים לשם בדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה, כפי שנקבעו בהוראות התקן ובהוראות לפי סעיף 8יא.
(ו)
קיבל גוף בודק פנייה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן וישיב לפנייה עד המועד כאמור בתוספת השלישית, לפי העניין, ובלבד שאותה פנייה כללה את כל המסמכים ובוצעו כל הפעולות כנדרש לפי סעיף קטן (ה); תגובת הגוף הבודק תכלול את פירוט הדרישות לפי התקן וההוראות לפי סעיף 8יא, לשם השלמת הבדיקה, ככל שישנן.
(ז)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 8ו, הוגשה בקשה לחידוש אישור תקינות, והגוף הבודק סבר כי דרוש לו זמן נוסף לשם השלמת הבדיקה, רשאי הוא לתת אישור לגבי המיתקן לתקופה הדרושה לו להשלמת הבדיקה, ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור ובעל אישור התקינות הגיש את הבקשה לחידוש האישור חודשיים לפחות לפני פקיעת תוקפו; הגוף הבודק רשאי להאריך את תוקף האישור לפי סעיף קטן זה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שמונה חודשים.
(ח)
מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי סעיף 8יא אינן מתקיימות במיתקן, יודיע למבקש האישור, בהודעה מנומקת בכתב, כי הוא דוחה את הבקשה למתן אישור התקינות.
(ט)
גוף בודק יודיע לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים או אמורים להיות מחוברים למיתקן שנבדק על ידי הגוף הבודק על מתן אישור תקינות, על חידושו ועל סיום תקופת האישור, ובכלל זה על מתן אישור לפי סעיף קטן (ז) ועל הארכת תוקפו.
התליית אישור תקינות, ביטולו או סירוב לחדשו [תיקון: תשע״ו]
(א)
מצא גוף בודק כי הוראות התקן או ההוראות לפי סעיף 8יא אינן מתקיימות במיתקן גז טבעי לצריכה אשר יש לגביו אישור תקינות, רשאי הוא להתלות את האישור עד לקיום תנאים שיורה עליהם, לבטלו או לסרב לחדשו, ובלבד שייתן לבעל אישור התקינות הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין זה לא יאוחר מ־30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב)
הגוף הבודק ימסור, באופן מיידי, לבעל אישור התקינות, לנותן שירותי הזרמת גז שמיתקניו מחוברים למיתקן ולרשות להסמכת מעבדות הודעה מנומקת בכתב על החלטתו לפי סעיף קטן (א).
אישור תקינות זמני [תיקון: תשע״ו]
(א)
על אף האמור בסעיף 8ד(ג) ו־(ח), גוף בודק רשאי לתת אישור תקינות זמני למי שהגיש בקשה לחידוש אישור תקינות, אף אם אינו עומד בהוראות התקן או בהוראות לפי סעיף 8יא, ובלבד שמצא כי אין בשימוש בגז טבעי במיתקן משום סכנה לבטיחות הציבור.
(ב)
אישור תקינות זמני יינתן לתקופה שיקבע הגוף הבודק, בשים לב לליקויים שמצא, ורשאי הגוף הבודק להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הכוללת לפי סעיף קטן זה לא תעלה על ארבעה חודשים.
(ג)
ניתן אישור תקינות זמני או הוארך תוקפו, ימסור הגוף הבודק, באופן מיידי, הודעה על כך לנותן שירותי הזרמת הגז שמיתקניו מחוברים למיתקן שלגביו ניתן אישור התקינות הזמני.
(ד)
לעניין סעיף זה, בקשה לחידוש אישור תקינות יכול שתוגש בתקופת תוקפו של האישור או בתוך שנה ממועד פקיעתו.
אחזקה תקינה ובטוחה של מיתקן גז טבעי לצריכה [תיקון: תשע״ו]
בעל ומחזיק של מיתקן גז טבעי לצריכה יחזיקו את המיתקן ויפעילו אותו באופן תקין ובטוח.
איסור אספקת גז טבעי למיתקן שאין לגביו אישור תקינות [תיקון: תשע״ו, תשפ״א, תשפ״ד]
(א)
לא יזרים אדם לראשונה גז טבעי למיתקן גז טבעי לצריכה שאין לגביו אישור תקינות תקף, אלא במסגרת בדיקה מקדימה הכוללת הזרמת גז בהתאם להוראות התקן או להוראות לפי סעיף 8יא.
(ב)
נותן שירותי הזרמת גז שקיבל הודעה בכתב מאת גוף בודק לפי הוראות פרק זה, ולפיה אישור תקינות לגבי מיתקן שהוא מזרים אליו גז טבעי אינו תקף או שקיבל הודעה כאמור על סיום תקופת האישור, יפסיק, בתוך שלושה ימים מיום קבלת ההודעה, את הזרמת הגז הטבעי למיתקן הנוגע בדבר, ולא יחדש את הזרמתו אלא אם כן קיבל הודעה מגוף בודק על מתן אישור תקינות או חידושו לגבי המיתקן האמור.
הסמכת גופים בודקים [תיקון: תשע״ו, תשע״ז]
(א)
בדיקות שגוף בודק מבצע לפי פרק זה, יראו אותן כאילו נקבע לגביהן לפי סעיף 5(1) לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כי הרשות להסמכת מעבדות תיתן לגביהן הסמכה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)
הרשות להסמכת מעבדות תסמיך גופים לבדוק מיתקני גז טבעי לצריכה, לתת אישורי תקינות ואישורי תקינות זמניים, לחדש אישורי תקינות ולאשר מפרטים הנדסיים לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, בעניין מיתקני גז טבעי לצריכה, בהתאם להוראות התקן ולהוראות לפי סעיף 8יא, וכן בהתאם לנהלים, לכללים, לאמות המידה ולתקנים הבין־לאומיים החלים על פעילות הרשות להסמכת מעבדות, כמשמעותם בסעיף 10 לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
(ג)
על הסמכת הגופים כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו ההוראות לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, בשינויים המחויבים.
(ג1)
הרשות להסמכת מעבדות תמסור את החלטתה לעניין הסמכת גוף כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך חמישה חודשים מהמועד שבו הוגשו לה כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
(ד)
גוף שהוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות לפי סעיף קטן (ב), לא ישמש גוף בודק לפי פרק זה אלא לאחר שאושר לעניין זה בידי הממונה על התקינה לפי סעיף 12 לחוק התקנים, ויראו גוף שהוסמך כאמור כעומד בתנאים לפי סעיף 12 לחוק התקנים, לעניין יכולת וכשירות מקצועית, לשם מתן אישור הממונה על התקינה; הממונה על התקינה רשאי להתחיל בהליכים למתן אישור כאמור אף לפני הסמכתו של הגוף.
(ה)
הממונה על התקינה ימסור את החלטתו לעניין מתן אישור כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 30 ימים מאחד מהמועדים האלה, לפי המאוחר:
(1)
המועד שבו הוגשו לרשות להסמכת מעבדות כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה;
(2)
המועד שבו הוגשו לו כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף 12 לחוק התקנים לשם מתן האישור, בהתאם לרשימה שפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה.
(ו)
הרשות להסמכת מעבדות תבצע בקרה על פעילותם של גופים בודקים שהסמיכה, לעניין עמידתם בתנאי הסמכתם, לרבות באמצעות ביצוע בדיקות מדגמיות לגבי אופן מילוי תפקידם.
(ז)
על אף האמור בסעיף זה, יראו את מכון התקנים לעניין פרק זה כגוף בודק, ובלבד שלעניין הוראות שנקבעו לפי סעיף 8יא לגבי בדיקות וביצוען, יוסמך בידי הרשות להסמכת מעבדות כגוף בודק, והסמכויות לפי סעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו־(ו) יהיו נתונות לרשות להסמכת מעבדות בנוגע למכון התקנים, לגבי ההוראות האמורות בלבד.
[תיקון: תשע״ו, תשפ״א, תשפ״ד]
(בוטל).
קביעת הוראות בנושאים שלא נקבעו בתקן [תיקון: תשע״ו]
(א)
לא נקבעו בתקן הוראות בעניינים המפורטים להלן, יקבע השר הוראות באותם עניינים, בהתייעצות עם שר הכלכלה:
(1)
סוגי הבדיקות שיש לבצע לשם מתן אישורים לפי פרק זה;
(2)
מסמכים שבעל אישור התקינות חייב בשמירתם, ובכלל זה תיעוד בדיקות שעליו לבצע לפי כל דין; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע גם תקופות לשמירת מסמכים כאמור.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות נוספות על ההוראות שנקבעו לפי חוק הרשות [צ״ל: הלאומית] להסמכת מעבדות, בעניין תנאי הסמכתם של גופים בודקים, תקופת תוקף ההסמכה ותנאים לביטולה.
(ג)
לא נמסרה עמדת שר הכלכלה לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה.
(א)
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א׳; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות.
(ב)
השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.
אי־תחולה של הוראות על מיתקני גז טבעי לצריכה [תיקון: תשע״ו, תשפ״א]
הוראות סעיפים 5 ו־22 עד 24 לא יחולו לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה.
סייג לתחולה – פרק ב׳1 [תיקון: תשע״ו]
הוראות פרק זה לא יחולו על מיתקן גז טבעי לצריכה שהוזרם אליו גז טבעי לפני יום התחילה מבעל רישיון לפי סעיף 102 לחוק משק הגז הטבעי.
הוראות מעבר – פרק ב׳1 [תיקון: תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ד]
(א)
על אף האמור בסעיפים 8ג, ו־8ח
(1)
מיתקן גז טבעי לצריכה, למעט מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, שערב יום התחילה הוזרם אליו גז טבעי או שניתן לגביו אישור להזרמת גז טבעי לפני יום התחילה אך טרם הוזרם אליו גז טבעי (בסעיף זה – מיתקן קיים), אינו חייב באישור תקינות לשם שימוש בו והזרמת גז טבעי אליו, עד לבדיקתו לראשונה לפי הוראות פסקה (2); בסעיף זה, ”אישור להזרמת גז טבעי“ – אישור בכתב, שנתן הממונה או מי מטעמו או מכון התקנים, ובלבד שניתנו כלל האישורים לכל חלקי המיתקן שאליו יוזרם גז טבעי;
(2)
גוף בודק יבדוק מיתקן קיים לשם מתן אישור תקינות, בהתאם להוראות בתקן שעניינן הערכת בטיחותם של מיתקנים קיימים ובהתחשב באישורים להזרמת גז טבעי שניתנו לגבי אותו מיתקן בעבר; בדיקה ראשונה של מיתקן קיים כאמור תבוצע במהלך התקופות האלה, לפי העניין:
(א)
לעניין מיתקן קיים שקיבל אישור להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי בלבד, והאישור היה בתוקף ערב יום התחילה – עד יום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020);
(ב)
לעניין מיתקן קיים שקיבל אישורים להזרמת גז טבעי מרשות הגז הטבעי וממכון התקנים והאישורים היו בתוקף ערב יום התחילה – עד תום חמש שנים מיום קביעת תקן בעניין המיתקן, ובלבד שאם הותנה האישור שנתן מכון התקנים בתנאים, מכון התקנים אישר את התקיימות התנאים בטרם פקע תוקף האישור המותנה שנתן.
(ב)
(בוטל).
(ג)
על אף האמור בסעיף 8ט, לעניין מיתקנים כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו הוראות אלה במהלך התקופות כאמור באותו סעיף קטן:
(1)
מכון התקנים ישמש גוף בודק; ואולם לבקשת מבקש האישור, גורם שהחל בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה לפני יום י״ג בחשוון התשע״ו (26 באוקטובר 2015) לשם מתן אישור להזרמת גז אל המיתקן, ישלים את הליך הבדיקה לגבי אותו חלק במיתקן שהחל לבדוק; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהחובה לקבל אישור מאת מכון התקנים לגבי שאר חלקי המיתקן;
(2)
השר, בהתייעצות עם המנהל הכללי של הרשות להסמכת מעבדות, יאשר גוף הפועל במדינה מפותחת בעלת שווקים משמעותיים והוסמך לפי הדין החל בה, לשמש כגוף בודק לעניין פרק זה, ובלבד שסבר כי אותו גוף כשיר לערוך בדיקות למיתקני גז טבעי לצריכה לפי דרישות המנויות בתוספת הרביעית; אישור לפי פסקה זו לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס יינתן עד ליום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ולגבי מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – עד ליום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017); החלטה על מתן אישור כאמור ורשימה מעודכנת של הגופים שאושרו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
(3)
הגורמים המנויים בפסקה (1) וגוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) יערכו בדיקות למיתקן גז טבעי לצריכה בהתאם לדרישות המנויות בתוספת הרביעית, בשינויים המחויבים, וייתנו אישור תקינות למיתקן אם מתקיימות לגביו דרישות כאמור, וניתן לגביו אישור מאת הרשות הארצית לכבאות והצלה; הגורמים המנויים בפסקה (1) וגוף בודק כאמור ברישה לפסקה זו רשאים לתת אישור תקינות זמני לפי פסקה זו גם אם לא מתקיימות הנסיבות כאמור בסעיף 8ו(א);
(4)
אישור כאמור בפסקאות (1) ו־(3), למעט אישור תקינות זמני, יינתן לתקופה של חמש שנים או לתקופה שקבע השר לפי סעיף 8ד.
(5)
אישור שנתן השר לגוף בודק לפי פסקה (2) (בסעיף קטן זה – אישור השר) יעמוד בתוקפו עד ליום ה׳ בשבט התשע״ז (1 בפברואר 2017), אלא אם כן נקבע בו מועד מוקדם יותר; ואולם גוף שניתן לו אישור השר והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי סעיף 8ט(ב), ועד ליום ה׳ באייר התשע״ז (1 בפברואר 2017) קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה לפי אותו סעיף, אישור השר לגביו יעמוד בתוקפו עד ליום י׳ באלול התשע״ז (1 בספטמבר 2017), אלא אם כן נקבע מועד מוקדם יותר באותו אישור;
(6)
על אף האמור בפסקה (5), אישור שנתן השר לגוף בודק לפי פסקה (2) לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס יעמוד בתוקפו עד תום שלושה חודשים ממועד קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור, בהתאם לצו לפי סעיף קטן (ד)(2); ואולם גוף שניתן לו אישור השר והגיש בקשה לקבלת הסמכה לפי סעיף 8ט(ב), ועד תום שלושת החודשים כאמור קיבל אישור מהרשות להסמכת מעבדות כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת הסמכה לפי אותו סעיף, אישור השר לגביו יעמוד בתוקפו עד תום שמונה חודשים ממועד קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור בהתאם לצו לפי סעיף קטן (ד)(2), אלא אם כן נקבע מועד מוקדם יותר באותו אישור.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) יחולו במהלך התקופות האלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס – בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשע״ו (1 במרס 2016) ועד תום שמונה חודשים מיום קביעת התקן בעניין מיתקן כאמור; השר יודיע, בצו, על קביעת התקן ועל סיום התקופה לפי פסקה זו; על אף האמור בסעיף 30, צו כאמור אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
סיום התקופה לפי פסקה זו נקבע ליום י׳ בתשרי התשע״ח (30 בספטמבר 2017).
(3)
לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור בפסקה (2) – בתקופה שמיום התחילה ועד ליום י׳ באלול התשע״ז (1 בספטמבר 2017).
התקופה לפי פסקה זו הוארכה עד יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) או עד 15 ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות של השר בדבר הסמכת גוף בודק ראשון בידי הרשות להסמכת מעבדות ובדבר אישורו של הגוף האמור בידי הממונה על התקינה לפי סעיף 8ט לחוק, המוקדם מבינהם.
(ד1)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), החל גורם מהגורמים המנויים בפסקה (1) של אותו סעיף קטן או גוף בודק שניתן לו אישור לפי הוראות פסקה (2) של אותו סעיף קטן, בבדיקת מיתקן גז טבעי לצריכה במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד)(2) או (3), לפי העניין, והאישור האמור היה בתוקף במועד תחילת הבדיקה, יחולו הוראות אלה:
(1)
הגורם שהחל בבדיקה יהיה רשאי, לבקשת מבקש האישור, להשלים את הליך הבדיקה לגבי אותו מיתקן, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)(3) ו־(4), גם לאחר תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, ובלבד שאותו גורם קיבל ממבקש האישור את כל המסמכים הדרושים למתן האישור, ביצע בדיקה מקדימה אחת לפחות במיתקן והשיב לפניית מבקש האישור תוך פירוט הדרישות לפי התוספת הרביעית, עד תום התקופה שבה היה רשאי לתת אישור תקינות בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);
(2)
אישור תקינות למיתקן לפי הוראות סעיף קטן זה יכול שיינתן עד תום חצי שנה מתום התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד) לגבי אותו מיתקן, לכל המאוחר; בפסקה זו, ”אישור תקינות“ – למעט אישור תקינות זמני.
(ה)
השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית; לא נמסרה עמדת שר הכלכלה בתוך 21 ימים מהיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות; לא יקבע השר צו כאמור אלא לאחר שנתן לבעלי רישיונות חלוקה ורישיונות הולכה לפי חוק משק הגז הטבעי, לגופים העוסקים בשיווק גז טבעי, להתאחדות התעשיינים, לרשות להסמכת מעבדות ולמכון התקנים הזדמנות להשמיע את עמדתם.
(ו)
(1)
מתום התקופה המנויה בסעיף קטן (ד)(2) וכל עוד לא נקבע תקן לעניין מיתקן לפריקת גז טבעי דחוס, יבדוק גוף בודק מיתקן כאמור לשם מתן אישור תקינות לגביו, בהתאם לדרישות המנויות בפרט 1(ב) לתוספת הרביעית.
(2)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), חלפו חמש שנים מיום התחילה וטרם נקבע תקן כאמור בפסקה (1), ולא תוקן פרט 1(ב) לתוספת הרביעית, יבחן הממונה את הצורך בעדכון הדרישות כאמור כדי להתאימן להתקדמות הטכנולוגיה והמדע ולהתפתחות המשק, ויעביר את המלצותיו בנושא לידי השר שיבחן את הצורך לשנות את התוספת הרביעית בהתאם להמלצותיו; ואולם העדר החלטה של השר לפי פסקה זו, אין בה כדי לגרוע מתוקפן של אותן דרישות.

פרק ג׳: רישוי

איסור עיסוק ללא רשיון [תיקון: תשס״ב, תשפ״א]
(א)
לא יהיה אדם ספק גז ולא יעסוק בעבודת גז מסוג שקבע השר בתקנות, אלא אם כן הוא בעל רשיון שניתן לו לפי חוק זה, ואולם מי שקיבל רישיון לפי פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, אינו חייב ברישיון גם לפי חוק זה.
(ב)
אדם לא יעסיק אדם אחר בעבודת גז שחלה עליה חובת רישוי לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן אותו אדם הוא בעל רישיון לפי אותו סעיף קטן.
בקשה לרשיון ספק גז
(א)
המבקש להיות ספק גז יגיש בקשה למנהל לקבל רשיון ויכלול בה פרטים ומסמכים כפי שקבע השר בתקנות.
(ב)
המנהל רשאי לדרוש מן המבקש פרטים או מסמכים נוספים אם נראה לו כי הדבר דרוש, בנסיבות הענין, לצורך החלטה בבקשה.
בקשה לרשיון לעיסוק בעבודת גז [תיקון: תשפ״א]
המבקש לעסוק בעבודת גז מסוג שקבע השר בתקנות יגיש בקשה לממונה, בטופס שקבע השר בתקנות, לקבל רשיון לאותו סוג של עבודת גז.
תנאים למתן רשיון ספק גז [תיקון: תשס״ב־2, תשפ״א]
המנהל רשאי לתת רישיון ספק גז למבקש שהוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל.
החלטה בבקשה [תיקון: תשפ״א]
(א)
סבר המנהל או הממונה, לפי העניין, כי יש להיעתר לבקשה כאמור בסעיפים 10 או 11, יתן למבקש רשיון ספק גז לעסק מן הסוג שיצויין בו או לעבודת גז מן הסוג שיצויין בו, הכל לפי הענין, והוא רשאי להתנות תנאים ברשיון.
(ב)
סבר המנהל או הממונה, לפי העניין, כי אין להיעתר לבקשה, יודיע למבקש את נימוקיו ויתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לפני מתן החלטתו.
(ג)
לא נתן המנהל או הממונה, לפי העניין, החלטה בבקשה תוך ששים ימים מיום שהוגשה ייחשב הדבר כהיענות לה, ואולם השר רשאי, בהודעה למבקש ומטעמים מיוחדים שירשום, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שיקבע; הזמן מיום מתן הודעה לפי סעיף קטן (ב) עד יום השמעת הטענות לא יבוא במנין תקופה לפי סעיף זה.
קיום תנאים בידי בעל רשיון ספק גז [תיקון: תשס״ח, תשפ״א]
מי שקיבל רשיון ספק גז יחולו לגביו תנאים אלה:
(1)
לכל עוסק מטעמו בעבודת גז, רשיון מתאים לעיסוק בעבודת גז;
(2)
הוא עומד בדרישות הבטיחות לענין מיתקני הגז שבבעלותו או בשימושו, כפי שקבע השר בצו ולפי כל חיקוק;
(3)
הוא מקיים את ההוראות בדבר ביטוח חבותו על נזקים, בהתאם להוראות התוספת השניה וכפי שקבע השר בתקנות; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השניה.
(4)
הוא מספק גז רק לצרכנים שיש לו עמם חוזה בכתב להספקת גז; הוראות אלה יחולו לעניין התקשרות להספקת גז, שנעשתה ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ואילך, לרבות שינוי בתנאי התקשרות קיימת והארכת תקופת ההתקשרות;
(5)
(נמחקה).
תנאים למתן רשיון לעיסוק בעבודת גז [תיקון: תשפ״א]
(א)
הממונה רשאי לתת רשיון למבקש לעסוק בעבודת גז אם נתקיימו לגביו תנאים אלה:
(1)
מלאו לו שמונה עשרה שנים;
(2)
הוא לא הורשע בעבירה שיש בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מעיסוק בעבודת גז;
(3)
הוא ממלא אחר תנאי כשירות, מומחיות וידע מקצועי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה;
(4)
הוא עמד בבחינות מקצועיות בנושאים ולפי סדרים שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
(ב)
בבואו להחליט בדבר מתן רשיון לפי סעיף זה, יביא הממונה בחשבון שיקולים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו, לאחר שקיבל חוות דעת ממשטרת ישראל או מגורמים מוסמכים אחרים, לפי הענין.
תקפו של רשיון [תיקון: תשפ״א]
(א)
תקפו של רשיון לפי סעיף 10 הוא לעשר שנים ותוקפו של רישיון לפי סעיף 11 הוא לחמש שנים
(ב)
המנהל או הממונה, לפי העניין, רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לתת רשיון לתקופה קצרה מזו האמורה בסעיף קטן (א) ובלבד שלפני מתן החלטתו נתן למבקש הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
ביטול רשיון [תיקון: תשפ״א]
(א)
המנהל או הממונה, לפי העניין, רשאי לבטל רשיון או לסרב לחדשו, אם נתקיים בבעל הרשיון אחד מאלה:
(1)
הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון;
(2)
הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה:
(3)
הוא הורשע בעבירה שהיה בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מלקבל רשיון;
(4)
הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
(5)
הוא הפר בענין מהותי, הוראה שנקבעה לפי חוק זה או הוראה לפי כל חיקוק הנוגע לבטיחות;
(6)
הוא הוכרז פסול דין;
(7)
הוא הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או שהוא החליט על פירוק מרצון.
(ב)
לא יבטל המנהל או הממונה, לפי העניין, רשיון ולא יסרב לחדשו אלא לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
(ג)
אם תלויים ועומדים נגד בעל רשיון הליכים בשל עבירה לפי חוק זה או לפי כל חיקוק אחר, שיש בה, בנסיבות הענין, כדי לפסול אותו מן העיסוק נושא הרשיון, רשאי המנהל או הממונה, לפי העניין, להתלות את הרשיון עד לסיום ההליכים, ובלבד שנתן לבעל הרשיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
תעודת הסמכה [תיקון: תשפ״א]
השר רשאי לקבוע בתקנות סוגים של עבודות גז מאלה שאינן טעונות רשיון לפי סעיף 11, שרשאי לעסוק בהם מי שקיבל תעודת הסמכה לעיסוק בעבודת גז כאמור מאת ספק גז או מי שקיבל רישיון לפי פרק ב׳ לחוק משק הגז הטבעי; בתקנות כאמור רשאי השר להתנות מתן תעודת הסמכה בהכשרת העוסקים כפי שיקבע.
[תיקון: תשס״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ח]
(בוטל).

פרק ד׳: חקירות ועונשין

סמכויות חקירה
(א)
כדי להבטיח ביצוע ההוראות לפי חוק זה או אם התעורר חשד לעבירה על הוראה לפיו, רשאי מי שהשר הסמיך לכך בכתב, לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או כדי להוכיח את ביצוע העבירה.
(ב)
מי שהוסמך לפי סעיף קטן (א) יחזיר מסמך שנמסר לו למי שממנו נלקח לא יאוחר מתום ששה חדשים מיום שניתן לו המסמך, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט שבו המסמך עשוי לשמש ראיה: שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת המנהל או בא־כוח היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקח המסמך הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
ביקורת ותפיסה
(א)
מי שהשר הסמיך לכך בכתב רשאי, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או למנוע עבירה עליהן, להיכנס בכל עת סבירה למקום שיש לו יסוד להניח שנמצא בו מיתקן גז או שנעברת בו עבירה על הוראות לפי חוק זה, כדי לבדוק את המקום ולתפוס דבר שיש לו יסוד להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור וכן ליטול דוגמה לשם בדיקה, ובלבד שאין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו מאת בית משפט מוסמך.
(ב)
הוראות סעיף 22(ב) יחולו גם על דבר שנתפס לפי הוראות סעיף זה.
(ג)
לענין כניסה לצרכי בדיקה למקום שנמצא בו מיתקן המוחזק בידי מערכת הבטחון, יקבע השר, בהסכמת שר הבטחון, הסדרים של דרכי הכניסה והבדיקה.
ביצוע צווים [תיקון: תשפ״א]
לא בוצעו צו או הוראה לפי חוק זה, וראה הממונה שאי ביצועם מהווה סכנה ממשית ומיידית, רשאי הוא לנקוט צעדים לכפיית קיומם או לבצעם במקום החייב בביצועם ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור יחולו הוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה.
עונשין [תיקון: תשפ״א]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין):
(1)
העוסק בעבודת גז החייבת ברישוי לפי חוק זה ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
(2)
אדם שאינו צרכן ביתי המעסיק אדם אחר בעבודת גז החייבת ברישוי ללא רישיון בתוקף לביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות סעיף 9(ב).
(ב)
העובר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או פי שלושה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ג)
העובר על תקנות שהותקנו לפי חוק זה או צו או הוראה שניתנו מכוחו, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי לקבוע בתקנות או בצווים לפי חוק זה כי הפרת הוראה שנקבעה בהם לא תהווה עבירה.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשפ״א]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו לעניין עבירה כאמור בסעיף 25(א) או (ב) – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ולעניין עבירה כאמור בסעיף 25(ג) – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 25 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
[תיקון: תשפ״א]
(נמחק).

פרק ה׳: הוראות שונות

תחולה על המדינה
הוראות חוק זה יחולו על המדינה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ח, תשפ״א]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת כללים לעניין מתן הודעה מוקדמת לצרכן גז על מועד ביצוע בדיקה של מיתקן גז ולעניין ביצוע עבודות גז והטלת אגרות.
(ב)
(בוטל).
תקנות וצווים – התייעצות, הסכמה ואישור [תיקון: תשפ״א]
(א)
תקנות וצווים לגבי מיתקני גז המשמשים לייצור, מילוי, החסנה, הולכה או שיווק של גז ועבודות הקשורות באלה, ייקבעו בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
(ב)
תקנות וצווים לעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז ייקבעו בהסכמת השר לביטחון הפנים.
(ג)
תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
הוראות הממונה – התייעצות [תיקון: תשפ״א]
(א)
(בוטל).
(ב)
הוראות הממונה לפי חוק זה בעניין מיגון או אבטחה של מיתקני גז יהיו בהתייעצות עם עובד המשרד לביטחון הפנים שהשר לביטחון הפנים הסמיך לכך.
הוראות מעבר
(א)
בעל או מחזיק של מיתקן שערב תחילתו של חוק זה שימש מיתקן גז, רשאי להמשיך ולהשתמש בו במשך ששה חדשים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), ובלבד שתוך התקופה האמורה יעשה בו שינויים והתאמות לפי דרישות חוק זה והוראות המנהל.
(ב)
הותקנו בתקופה האמורה תקנות וצווים לפי חוק זה לעניו מיתקן גז, יעשה הבעל או מחזיק המיתקן את השינויים וההתאמות לפי התקנות והצווים כאמור תוך ששה חדשים מיום תחילתם.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי המנהל להשתמש בסמכותו לפי סעיף 8 לגבי מיתקן כאמור בסעיף קטן (א) מיום התחילה.
(ד)
מי שלפני יום התחילה היה ספק גז או עסק בעבודת גז מסוג שנקבע בתקנות לפי סעיף 11, רשאי להמשיך בעיסוקו לתקופה של ששה חדשים מיום התחילה, אף אם לא נתקיימו לגביו התנאים למתן רשיון לפי חוק זה, ובלבד שנתקיימו לגביו הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לעיסוקו.
(ה)
המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ד) אם הוא סבור שיש סיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
שמירת דינים וחובות
(א)
חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו.
(ב)
קיום חובה לפי חוק זה אין בו כדי לפטור מקיום חובה לפי כל חיקוק אחר.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום 1 לחודש שלאחר תום ששים ימים מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: תשס״ח, תשפ״א]

תוספת ראשונה (נמחקה)

[תיקון: תשע״ו]

תוספת ראשונה א׳

(סעיף 8ב – להגדרה ”תקן“)

תקן לעניין מיתקני צריכה של גז טבעי.
תקן לעניין תחנות תדלוק כלי רכב בגז טבעי.
[תיקון: תשס״ח]

תוספת שניה

(סעיף 14)

ספק גז יערוך ביטוח לכיסוי חבותו בשל כל אירוע בסכום שלא יפחת מסכום השווה, בשקלים חדשים, ל־5 מיליון דולר ארצות הברית לפי שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית לעומת השקל החדש כפי שמפרסם בנק ישראל.
הביטוח יהיה תקף במשך כל תקופת הרישיון של ספק הגז, וייעשה באופן שיכסה תביעות בשל אירועים שאירעו בתקופת תוקפה של הפוליסה, גם אם הוגשו לאחר מכן.
סכום ההשתתפות העצמית בביטוח כאמור לא יעלה על 1% מסכום הביטוח לאירוע.
[תיקון: תשע״ו]

תוספת שלישית

(סעיף 8ד)

”מיתקן קצה“ – חלק של מיתקן גז טבעי לצריכה, שבו הגז הטבעי מגיע לכדי בעירה או שמתבצע בו תהליך של הרכבת חומר אחר מגז טבעי;
”מיתקן בעל ספיקה נמוכה“ – מיתקן גז טבעי לצריכה שצריכתו הכוללת המרבית אינה עולה על 300 מטרים מעוקבים לשעה, ביחס לתנאי לחץ של 1.01325 בר (bar), לטמפרטורה של 15 מעלות צלסיוס ולתנאי אוויר יבש;
”בקשת השלמה“ – פנייה של גוף בודק למבקש אישור התקינות שפנה אליו, בבקשה להמציא לגוף הבודק מסמכים או לבצע פעולות לשם ביצוע הבדיקה או לשם מתן אישור התקינות בהתאם לתקן ולהוראות לפי סעיף 8יא.
הבקשההמועד לתגובת הגוף הבודק (ממועד קבלת הפנייה)
1.בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה, שהוא מיתקן בעל ספיקה נמוכה וכולל חמישה מיתקני קצה לכל היותר30 ימי עבודה
2.בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה המשמש להפעלת תחנת תדלוק כלי רכב בגז טבעי45 ימי עבודה
3.בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי דחוס60 ימי עבודה
4.בקשה לקבלת אישור תקינות לגבי מיתקן גז טבעי לצריכה שאינו מיתקן כאמור בפרטים 1 עד 345 ימי עבודה
5.מענה לבקשת השלמה15 ימי עבודה
[תיקון: תשע״ו]

תוספת רביעית

(סעיף 8טו)

הדרישות המפורטות במסמכים שלהלן, כנוסחם ביום התחילה כהגדרתו בסעיף 8ב, המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומית האנרגיה והמים:
(א)
(ב)
הדרישות כנוסחן ביום התחילה כהגדרתו בסעיף 8ב, המפורטות ב־SII Guidelines for the Approval of Industrial Appliance to NG System, המפורסם באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי.
תקן ישראלי 6236 – תחנות תדלוק לכלי רכב בגז טבעי דחוס, העומד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים.


נתקבל בכנסת ביום כ״ה באלול התשמ״ט (25 בספטמבר 1989).
  • יצחק שמיר
    ראש הממשלה
  • משה שחל
    שר האנרגיה והתשתית
  • חיים הרצוג
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.