חוק התחרות הכלכלית מתוך

חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988

2000247

חוק קודם: ס״ח תשי״ט, 152; תש״ך, 4; תשכ״א, 34; תשכ״ג, 141; תשל״ב, 18; תשל״ג, 148.

חוק חדש: ס״ח תשמ״ח, 128; תשנ״ד, 48; תשנ״ו, 149, 305; תשנ״ח, 53; תשנ״ט, 98; תש״ס, 113; תשס״ב, 165; תשס״ד, 147; תשס״ו, 279; תשס״ז, 78; תשע״א, 191, 984; תשע״ב, 382; תשע״ד, 412, 471; תשע״ה, 33, 111; תשע״ו, 1262; תשע״ז, 1200; תשע״ח, 911; תשע״ט, 246; תשפ״ג, 227, 406; תשפ״ד, 166.

דחיית תחילה: ק״ת תשס״ח, 1084; תשע״ב, 497, 1362. עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ט, 1069; תשנ״ו, 315; תשנ״ט, 669; י״פ תשע״ה, 6719; תשע״ו, 3643; תשע״ז, 2660; תשע״ח, 4194; תשע״ט, 6385, 7032; תש״ף, 2997; תשפ״א, 2879; תשפ״ב, 4239; תשפ״ג, 3048; תשפ״ד, 3028.

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: הסדר כובל

סימן א׳: הסדר כובל מהו

סימן ב׳: איסור הסדר כובל

סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו

פרק ג׳: מיזוג חברות

סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג

סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה

סימן ג׳: הפרדת חברות

פרק ד׳: מונופולין

פרק ד׳1: קבוצת ריכוז

פרק ד׳2: ייבוא מקביל וייבוא אישי

פרק ה׳: בית הדין לתחרות

פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו

פרק ו׳1: תובענה ייצוגית (בוטל)

פרק ז׳: עונשין ותרופות

פרק ז׳1: עיצום כספי

פרק ח׳: הוראות שונות

תוספת: רשימת מעשים לעניין איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי בידי יבואן ישיר

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ד, תשע״ט, תשפ״ד]

בחוק זה –

”אב בית הדין“ – לרבות המשנה לאב בית הדין;

”איגוד עסקי“ – חבר־בני־אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו;

”ארגון צרכנים“ – ארגון המייצג צרכנים שאישר שר המשפטים לענין חוק זה;

”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של רשות התחרות;

”בית הדין“ – בית הדין לתחרות המוקם לפי חוק זה;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”הגבל עסקי“ – הסדר כובל, מונופולין או מיזוג חברות;

”הסדר“ – בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו;

”חברה“ – חברה שנוסדה ונרשמה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות, עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש״ם–1980, ושותפות כהגדרתה בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;

”חברת בת“ – חברה שחברה אחרת שולטת בה;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”מחיר“ – לרבות הפרשי הצמדה למדד או למטבע, ריבית, שיעורי תשלום ותנאי תשלום אחרים;

”מיזוג חברות“ – לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה;

”הממונה“ – הממונה על התחרות שמונה לפי סעיף 41;

”נכס“ – מטלטלין, מקרקעין וזכויות;

”עסק“ – עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו;

”שליטה“ –

(1)

זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

(2)

הזכות למנות דירקטורים של התאגיד;

”השר“ – שר הכלכלה.

פרק ב׳: הסדר כובל

סימן א׳: הסדר כובל מהו

2.

הסדר כובל

(א)

הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.

(ב)

מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:

(1)

המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;

(2)

הריווח שיופק;

(3)

חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;

(4)

כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.

3.

הסדרים שאינם הסדרים כובלים [תיקון: תשע״א, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז, תשע״ט, תשפ״ג]

על אף האמור בסעיף 2, לא ייחשבו כהסדרים כובלים ההסדרים הבאים:

(1)

הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.

(2)

הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובלבד שנתקיימו שניים אלה –

(א)

ההסדר הוא בין בעל נכס כאמור ובין מקבל זכות השימוש בו;

(ב)

אם נכס כאמור טעון רישום על פי דין – שהוא נרשם.

(3)

הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.

(4)

(א)

הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים (להלן – תוצרת חקלאית), ומתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

כל הצדדים להסדר הם המגדלים של כל התוצרת החקלאית שאליה נוגע ההסדר;

(2)

כל הצדדים להסדר הם מגדלים של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר; ובלבד שלא יהיה צד להסדר מי שהוא או אדם קשור אליו הוא משווק סיטונאי של תוצרת חקלאית מאותו סוג שאליו נוגע ההסדר, אשר למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק מקורה במגדלים אחרים, ואם הוא תאגיד מגדלים – מקורה של למעלה ממחצית התוצרת החקלאית כאמור שהוא משווק במגדלים שאינם מחזיקים בתאגיד;

(3)

הצדדים להסדר הם מגדל אחד או יותר ורוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל או של אותם מגדלים, וכל כבילותיו נוגעות לשיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל או שאותם מגדלים מכרו לרוכש.

(ב)

הוראת פסקת משנה (א) לא תחול על אלה:

(1)

מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית;

(2)

הסדר כאמור בפסקת משנה (א) – אם אחד הצדדים להסדר הוא מגדל עופות שהוא או אדם קשור אליו מחזיק משחטה;

(ב1)

על אף האמור בפסקת משנה (ב)(2), על הסדר כאמור בפסקת משנה (א) בין מגדל שהוא או אדם קשור אליו מחזיק במשחטה אחת בלבד ובין מגדל שהוא או אדם קשור אליו מחזיק במשחטה אחת בלבד שהיא אותה משחטה, יחולו הוראות פסקת משנה (א); לעניין זה, יראו מגדל המחזיק במשחטה שהיא או אדם קשור לה שולט במשחטה אחת נוספת או יותר כמי שמחזיק במשחטה אחת בלבד;

(ג)

השר, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף סוגים של תוצרת חקלאית לסוגים המנויים בפסקת משנה (א) או לגרוע מהם.

(ד)

בפסקה זו –

”אדם קשור“ – כל אחד מאלה:

(1)

אדם השולט בתאגיד;

(2)

תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1);

(3)

תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו־(2);

”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”מגדל“ – מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק או תאגיד מגדלים;

”משחטה“ – מיתקן המיועד לביצוע פעולה אחת או יותר מפעולות אלה: שחיטת עופות, מריטת נוצותיהם או הוצאת איברים מהם;

”תאגיד מגדלים“ – תאגיד שמי שעוסקים בגידול תוצרת חקלאית לשיווק מחזיקים לפחות 75% מאמצעי השליטה ומהזכות לרווחים בו, ומתקיימים בו כל אלה:

(1)

אם הוא תאגיד העוסק בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית ויש לו בעל שליטה או שיש אדם שזכאי להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו – בעל השליטה או האדם האמור מגדל את החלק הגדול ביותר מהתוצרת החקלאית שמשווק התאגיד לעומת החלק שמגדל כל אחד מהמחזיקים בתאגיד שאינם שולטים בו;

(2)

מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק אינו שולט בתאגיד ואין לו זכות להשתתף ביותר ממחצית מרווחיו;

(3)

מי שאינו עוסק בגידול תוצרת חקלאית לשיווק, והוא משווק סיטונאי או משווק קמעונאי של תוצרת חקלאית, או אדם קשור למי מהם, לא מחזיק בתאגיד, בשיעור כלשהו;

”סוג“, של תוצרת חקלאית – סוג מסוגי התוצרת החקלאית המפורטים בפסקת משנה (א), או פרט מפרטי אותו סוג, אם החליט על כך הממונה כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות; החלטת הממונה לפרוט סוג כאמור לפרטים תיכנס לתוקפה בתום שלושים ימים מיום פרסומה ברשומות; ההחלטה תפורסם באתר האינטרנט.

(5)

הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.

(6)

(נמחקה).

(7)

הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באויר וביבשה ובלבד שכל הצדדים לו הם –

1.

מובילים באויר; או,

2.

מובילים באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה שאושר לענין זה על־ידי שר התחבורה;

ושהודעה עליו נמסרה לשר התחבורה בדרך שקבע; שר התחבורה יודיע, אחת לשנה, לועדת הכלכלה של הכנסת על הודעות כאמור.

פורסמו תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין־לאומית), תשכ״ד–1964.

(8)

התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.

(9)

הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.

3א.

הסדרים בין מובילים באוויר [תיקון: תשס״ז]

(א)

על אף האמור בסעיף 3(7), הסדר כאמור באותו סעיף ייחשב כהסדר כובל אם מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3):

(1)

הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שהם ישראלים;

(2)

הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאחד מהם לפחות הוא ישראלי ואחד מהם לפחות אינו ישראלי;

(3)

מתקיימים שניים אלה:

(א)

הצדדים להסדר הם מובילים באוויר שאינם ישראלים ואחד מהם לפחות מקיים פעילות או בעל נציגות בישראל;

(ב)

אחד מעניניו העיקריים של ההסדר הוא תובלה אווירית לישראל או ממנה והכבילות בהסדר נוגעות לפעילות או להימנעות מפעילות בישראל של מי מהצדדים.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3) לא יחולו לגבי הסדר כאמור באותו סעיף קטן אם ההסדר אושר בידי שר החוץ ושר התחבורה, בהחלטה מנומקת, מטעמים של מניעת פגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל, לרבות יחסי החוץ הכלכליים–מסחריים שלה, או לשם הבטחת רציפות זכויות הטיס בין ישראל למדינות אחרות; אישור כאמור יינתן לאחר התייעצות עם שר האוצר ולאחר שהתקבלה עמדתו של הממונה לענין זה.

3ב.

הסדרים בין מגדלי עופות [תיקון: תשפ״ג]

(א)

שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה – השרים), בהתייעצות עם המועצה לענף הלול ועם הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאים לקבוע בצו כי הסדר כאמור בסעיף 3(4)(ב)(2) לא ייחשב כהסדר כובל, לתקופה שיקבעו, שלא תעלה על שישה חודשים; בסעיף זה, ”המועצה לענף הלול“ – המועצה שהוקמה לפי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963.

(ב)

לא יקבעו השרים צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שקלו, בין היתר, את כל אלה:

(1)

רמת ההכנסה הממוצעת של מגדלי עופות שהם או אדם קשור אליהם אינם מחזיקים במשחטה, עלולה להביא לסיום פעילותם;

(2)

התועלת מקביעת הצו עולה על הנזק העלול להיגרם לצרכן אם ייקבע;

(3)

פגיעה משמעותית בענף העוף;

(4)

שיקולים של מניעה או צמצום של עודפי תוצרת עוף תוך מניעת פגיעה בצרכנים.

(ג)

סבר אחד השרים (בסעיף זה – השר היוזם) כי יש לקבוע צו לפי השיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:

(1)

השר היוזם יפנה לממונה ולמועצה לענף הלול כדי לקבל את עמדתם, והם ימסרו לו את עמדתם בתוך שבעה ימי עבודה; לא נמסרה עמדת אחד הגופים האמורים בתקופה האמורה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי סעיף זה;

(2)

השר היוזם יפנה לשר האחר וימסור לו את עמדתו בדבר הצורך לקבוע את הצו, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, ובכלל זה עמדת המועצה לענף הלול והממונה;

(3)

השר האחר יחליט בתוך 21 ימי עבודה;

(4)

התנגד השר האחר לעמדת השר היוזם, יביא השר היוזם את המחלוקת להכרעת הממשלה, והממשלה תכריע בעניין בתוך 14 ימי עבודה.

(ד)

ועדת הכלכלה של הכנסת רשאית לקבל החלטה בדבר פנייה לשרים כי יבחנו את השיקולים כאמור בסעיף קטן (ב) לעניין קביעת צו לפי סעיף זה, אם סברה כי יש לבחון את הצורך בקביעתו; פנתה הוועדה לאחד השרים, יעביר השר את עמדתו לוועדה בתוך חודשיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הוועדה לפי כל דין לפקח על עבודת הממשלה.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה מיום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), רשאים השרים לקבוע כי תקופת תוקפו של הצו לפי אותו סעיף קטן לא תעלה על תשעה חודשים.

(ו)

צו לפי סעיף זה יפורסם גם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

סימן ב׳: איסור הסדר כובל

4.

איסור הסדר כובל [תיקון: תש״ס]

לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי סעיף 9 או היתר זמני לפי סעיף 13 או פטור לפי סעיף 14, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי סעיף 15א; היו האישור, ההיתר הזמני, הפטור או פטור הסוג מותנים – לא יהיה להם תוקף, אלא אם כן נתמלאו תנאיהם.

5.

קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי

קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, או קו פעולה כאמור שהמליץ עליו לפניהם יראו כהסדר כובל כאמור בסעיף 2, ואת האיגוד העסקי וכל אחד מחבריו הפועל על פיו כצד להסדר כובל.

6.

התאמת פעולה להסדר כובל

אדם המנהל עסק וביודעו על קיום הסדר כובל מתאים את פעולותיו להסדר, כולו או מקצתו, יראו אותו כצד להסדר.

סימן ג׳: רישום הסדר כובל ואישורו

7.

בקשה לאישור הסדר כובל

(א)

המבקש לעשות הסדר כובל יגיש לבית הדין בקשה לאישור ההסדר הכובל, בדרך שתיקבע בתקנות, לאחר שהעתק ממנה נרשם לפי סעיף קטן (ב).

(ב)

המבקש ימסור העתק מן הבקשה לממונה; הממונה ירשום את הבקשה במרשם המנוהל לפי סעיף 42 ויפרסם על כך הודעה ברשומות ובשני עתונים יומיים; פרטי הפרסום ודרכיו ייקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004.

8.

שמיעת הממונה והתנגדויות [תיקון: תש״ס]

(א)

הממונה יוזמן להשמיע בפני בית הדין את עמדתו וטענותיו בענין הבקשה.

(ב)

אדם העלול להיפגע מהסדר כובל, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים רשאים להגיש לבית הדין התנגדות מנומקת בכתב תוך שלושים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי סעיף 7(ב).

9.

החלטת בית הדין

בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים.

10.

שיקולים לטובת הציבור

בעת שיבחן את טובת הציבור לענין פרק זה ישקול בית הדין, בין השאר, את תרומת ההסדר הכובל לענינים המפורטים להלן ואם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק העלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו או למי שאינו צד להסדר ואלה הענינים:

(1)

יעול הייצור והשיווק של נכסים או שירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן;

(2)

הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור;

(3)

מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר;

(4)

מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שירותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שירותים;

(5)

מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה;

(6)

שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באיזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצמצום הייצור בהם;

(7)

שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו.

11.

תקופת האישור אישור

בית הדין יהא לתקופה שהוא יקבע; לא קבע בית הדין תקופה, יהא ההסדר מאושר לתקופה שקבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי הקצר.

12.

ביטול ושינוי אישור [תיקון: תש״ס]

(א)

בית הדין רשאי לבטל אישור שנתן או לשנות את תנאיו, אם שוכנע, על פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן האישור.

(ב)

אדם העלול להיפגע מהסדר כובל וכן ארגון צרכנים ואיגוד עסקי הסבורים שחל שינוי מהותי בנסיבות הסדר שאושר, רשאים לפנות לממונה בבקשה להפעיל סמכותו לפי סעיף קטן (א); החליט הממונה שהנסיבות אינן מצדיקות הפעלת סמכותו כאמור, יודיע על כך לפונה, בכתב מנומק, תוך שלושים ימים מיום קבלת הפניה.

13.

היתר זמני

(א)

הוגשה בקשה לאישור הסדר כובל, רשאי אב בית הדין, אם הממונה המליץ על כך ואם שוכנע כי לכאורה ההסדר הוא לטובת הציבור כמשמעותה בסעיף 10, לתת לצדדים, על פי בקשתם, היתר זמני לנהוג על פי ההסדר; ההיתר יהיה לתקופה קצובה שלא תעלה על שנה, או עד למתן החלטת בית הדין לפי סעיף 9, לפי המוקדם; אב בית הדין רשאי להתנות את ההיתר בתנאים.

(ב)

הממונה ימסור הודעה על מתן היתר זמני למי שהגיש התנגדות לאותו הסדר לפי סעיף 8.

(ג)

אב בית הדין רשאי, לפי בקשת הממונה או מי שהגיש התנגדות להסדר, לבטל היתר זמני שנתן או לשנות את תנאיו, ובלבד שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה וכן למבקש הביטול, הזדמנות להשמיע טענותיהם.

14.

פטור מקבלת אישור [תיקון: תש״ס]

(א)

הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הועדה לפטורים ולמיזוגים לפי סעיף 23 (להלן – הועדה), לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:

(1)

הכבילות שבהסדר הכובל אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשוק כאמור;

(2)

עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו.

(ב)

הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה, להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו.

(ג)

הודעה על פטור ותנאיו, על שינוי בתנאים ועל ביטול פטור, תימסר לצדדים להסדר ולאב בית הדין ותפורסם ברשומות.

(ד)

הוגשה בקשה לפטור לגבי הסדר בענין שהוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יודיע הממונה למנהל הכללי של אותו משרד על דבר הבקשה ולא יחליט בבקשה לפני שעברו ארבעה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה.

(ה)

הגשת בקשה לפטור מקבלת אישור בית הדין להסדר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר. בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.

14א.

מועד למתן החלטת הממונה [תיקון: תש״ס, תשע״ד, תשע״ט]

הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי סעיף 14, אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שלא יעלו במצטבר על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.

15.

ביטול הפטור [תיקון: תש״ס]

(א)

אדם העלול להיפגע מהסדר כובל שניתן עליו פטור לפי סעיף 14, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים, רשאים, בכתב מנומק, לערור בפני אב בית הדין על החלטת הממונה, להעניק פטור או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק.

(ב)

ראה אב בית הדין כי ההסדר הכובל אינו ממלא אחר התנאים האמורים בסעיף 14(א) – יבטל את הפטור; תוקף הביטול יהיה מהמועד שיקבע אב בית הדין.

(ג)

החלטת אב בית הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר ולממונה הזדמנות להשמיע טענותיהם.

15א.

פטור סוג [תיקון: תש״ס, תשע״ט]

(א)

הממונה רשאי, באישור הועדה, לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבלת אישור בית הדין (להלן – כללי פטור סוג), ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:

(1)

הכבילות שבהסדרים אינן מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מן ההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר משוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק כאמור;

(2)

עיקרם של ההסדרים אינו בהפחתת התחרות או במניעתה והם אינם כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.

(ב)

הממונה יפרסם, בשני עיתונים יומיים, הודעה בדבר כוונתו להגיש כללי פטור סוג לאישור הועדה, לפחות 60 ימים בטרם הגשתם, ויעמיד את נוסחם לעיון הציבור.

(ג)

נתקבלו טענות מן הציבור בקשר לכללי פטור סוג, יפרט הממונה, בעת הגשת הכללים לאישור הועדה, את תגובתו לטענות.

(ד)

אישרה הועדה את כללי פטור הסוג, יגישם הממונה לחתימת השר; השר יחתום על הכללים אלא אם כן שוכנע, מטעמים מיוחדים, כי אין לאשרם.

(ה)

תוקפו של פטור סוג יהיה לחמש שנים אלא אם כן נקבע מועד מוקדם מכך בכללי פטור הסוג.

(ו)

הממונה רשאי, באישור הועדה, לתקן את כללי פטור הסוג מעת לעת, וכן לחדשם לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם, בשינויים או בלא שינויים; הוראות סעיף זה יחולו גם לענין תיקון או חידוש הכללים.

(ז)

הממונה רשאי לקבוע כי פטור המוענק בכללי פטור הסוג לא יחול על הסדר כובל מסוים ממועד שיקבע, ולהורות לצדדים לו לקבל אישור מבית הדין לפי סעיף 9.

פורסמו כללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס״א–2001.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי רכישה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), התשס״א–2001.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי זכיינות) (הוראת שעה), התשס״א–2001.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (הוראות והגדרות כלליות) (הוראת שעה), התשס״ו–2006.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים) (הוראת שעה), התשס״ו–2006.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים שפגיעתם בתחרות קלת ערך) (הוראת שעה), התשס״ו–2006.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג לכבילות נלוות למיזוגים) (הוראת שעה), התשס״ט–2009.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמים בין חברות קשורות) (הוראת שעה), התשע״א–2011.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין־לאומית בים) (הוראת שעה), התשע״ג–2012.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שאינם אופקיים) (הוראת שעה), התשע״ג–2013.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר) (מס׳ 2) (הוראת שעה), התשע״ד–2013.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג למיזמים משותפים לשם שיווק ואספקה בחוץ לארץ של ציוד ביטחוני) (הוראת שעה), התשע״ה–2015.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), התשע״ז–2017.

פורסמו כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018.

16.

שינוי בהסדר כובל [תיקון: תשע״ט]

(א)

שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שאישר בית הדין או בהסדר שניתן לגביו היתר זמני לפי סעיף 13 או בהסדר שניתן עליו פטור לפי סעיף 14, דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור לפי סעיף 7, בקשה להיתר זמני לפי סעיף 13, או בקשה לפטור לפי סעיף 14, תוך שלושים ימים מיום השינוי.

(ב)

(בוטל).

(ג)

בסעיף זה, ”שינוי“ – לרבות הוספת צד להסדר או השמטת צד ממנו.

פרק ג׳: מיזוג חברות

סימן א׳: תחולה ואיסור מיזוג

17.

תחולה [תיקון: תשמ״ט, תשנ״ט, [ק״ת הודעות], תשע״ט, [י״פ הודעות]]

(א)

הוראות פרק זה יחולו על מיזוג חברות שמתקיים בהן אחד מאלה:

(1)

כתוצאה מהמיזוג יהפכו החברות המתמזגות לבעל מונופולין, כמשמעותו בסעיף 26(א)(1);

(2)

מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 360 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 400,300,000 ש״ח);

(3)

אחת החברות המתמזגות היא בעל מונופולין כמשמעותו בסעיף 26(א)(1).

(ב)

(1)

הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור שינוי המדד לעומת המדד היסודי.

(2)

סכום מעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10,000 שקלים חדשים.

(3)

הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור, בסמוך למועד עדכונו, באתר האינטרנט וברשומות;

(4)

בסעיף זה –

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון המדד שפורסם בחודש ספטמבר 2018.

(ג)

השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את דרך קביעת חלקה של חברה לעניין סעיף קטן (א)(1), ומחזור המכירות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

פורסמו תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004.

(ד)

(בוטל).

18.

מיזוג עם חברה העוסקת בחוץ לארץ

במיזוג עם חברה המנהלת עסקים הן בישראל והן מחוץ לישראל יחולו הוראות פרק זה רק לגבי מחזור המכירות של החברה בישראל ולגבי חלקה בישראל של החברה בייצור נכס, במכירתו, ברכישתו, בשיווקו או במתן שירות או בקבלתו בישראל.

סימן ב׳: הודעת מיזוג והסכמת הממונה

19.

איסור מיזוג חברות

לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתה הסכמתו מותנית – לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור בסימן זה.

20.

הודעת מיזוג [תיקון: תשע״ט]

(א)

כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה, בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות (להלן – הודעת מיזוג); הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה.

פורסמו תקנות התחרות הכלכלית (מרשם, פרסום ודיווח על עסקאות), התשס״ד–2004.

(ב)

תוך שלושים ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין בהודעתו; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים האמורים דינו כהודעה על הסכמה, אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף קטן (ב1) או לפי סעיף 38.

(ב1)

מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של שלושים ימים כל אחת; האריך הממונה את התקופה בשישים ימים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים; על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב.

(ג)

נמסרה לממונה הודעת מיזוג ותחום פעולתן של החברות המבקשות להתמזג הוא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.

(ד)

הגשת הודעת מיזוג לממונה לפי הוראות סעיף זה מותנית בתשלום אגרה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר; בתקנות לפי סעיף זה רשאים השרים לקבוע את דרך עדכון האגרה.

21.

החלטת הממונה [תיקון: תשע״ט]

(א)

הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:

(1)

רמת המחירים של נכס או של שירות;

(2)

איכות נמוכה של נכס או של שירות;

(3)

הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה.

(ב)

על החלטת הממונה להסכים למיזוג חברות, להתנגד לו או להתנותו בתנאים יפרסם הממונה הודעה ברשומות, באתר האינטרנט ובשני עתונים יומיים.

22.

ערר על החלטת הממונה

(א)

התנגד הממונה למיזוג חברות, או התנה את הסכמתו בתנאים, רשאית כל אחת מהחברות המבקשות להתמזג להגיש ערר לבית הדין תוך שלושים ימים מיום שקיבלה את החלטת הממונה.

(ב)

הסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע מן המיזוג, איגוד עסקי וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים ימים מיום שההודעה על החלטת הממונה פורסמה בשני עתונים יומיים.

(ג)

בית הדין רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.(ד) הגשת ערר לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את המיזוג אלא אם כן ניתן צו לפי סעיף 36.

23.

ועדה לפטורים ומיזוגים [תיקון: תש״ס, תשע״ב]

(א)

תוקם ועדה לפטורים ולמיזוגים.

(ב)

השר יקבע רשימה של חמישה חברים עובדי המדינה בעלי ידע ומומחיות בכלכלה, בראיית חשבון, במינהל עסקים או במשפט (בסעיף זה – תחומי עיסוקה של הועדה), וכן רשימה של שמונה חברים נציגי ציבור ובהם –

(1)

ארבעה חברים שהם בעלי מוניטין במחקר והוראה בתחומי עיסוקה של הועדה;

(2)

ארבעה חברים מקרב הציבור שהם בעלי תואר אקדמי בתחומי עיסוקה של הועדה, ולהם ידע ונסיון מצטבר של שבע שנים לפחות בתחומים האמורים.

(ב1)

מבין חברי הוועדה יהיו –

(1)

לפחות חמש נשים;

(2)

לפחות שלושה משפטנים.

(ג)

השר ימנה יושב ראש לועדה מבין חברי הועדה נציגי הציבור; הודעה על מינוי יושב ראש הועדה ועל מינוי חבריה תפורסם ברשומות.

(ד)

יושב ראש הועדה ימנה את מותבי הועדה מבין חבריה כמפורט להלן:

(1)

לענין אישור כללי פטור סוג – שבעה חברים, מהם ארבעה מרשימת החברים נציגי הציבור ובהם יושב ראש הועדה, שיהיה יושב ראש המותב;

(2)

לענין הודעת מיזוג ובקשת פטור לפי סעיף 14 – שלושה חברים, מהם שניים מרשימת החברים נציגי הציבור, שאחד מהם ימונה על ידיו כיושב ראש המותב.

(3)

לעניין עיצום כספי לפי פרק ז׳1 – שלושה חברים, מהם אחד לפחות הוא משפטן ושניים מרשימת החברים ונציגי הציבור, ואחד מנציגי הציבור ימונה על ידיו כיושב ראש המותב

(ה)

יושב ראש הועדה רשאי למנות ועדות משנה מקרב חברי הועדה לשם מילוי תפקידי הועדה.

(ו)

טענות שיתקבלו מן הציבור בנוגע לכללי פטור סוג לפי סעיף 15א(ג), יובאו בפני הועדה או בפני ועדת משנה אשר ימנה יושב ראש הועדה; נתמנתה ועדת משנה כאמור, יובאו מסקנותיה והמלצותיה בפני חברי המותב לפחות שבעה ימים לפני מועד הדיון באישור הכללים.

23א.

ניגוד ענינים [תיקון: תש״ס]

(א)

לא יכהן כחבר הועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין ענין אחר שלו או של קרובו או של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי ענין בהם;

לענין סעיף זה –

”קרוב“ – בן זוג, הורה או צאצא של אחד מאלה וכל אדם הסמוך על שולחנו;

”בעל ענין“ – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

(ב)

חבר הועדה שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון במותב של הועדה, יודיע על כך ליושב ראש הועדה מיד לאחר שנודע לו על כך ולא יהיה נוכח בכל דיון באותו נושא.

23ב.

סדרי דין [תיקון: תש״ס, תשע״ב]

(א)

המנין החוקי בישיבות הועדה הוא רוב חברי המותב.

(ב)

החלטות הועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.

(ג)

בישיבות הועדה ייערך פרוטוקול, שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה וההחלטות שנתקבלו; בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים; בישיבות לעניין עיצום כספי יירשם פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998.

(ד)

הממונה יוזמן לכל דיון של הועדה; בישיבות הוועדה לעניין עיצום כספי יביא הממונה לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי סעיף 50ז, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור

(ה)

יושב ראש הועדה יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ככל שלא נקבעו בסעיף זה.

(ו)

קיום הועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר.

23ג.

דין חברי הועדה שאינם עובדי המדינה [תיקון: תש״ס]

חברי הועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:

(1)

חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;

(2)

חוק העונשין, התשל״ז–1977, לענין הוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)

פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

23ד.

סיום וחדילה מכהונה [תיקון: תש״ס]

(א)

חברי הועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

(ב)

חבר הועדה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:

(1)

התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הועדה;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש הועדה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3)

הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדה;

(4)

חדלו לגביו התנאים לפיהם היה כשיר להתמנות חבר ועדה.

(ג)

הוגש כתב אישום נגד חבר הועדה בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה לכאורה, האמור בסעיף קטן (ב)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.

24.

חובת התייעצות [תיקון: תש״ס]

(א)

לא יסכים הממונה למיזוג חברות, בין בתנאים ובין ללא תנאים, אלא לאחר התייעצות עם הועדה.

(ב)

הממונה ימציא ליושב ראש הועדה עותק מכל הודעת מיזוג מיד עם קבלתה.

סימן ג׳: הפרדת חברות

25.

סמכות בית הדין להפריד חברות שמוזגו

(א)

ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות, שנעשה בניגוד להוראות חוק זה, תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור כאמור בסעיף 21, רשאי הוא לצוות על הפרדתן של החברות שמוזגו.

(ב)

הפרדת החברות שמוזגו תהא בדרך של החזרת המצב לקדמותו או בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף, לפי בחירתן, שאינו קשור להן, או הקמת חברה נוספת אליה יועברו חלק מנכסי החברות או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.

(ג)

היה תחום פעולתה של החברה בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מן הבקשה.

(ד)

אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 31.

פרק ד׳: מונופולין

26.

מונופולין ובעל מונופולין [תיקון: תשע״א, תשע״ט]

(א)

בחוק זה, ”בעל מונופולין“, כל אחד מאלה:

(1)

אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, בכלל מתן שירותים או בכלל רכישתם, עולה על מחצית;

(2)

אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.

(א1)

הממונה יכריז על קיומו של בעל מונופולין בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט; על הכרזה כאמור יחולו הוראות סעיף 43(ב) עד (ה), כאילו היתה קביעה לפי סעיף 43(א).

(ב)

המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.

(ג)

(בוטל).

(ד)

(בוטל).

(ה)

הממונה ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לששה חדשים, רשימה של בעלי מונופולין.

(ו)

בסעיף זה, ”אדם“ – לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה.

27.

[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ט]

(בוטל).

28.

[תיקון: תשע״ט]

(בוטל).

29.

סירוב בלתי סביר [תיקון: תשס״ד]

לא יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.

29א.

ניצול מעמד לרעה [תיקון: תשנ״ו]

(א)

בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.

(ב)

יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:

(1)

קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין;

(2)

צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים על־ידי בעל מונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת;

(3)

קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסויימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם;

(4)

התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות.

הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א).

30.

הסדרת פעולות מונופולין [תיקון: תשנ״ח, תשע״א, תשע״ט]

(א)

ראה הממונה כי כתוצאה מקיומו של מונופולין או מהתנהגותו של בעל מונופולין, נפגעת התחרות בעסקים או נפגע הציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.

(ב)

ראה הממונה כי כתוצאה מהתנהגותו של בעל מונופולין קיים חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או לפגיעה משמעותית בציבור, רשאי הוא לתת לבעל המונופולין הוראות בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.

(ג)

יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור כל פגיעה הנוגעת לאחד הענינים האלה:

(1)

מחיר של נכס או של שירות;

(2)

איכות הנכס או השירות;

(3)

כמות הנכסים או היקף השירות;

(4)

אספקת הנכס או השירות, סדירותה או תנאיה;

(5)

חסם כניסה לענף או חסם למעבר בענף; לעניין זה, ”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין מונופולין באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין מונופולין ברכישת נכסים או שירותים;

הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב).

(ד)

הממונה יפרסם בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט את דבר כוונתו ליתן הוראות לפי סעיף זה, לפחות 14 ימים מראש, ויעמיד לעיון הציבור את נוסח ההוראות.

(ה)

הממונה ימסור את ההוראות לבעל המונופולין ויפרסם את דבר נתינתן בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט; נוסח ההוראות שניתנו ייכלל במרשם של מונופולין לפי הוראות סעיף 42; היה הממונה סבור כי אינטרס הציבור מחייב פרסום נוסח ההוראות, יפרסמן בעיתונים כאמור ובאתר האינטרנט.

(ו)

בעל מונופולין שנמסרו לו הוראות הממונה, ארגון צרכנים וכל אדם אחר הנפגע מהוראות אלה, רשאי להתנגד בכתב, בפירוט נימוקיו, להוראות הממונה בפני בית הדין, בתוך 30 ימים ממועד פרסום דבר מתן ההוראות בעיתונים כאמור בסעיף קטן (ה); בית הדין רשאי, לאחר ששמע את הצדדים, לאשר את הוראות הממונה, לבטלן או לשנותן.

(ז)

הוראות הממונה ייכנסו לתוקף בתום 30 ימים ממועד הפרסום בשני עיתונים יומיים האמור בסעיף קטן (ה) או במועד מאוחר יותר שקבע הממונה; הגיש בעל המונופולין התנגדות להוראות, רשאי בית הדין להתלות את תוקפן עד מועד ההחלטה בהתנגדות או עד מועד אחר שקבע.

(ח)

הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 36.

30א.

מכירת נכס בידי מונופולין [תיקון: תשע״ה]

(א)

בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות לבעל מונופולין למכור נכס שבידו, כולו או חלקו, אם מצא, כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור.

(ב)

בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו כפגיעה בתחרות בעסקים או כפגיעה בציבור, כל פגיעה הנוגעת לאחד העניינים המנויים בסעיף 30(ג).

31.

הפרדת מונופולין [תיקון: תשנ״ח, תשע״ה]

(א)

ראה בית הדין, על פי פניה של הממונה, כי כתוצאה מקיומו של מונופולין, נפגע הציבור, באופן משמעותי, באחד מן הדברים המנויים בסעיף 30 או בכל דרך אחרת, וכי לא ניתן באופן יעיל למנוע את הפגיעה על ידי הסדרת פעולות המונופולין לפי סעיף 30 או לפי סעיף 30א אלא רק בהפרדת המונופולין לשני תאגידים עסקיים נפרדים, או יותר, רשאי הוא לצוות על הפרדת המונופולין.

(ב)

הפרדת המונופולין תהא בדרך של העברת חלק מהמניות לגוף שאינו קשור לבעל המונופולין, לפי בחירתו של בעל המונופולין, או הקמת חברה נוספת שאליה יועברו חלק מנכסי המונופולין או בכל דרך אחרת שתיראה לבית הדין.

(ג)

היה תחום פעולתו של בעל המונופולין בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה, יעביר הממונה למנהל הכללי של אותו משרד העתק מפנייתו לבית הדין.

[תיקון: תשע״א]

פרק ד׳1: קבוצת ריכוז

31א.

הגדרות לעניין פרק ד׳1 [תיקון: תשע״א]

בפרק זה –

”אדם“ – כהגדרתו בסעיף 26(ו);

”חסם למעבר בענף“ – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים.

31ב.

קבוצת ריכוז [תיקון: תשע״א]

(א)

הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 43(א)(6) כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז (בפרק זה – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה:

(1)

בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים;

(2)

נקיטת צעדים כאמור בסעיף 31ג עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף.

(ב)

לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים:

(1)

חסם למעבר בענף;

(2)

אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה;

(3)

לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף;

(4)

הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה;

(5)

חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים;

(6)

לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף.

31ג.

הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז [תיקון: תשע״א, תשע״ה]

(א)

הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה –

(1)

להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה;

(2)

להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר;

(3)

לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר.

(ב)

ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.

(ב1)

בית הדין רשאי, בעקבות פנייה של הממונה, להורות על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז, כולו או חלקו, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.

(ג)

לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה:

(1)

הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב) או (ב1);

(2)

הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.

(ד)

הוראות סעיף 30(ג) עד (ח) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).

31ד.

הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח [תיקון: תשע״א, תשע״ו, תשע״ט]

(א)

הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי סעיף 31ג(א) שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות חוק בנק ישראל; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.

(ב)

הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי סעיף 31ג(א) שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.

(ג)

(1)

נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה;

(2)

על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם.

(ד)

בסעיף זה –

”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”הממונה על שוק ההון“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.

[תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2]

פרק ד׳2: ייבוא מקביל וייבוא אישי

31ה.

הגדרות – פרק ד׳2 [תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2]

בפרק זה –

”אדם“ – כהגדרתו בסעיף 26(ו);

”ייבוא אישי“ – ייבוא של טובין על ידי יחיד, לרבות באמצעות סחר מקוון, שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד;

”ייבוא מקביל“ – ייבוא לישראל של טובין שאינו ייבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר;

”יבואן ישיר“ – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ;

(2)

הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ.

31ו.

איסור פגיעה בייבוא מקביל או בייבוא אישי בידי יבואן ישיר [תיקון: תשע״ח, תשפ״ג־2]

(א)

לא יעשה יבואן ישיר מעשה מהמעשים המפורטים בתוספת, אם מתקיים לגבי המעשה אחד מאלה:

(1)

כתוצאה ממנו עלול להיפגע ייבוא מקביל או ייבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף;

(2)

עיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי;

(3)

הוא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של ייבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר.

(ב)

השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

31ז.

דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ג־2]

הממונה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, לא יאוחר מיום 1 ביולי בכל שנה, במשך ארבע שנים החל משנת 2025, על יישום הוראות פרק זה ופעולות האכיפה שנעשו לפיו, ובכלל זה על מספר העיצומים הכספיים שהוטלו וסכומם.

[תיקון: תשע״ט]

פרק ה׳: בית הדין לתחרות

32.

הקמת בית הדין ומינוי חבריו [תיקון: תש״ס, תשע״ט]

(א)

מוקם בזה בית דין לתחרות.

(ב)

מספר חברי בית הדין לא יעלה על שבעה עשר.

(ג)

אב בית הדין ומשנהו יהיו שופטים של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.

(ג1)

נבצר מאב בית הדין או ממשנהו למלא את תפקידיהם, למשך תקופה שלא תעלה על שנה, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, למנות להם ממלא מקום, שהוא שופט של בית משפט מחוזי, לאותה תקופה או לחלקה.

(ד)

יתר חברי בית הדין ימונו בידי שר המשפטים, לפי המלצת השר, ובהם יהיו לפחות שלושה נציגים של ארגוני צרכנים ושלושה נציגים של ארגונים כלכליים; מספר החברים שהם עובדי המדינה לא יעלה על שליש מכלל החברים.

(ה)

תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה שלוש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן חבר, שאינו אב בית הדין או משנהו, יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

(ו)

הודעה של מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות.

33.

מותב בית הדין [תיקון: תש״ס]

בית הדין ידון בשלושה, ואולם רשאי השופט היושב לדין בישיבה מקדמית להורות כי הדיון יתקיים בדן יחיד והוא אב בית הדין או משנהו; החלטה על קיום הדיון בדן יחיד תינתן לאחר שמיעת הצדדים.

34.

ניגוד ענינים

(א)

מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר מותב של בית הדין בהליך מסויים או שיש לו ענין אישי בהליך – לא יהיה חבר במותב שידון באותו הליך וימסור הודעה על כך לאב בית הדין.

(ב)

היה לחבר מותב ספק אם עלול להיווצר ניגוד ענינים יודיע על כך לאב בית הדין.

35.

סמכויות נילוות [תיקון: תשע״ט]

החליט בית הדין בענין שהובא לפניו, רשאי הוא, באותה החלטה או בהחלטה נוספת, ליתן כל צו הנראה לו דרוש כדי להבטיח שהחלטתו תקויים.

36.

צווי ביניים

בכל ענין שהובא לפני בית הדין או לפני אב בית הדין, רשאי בית הדין או אב בית הדין להוציא צו ביניים, אם מצאו כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין.

37.

ראיות וסדרי דין

(א)

בית הדין ואב בית הדין לא יהיו קשורים בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר חסינות עדים ובדבר ראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

(ב)

לענין הזמנת עדים וגביית ראיות יהיו לאב בית הדין הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין אזרחי; ולענין ביצוע הצווים ובזיון בית המשפט דין צו בית הדין כדין צו בית משפט מחוזי בענין אזרחי.

38.

הארכת מועדים

מועד שנקבע לפי חוק זה, רשאי אב בית הדין לפי בקשת הממונה או אדם מעונין, להאריכו אף שנסתיים המועד, אם ראה שקיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

39.

זכות ערעור [תיקון: תש״ס]

בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי סעיף 30 וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי סעיף 13, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו; ערעור על צו ביניים, על החלטת בית הדין בערר לפי סעיף 43 או על היתר זמני יידון לפני שופט יחיד אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט העליון אחרת.

40.

סדרי דין

(א)

בית הדין ואב בית הדין ידונו לפי סדרי הדין שהתקין שר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); באין סדרי דין כאלה ידונו בדרך הנראית להם מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב)

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין –

(1)

לדיונים לפני בית הדין או אב בית הדין ובכלל זה הוראות בדבר –

(א)

אנשים וארגונים שיהיו רשאים לטעון לטובת בעל דין או שיהיו רשאים להיות משיבים או שיש לשמוע אותם בטרם תינתן החלטה;

(ב)

רציפות הדיון;

(ג)

תשלום הוצאות, שכר טרחה ודמי בטלה של עדים;

(ד)

אגרות.

(2)

לדיונים לפני בית המשפט העליון בערעורים לפי סעיף 39.

פורסמו תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור), התשמ״ט–1988.

[תיקון: תשע״ט]

פרק ו׳: רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו

41.

הממונה [תיקון: תשנ״ד, תשע״ט]

(א)

הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, ממונה על התחרות; הממונה יהיה עובד מדינה;

(ב)

הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

41א.

הרשות [תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשע״ט]

(א)

מוקמת בזאת רשות התחרות (להלן – הרשות).

(ב)

הממונה יהיה מנהל הרשות.

(ג)

תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985. הממונה על סעיף תקציב זה, לענין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות.

(ד)

מנהל הרשות יהיה מורשה, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

41ב.

עובדי הרשות [תיקון: תש״ס]

(א)

עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, ואולם מנהל הרשות מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.

(ב)

עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.

42.

ניהול מרשם ופרסום ברשומות [תיקון: תשס״א]

(א)

הממונה ינהל מרשם של בקשות להסדרים כובלים ושל הסדרים כובלים שאושרו, מרשם של היתרים זמניים שניתנו, מרשם של פטורים שניתנו לפי סעיף 14, מרשם של מיזוגי חברות שניתנו עליהם הסכמת הממונה או אישור בית הדין, מרשם של מונופולין ומרשם של קבוצות ריכוז.

(ב)

המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור; אולם רשאי בית הדין להורות כי ענין פלוני לא יהיה פתוח לעיון הציבור אם הוא סבור שיש לעשות כן מטעמים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר, לרבות עניינו של אדם בסוד מסחרי.

(ג)

הממונה יפרסם ברשומות הודעה על החלטות של בית הדין ועל החלטות של בית המשפט העליון בערעורים עליהם, בענינים אלה:

(1)

אישור הסדר כובל לפי סעיף 9;

(2)

החלטה בערר בדבר מיזוג חברות לפי סעיף 22;

(3)

הוראות לבעל מונופולין לפי סעיף 30;

(4)

הוראות לחברי קבוצות ריכוז לפי סעיף 31ג.

43.

קביעת הממונה [תיקון: תשנ״ו, תשע״א]

(א)

הממונה רשאי לקבוע אם –

(1)

הסדר או הסדר שצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל;

(2)

קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, שהינו הסדר כובל;

(3)

במיזוג חברות מתקיימים תנאי סעיף 17;

(4)

(נמחקה);

(5)

בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות סעיף 29א.

(6)

קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז כאמור בפרק ד׳1.

(ב)

הודעה על קביעת הממונה תימסר לצדדים להסדר כובל, לצדדים למיזוג החברות, לבעלי המונופולין ולחברי קבוצת הריכוז, לפי הענין, והוא רשאי אף לפרסמה ברשומות; היה הממונה בדעה שאינטרס הציבור מחייב פרסום, יפרסם את הקביעה ברשומות ובשני עתונים יומיים, לאחר שלושים ימים מיום המצאת ההודעה.

(ג)

מי שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ב) החולק על הקביעה, או על חלקה, רשאי לערור לפני בית הדין תוך שלושים ימים מיום שהודעה עליה הומצאה לו. חובת הראיה בפני בית הדין היא על העורר.

(ד)

בית הדין, לאחר ששמע את הצדדים, רשאי לאשר את קביעת הממונה, לבטלה או לשנותה.

(ה)

קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.

(ו)

אין בשימוש הממונה בסמכותו לפי סעיף זה, או באי שימוש בה, מניעה מלהעמיד לדין אדם שעבר על הוראות חוק זה.

43א.

חוות דעת מקדמיות [תיקון: תש״ס]

הממונה רשאי ליתן חוות דעת מקדמיות וכן לקבוע ולפרסם נוהל למתן חוות דעת כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשיקול דעתו של הממונה אם ליתן חוות דעת מיקדמית, ולעניין זה רשאי הממונה להביא בחשבון גם את נסיבות המקרה ואת סדרי העדיפויות בפעילות הרשות.

44.

פניית הממונה לבית הדין [תיקון: תשס״א, תשע״ה]

הממונה יפנה לבית הדין כדי שיפעיל סמכותו לפי סעיף 25, 30א, 31 או 31ג(ב) או (ב1) לפי הענין, אם ראה כי –

(1)

קיים חשש סביר כי כתוצאה ממיזוג חברות שנעשה בניגוד להוראות חוק זה תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחד העניינים המנויים בסעיף 21(א);

(2)

(נמחקה);

(3)

הפגיעה כאמור בסעיף 30 אינה ניתנת למניעה על ידי הסדרת המונופולין אלא רק על ידי הפרדתו כאמור בסעיף 31;

(3א)

יש במתן הוראה לבעל מונופולין למכירת נכס כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בתחרות בעסקים או בציבור כאמור בסעיף 30א;

(4)

אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר בקבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר לפחות אחד מהם הוא חבר קבוצת ריכוז, ויש במתן הוראה על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, כאמור בסעיף 31ג(ב), כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף, או כדי להגביר את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברת התחרות;

(5)

יש במתן הוראה על מכירת נכס של חבר בקבוצת ריכוז כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור בסעיף 31ג(ב1).

44א.

בדיקות לגבי רמת התחרות בענפים שונים [תיקון: תשע״ד, תשע״ט]

(א)

הממונה רשאי לערוך בדיקות לגבי רמת התחרות בענפי משק שונים, לרבות בחינת קיומם של כשלים בתחרות וחסמים לתחרות, וכן רשאי הוא למסור את המסקנות המנומקות של בדיקותיו ואת המלצותיו לשר שנושא הבדיקה הוא בתחום אחריותו ולשר האוצר, ובענף שהסדרתו לפי דין היא בתחום אחריותו של גוף אחר – גם למי שעומד בראש אותו גוף.

(ב)

הממונה יפרסם את מסקנות בדיקותיו באתר האינטרנט ובכל דרך אחרת שימצא לנכון.

45.

חיפוש ותפיסות [תיקון: תש״ס]

(א)

הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, רשאי, אם יש לו יסוד סביר להניח שהדבר דרוש כדי הבטיח את ביצועו של חוק זה או למנוע עבירה על הוראותיו –

(1)

להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות סעיפים 26 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;

(2)

לתפוס כל חפץ, כהגדרתו בפקודה האמורה, שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.

(ב)

חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ ואם טרם הוגש כתב אישום – עד שבית הדין או בית המשפט שאליו הוגשה בקשה הקשורה באותו חפץ, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום או בקשה כאמור בתוך ששה חודשים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה, או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך.

(ב1)

בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.

(ג)

(1)

בחוק זה, ”מסמך“ – לרבות חומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

(2)

נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א), יאפשר התופס, לבקשת אותו אדם, להעתיק את המסמך.

(3)

הממונה רשאי לדחות בקשה כאמור בפסקה (2) לתקופה של שלושה חודשים מיום התפיסה, אם לדעתו העתקת המסמך עלולה לשבש חקירה בקשר לעבירה לפי חוק זה.

(4)

בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (3) בתקופות נוספות, ורשאי הוא לעשות כן בתנאים.

(ג1)

על החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ג) רשאי האדם שמסמכו נתפס לערור בפני בית משפט שלום.

(ד)

המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

(ה)

בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או על פי בקשת מי שהוא הסמיך לכך או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

45א.

מינוי חוקר [תיקון: תש״ס]

לא יסמיך הממונה חוקר כאמור בסעיף 46(א), אלא אם כן הוא עובד המדינה והתקיימו שניים אלה:

(1)

משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין הממונה לבין משטרת ישראל.

46.

חקירות ומסירת ידיעות [תיקון: תש״ס, תשע״ט]

(א)

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו־249 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, בקשר לעבירה הנחקרת, רשאי הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך (להלן – חוקר), לחקור כל אדם הקשור לעבירה מעבירות כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על החקירה יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

(ב)

כל אדם חייב, לפי דרישתו של הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים, ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.

(ג)

הוראות סעיף 45 יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (ב).

(ד)

בעבירה שניתן לחקור בה לפי סעיף קטן (א), שהיא בת מעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (להלן – חוק המעצרים), יהיו לממונה, למנהל מחלקת החקירות של הרשות ולסגנו ולחוקרים אחרים שהממונה הסמיך לכך, סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור לפי סעיפים 23(א)(2),(3),(6), 23(ב), 23(ג), 27, 67 – למעט הסמכות לעכב אדם העומד לעבור עבירה, וסעיף 68 לחוק המעצרים והוראות פרק ב׳ לחוק המעצרים יחולו בשינויים המחוייבים.

(ה)

לענין זה יראו את מנהל מחלקת החקירות ברשות ואת סגנו כ”קצין הממונה“ לפי חוק המעצרים, ומשרדי הרשות שהוכרזו בצו של הממונה כ”תחנת משטרה“, ובלבד שלא יוחזק עצור שאינו נתון בחקירה באותה עת, במשרדי הרשות לאחר שעה 20:00, אלא יובא לתחנת משטרה.

פורסם צו ההגבלים העסקיים (קביעת תחנת משטרה), התש״ס–2000, לפיו משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב המסגר 14 בתל אביב, משרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב יהדות קנדה 1 באור יהודה ומשרדי רשות ההגבלים העסקיים ברחוב עם ועולמו 4 בירושלים, נקבעים בזה כתחנת משטרה לענין חקירות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בקשר לחקירות לפי החוק.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

פרק ו׳1: תובענה ייצוגית (בוטל)

46א.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ב.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ג.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ד.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ה.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ו.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ז.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ח.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46ט.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

46י.

[תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ו]

(בוטל).

פרק ז׳: עונשין ותרופות

47.

עונשין [תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשס״א, תשע״ח, תשע״ט]

(א)

מי שעשה אחת מאלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין;

(3)

לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות פרק ג׳;

(4)

לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג;

(4א)

ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות סעיף 29א, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור;

(5)

עבר על הוראה שניתנה לפי סעיפים 30 או 31ג או על צו שניתן לפי סעיפים 25 או 31;

(6)

עבר על צו שניתן לפי סעיפים 35 או 36,

דינו – מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן – קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (3) – לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור בסעיף 43; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין.

(א1)

מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין לפי סעיף 9 ולא ניתן לו היתר זמני לפי סעיף 13 או פטור לפי סעיף 14, ואינו פטור בכללי פטור סוג לפי סעיף 15א, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור בסעיף 43; אם היה תאגיד – כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי העניין.

(ב)

מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה; אם היה תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.

47א.

נסיבות מחמירות [תיקון: תש״ס]

העובר עבירה לפי סעיף 47(א) בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסיפה לסעיף 47(א); לעניין סעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – נסיבות שבהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בעסקים, בין היתר בשל אחד או יותר מאלה:

(1)

חלקו ומעמדו של הנאשם בענף המושפע מן העבירה;

(2)

פרק הזמן שבו התקיימה העבירה;

(3)

הנזק שנגרם או הצפוי להיגרם לציבור בשל העבירה;

(4)

טובת ההנאה שהפיק הנאשם.

48.

אחריות נושא משרה [תיקון: תשע״ט]

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מאסר שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.

(ב)

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)

בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

49.

הגנה לעובדים ולמורשים

תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

50.

עוולה בנזיקין [תיקון: תשס״א]

(א)

דין מעשה ומחדל בניגוד להוראות חוק זה, כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(ב)

הוראה של הממונה או תנאי שהטיל לפי חוק זה יראו אותם, לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כחיקוק.

50א.

צו לא תעשה [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח]

לפי בקשת הממונה, רשאי אב בית הדין ובהעדרו, שופט אחר של בית המשפט המחוזי בירושלים –

(1)

לצוות על כל אדם להימנע ממעשה שיש בו הפרה של הוראות חוק זה, ולתת ערובה לכך;

(2)

לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת הפרה כאמור.

50ב.

צו מוסכם [תיקון: תש״ס, תשע״ב, תשע״ט]

(א)

בית המשפט המוסמך לדון בעבירות לפי חוק זה, או בית הדין (להלן בסעיף זה – בית המשפט) רשאי, לפי בקשת הממונה וחלף הליכים לפי סעיפים 26, 43, 47, 48 או 50א, או לפי פרק ז׳1, לתת להסכמה בין הממונה לבין אדם אחר תוקף של צו (להלן – צו מוסכם); צו מוסכם כאמור יכול שיהיה בלא הודאה בחבות בנוגע לתקופה שקדמה למועד נתינתו ויכול שיכלול, בין השאר, חיוב בתשלום סכום כסף לאוצר המדינה מצד אותו אדם, וחיוב מצדו לעשות דבר או להימנע מעשייתו.

(ב)

בקשת הממונה למתן צו מוסכם תהיה מנומקת ויפורטו בה, בין השאר, חלופות שנשקלו על ידו למתן צו מוסכם.

(ג)

תוקפו של צו מוסכם שאושר בידי בית המשפט, יהיה כתוקפו של פסק דין שניתן בידי בית משפט מחוזי, לכל דבר וענין.

(ד)

בקשה לאישור צו מוסכם תידון בבית המשפט רק לאחר שנתקיימו כל אלה:

(1)

הממונה פרסם, שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה, הודעה באתר האינטרנט ובשני עיתונים יומיים בדבר כוונתו להגיש צו מוסכם לאישור בית המשפט; בהודעה כאמור יוזמן כל אדם העלול להיפגע מן הצו המוסכם וכן ארגון צרכנים או איגוד עסקי, להביא את טענותיהם בקשר לצו בפני הממונה;

(2)

הממונה צירף לבקשה לאישור הצו המוסכם פירוט הטענות שהובאו בפניו לפי פסקה (1), ואת תגובתו לטענות אלה.

(ה)

בית המשפט רשאי לשנות בכל עת את הוראות הצו המוסכם באחד מאלה:

(1)

כל הצדדים לצו המוסכם הגישו בקשה בהסכמה לשינוי הצו;

(2)

הממונה או האדם שעמו הגיע הממונה לצו מוסכם, הגיש בקשה לשינוי הצו ובית המשפט שוכנע כי חל שינוי מהותי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן הצו המוסכם; על הגשת בקשה לשינוי הוראות צו מוסכם שהוגשה לפי פסקה (1) או שהגיש הממונה לפי פסקה (2), יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

(ו)

החליט בית המשפט שלא לאשר צו מוסכם, לא יהיו הצו, כל מה שנאמר בדיון באישורו, וכל מסמך אשר הוכן לבקשת הממונה בידי האדם שעמו מבקש הממונה להגיע לצו מוסכם לצורך הדיון, קבילים כראיה בהליך משפטי אחר, ואולם אין באי־אישורו של הצו המוסכם כדי למנוע מן הממונה לפתוח בהליך אחר לפי חוק זה

50ג.

פרסום הודעה [תיקון: תש״ס, תשע״ט]

כל הודעה שעל הממונה לפרסם לפי חוק זה בשני עיתונים יומיים, תפורסם לפחות בעיתון יומי אחד בעל תפוצה רחבה בשפה העברית, ובעתון יומי או עיתון המתפרסם מדי שבוע לפחות בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה הערבית, וכן תפורסם ההודעה גם באתר האינטרנט.

[תיקון: תשע״ב]

פרק ז׳1: עיצום כספי

50ד.

עיצום כספי [תיקון: תשע״ב, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ג־2, [י״פ הודעות]]

(א)

הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד מיליון שקלים חדשים (מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2024, 1,150,530 ש״ח); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 100 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2019; בשנת 2024, 115,053,500 ש״ח):

(1)

היה צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, בלא אישור, היתר זמני, פטור או פטור סוג, או הפר תנאי מהתנאים שבהם הותנה אישור, היתר או פטור כאמור, בניגוד להוראות סעיף 4;

(2)

עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, שלא בהתאם להוראות לפי פרק ג׳, ובכלל זה הפר תנאי שקבע בית הדין או הממונה לפי סעיף 21(א) או 22(ג);

(3)

עשה מעשה המהווה סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש נכס או שירות שבמונופולין, בניגוד להוראות סעיף 29, או המהווה ניצול לרעה של מעמדו, בניגוד להוראות סעיף 29א, ובלבד שהמעשה הוא מסוג המעשים שקבע לעניין זה הממונה, ברשומות;

(4)

הפר הוראה שנתן הממונה לגבי מונופולין לפי סעיף 30;

(5)

הפר הוראה שנתן הממונה לגבי קבוצת ריכוז לפי סעיף 31ג;

(5א)

(פקעה);

(6)

הפר הוראה מהוראות צו מוסכם שניתן לפי סעיף 50ב;

(7)

יבואן ישיר שעשה מעשה המנוי בתוספת, בניגוד להוראות סעיף 31ו.

(ב)

הפר אדם דרישה למסור ידיעות, מסמכים, פנקסים או שאר תעודות, שניתנה לפי סעיף 46(ב), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד 300 אלף שקלים חדשים (מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2024, 345,160 ש״ח); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שלושה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על שמונה מיליון שקלים חדשים (מתואם לחודש דצמבר 2011; בשנת 2024, 9,204,280 ש״ח).

(ג)

בסעיף זה, ”מחזור מכירות“ – כמשמעותו לפי סעיף 17, בשינויים המחויבים.

50ה.

שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב]

בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל לפי סעיף 50ד, ישקול הממונה, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:

(1)

משך ההפרה;

(2)

מידת הפגיעה שההפרה עלולה לגרום לתחרות או לציבור;

(3)

חלקו של המפר בהפרה, ומידת השפעתו על ביצועה;

(4)

קיומן או העדרן של הפרות קודמות ומועד ביצוען;

(5)

פעולות שנקט המפר למניעת הישנות ההפרה או להפסקתה, לרבות דיווח מיוזמתו על ההפרה, או פעולות שנקט לתיקון תוצאות ההפרה;

(6)

לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם הפר;

(7)

לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.

50ו.

הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשע״ב]

(א)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 50ד (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:

(1)

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

(2)

סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר לפי סעיף 50ד והתקופה לתשלומו;

(3)

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 50ז.

50ז.

זכות הטיעון [תיקון: תשע״ב]

(א)

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 50ה, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 60 ימים ממועד מסירת ההודעה; מפר שטען את טענותיו בכתב, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה גם בעל פה.

(ב)

הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 90 ימים, מנימוקים שיירשמו.

50ח.

החלטת הממונה ודרישת תשלום [תיקון: תשע״ב]

(א)

(1)

הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 50ז, ולאחר התייעצות עם הוועדה, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל;

(2)

החלטת הממונה תינתן בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף 50ז(א) או (ב), לפי המאוחר; ואולם מצא הממונה כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד סיום הבדיקות הנדרשות.

(ב)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;

(2)

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו, לרבות לעניין סכום העיצום הכספי.

(ד)

לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 50ז, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 50ז(ב), ככל שנקבעה, יראו את ההודעה על כוונת החיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

50ט.

סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב]

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 50ז – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 50יג או ערעור לפי סעיף 39 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.

(ב)

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 50ד יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת מדד חודש דצמבר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

הממונה יפרסם הודעה ברשומות על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

50י.

המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשע״ב]

(א)

העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 50ח.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב־30 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.

50יא.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע״ב, תשפ״ד]

לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

50יא.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשע״ב, תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

50יב.

גבייה [תיקון: תשע״ב]

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

50יג.

ערר לבית הדין [תיקון: תשע״ב, תשפ״ד]

(א)

על דרישת תשלום רשאי מפר לערור לפני בית הדין בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר, ויחולו על ערר כאמור הוראות סעיף 43(ג), בשינויים המחויבים.

(ב)

אין בהגשת ערר לבית הדין לפי סעיף קטן (א) או בהגשת ערעור על החלטת בית הדין בערר, לבית המשפט העליון, לפי סעיף 39, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או אם הורה בית הדין או בית המשפט אחרת.

(ג)

החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף 39, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): החליט בית הדין לקבל את הערר שהוגש לפי סעיף קטן (א) או החליט בית המשפט העליון לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף 39, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

50יד.

פרסום [תיקון: תשע״ב]

(א)

הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם בציור את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3)

סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו;

(4)

פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(5)

שמו של המפר – אם הוא תאגיד.

(ב)

הוגש ערר לבית הדין, לפי סעיף 50יג, או ערעור לבית המשפט העליון, לפי סעיף 39, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור, לפי העניין, ואת תוצאותיו.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א)(5), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ד)

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

50טו.

שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע״ב, תשפ״ד]

(א)

תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 50ד, המהווה עבירה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותה הפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

50טז.

איסור שיפוי וביטוח [תיקון: תשע״ב]

(א)

על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –

(1)

אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי פרק זה (בסעיף זה – הליך);

(2)

חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;

(3)

תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על בעל השליטה בו, על נושא משרה או על עובד שלו;

(4)

בעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל בהליך על התאגיד, על נושא משרה או על עובד בתאגיד;

(5)

הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.

(ב)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד או בעל שליטה בו רשאי לשפות או לבטח אדם בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו של האדם, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;

(2)

לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

פרק ח׳: הוראות שונות

51.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

52.

פטור

השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.

53.

ביטול

חוק ההגבלים העסקיים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק הקודם) – בטל.

54.

תחילה

תחילתו של חוק זה בתום שלושה חדשים מיום פרסומו.

55.

הוראות מעבר

(א)

הסדר כובל שאושר לפי החוק הקודם או היתר זמני שניתן לפי החוק הקודם – יראו אותם כאילו נעשו על פי הוראות חוק זה.

(ב)

החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק הקודם לפני תחילתו של חוק זה תסיים את הדיון לפי החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה.

55א.

הוראת מעבר לעניין עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות [תיקון: תשע״ט]

(א)

בסעיף זה –

”תיקון מס׳ 21“ – חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס׳ 21) (חיזוק האכיפה והקלת נטל האסדרה), התשע״ט–2019;

”יום התחילה“ – יום תחילתו של תיקון מס׳ 21.

(ב)

על אף הוראות סעיף 22 לתיקון מס׳ 21, על עבירה של הסדר כובל לפי סעיף 47(א)(1) שנעברה ערב יום התחילה יחולו הוראות סעיף 47(א) כנוסחו ערב יום התחילה, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 47א, יחולו הוראות סעיף 47א.

(ג)

נעברה ערב יום התחילה עבירה לפי חוק זה, לא יראו – לעניין סעיף 4 לחוק העונשין – את תיקון סעיף 48 בתיקון מס׳ 21 כביטולו והוא יחול על עבירה כאמור כנוסחו מיום התחילה ואילך.

56.

פרסום

חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.

[תיקון: תשפ״ג־2]