2. משמעותה המקראית של תיבת 'מחתרת' מפורשת בהוראת מנהרה או מחבוא, מן הפועל חת"ר המקביל לשורש ח-פ-ר , כמו בפסוק ”אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם“ (עמוס ט, פסוק ב) וגם, ”חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים“ (איוב כד, פסוק טז) בדרשת יוסי על אנשי סדום מוצגים הם כ'חותרים' - 'גנבים המחפשים פרצות' . ”יהמו ככלב ויסובבו עיר ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קט, עמוד א)[1].