מוזיקה היום: ירדנה ארזי ביידיש

ב1986 נכנסה ירדנה ארזי לאולפני "טריטון" המיתולוגיים והקליטה היסטוריה: שירים מוכרים, צועניים במקורם,  שתורגמו לעברית תחת מגע הזהב של אהוד מנור ז"ל, וזכו לעיבוד והפקה מוסיקלית עשירים תחת שרביטו של מתי כספי.

האלבום יצא ב1987 והפך לאחד האלבומים המצליחים ביותר בעשור ושל ירדנה בכלל, ולו בזכות שלל הלהיטים שבו: "הכינור הנאמן", "ליבי ליבי", "רוח ואש", "מה יש לי", "עיניים שחורות", "נשמה צוענית" ושיר מקורי שהלחינה יהודית רביץ- "כשהצועני אוהב" .

האלבום הגיע למעמד זהב תוך פחות משבוע וירדנה זכתה בתואר "זמרת השנה" , והמשיכה בקו הצועני עד סוף האייטיז והגיעה עימו עד לבימת האירוויזיון (1988) עם השיר "בן אדם" .

קרוב ל-30 שנה אחרי כן- 2015, יוני אילת- שחקן, זמר ובמאי, יזם מחווה מיוחדת ומסקרנת לאלבום המיתולוגי בתיאטרון היידישפיל : הוא הגה הצגה מוסיקלית המבוססת על שירי התקליט, רק שהפעם זוהי שפת היידיש שמפיחה בנו את הנשמה הצוענית. אל תדאגו- יש תרגום לעברית ולרוסית.

יוני, איך נולד הפרויקט הנהדר הזה לקחת את השירים הצועניים שנתפרסמו בעברית ע"י ירדנה ולהפכם ליידיש (על אף שאלו לא עולמות כל כך רחוקים מוסיקלית) ?

"הפרוייקט הזה נולד כבר בשנת 2010, כשהוצאתי את הדיסק "ציגיינער נשמה", ובו השירים שעולים עכשיו על הבמה. האזנתי בשעתו, ממרחק זמן, לאלבום השירים של ירדנה ארזי "נשמה צוענית", ששמעתי בילדותי בגיל מאוד צעיר. ואולי בגלל שכבר שיחקתי אז בתיאטרון יידישפיל, לפתע שמעתי אותם באזניי ביידיש. בסה"כ אלה שירים עממיים, שדומים להם יש כבר ביידיש. הם מגיעים מאותם מחוזות, ממזרח אירופה. ועובדה שהמילים ביידיש התלבשו עליהם בול. אני לא הראשון שעושה את זה, זה מעשה יידישיסטי בפני עצמו והוא נוגע לשירי יידיש לא מעטים. וזה גם טיבה של מוזיקה עממית, שיש לה הרבה גלגולים, ודרכם היא בעצם שורדת.

אחרי שלפני שנתיים ביימתי את ההפקה המצליחה (אם יורשה לי לומר) "מונולוגים מהקישקע", חשבתי לעצמי שאני רוצה להמשיך לעבוד עם אותו צוות. פניתי לששי קשת, המנהל האמנותי של יידישפיל, ברעיון לתפור הפקה סביב שירי האלבום שלי. לשמחתי הרבה הוא נעתר, וזו ההפקה שעולה עכשיו. "

מי המשתתפים בהצגה? תאר קצת את תהליך העבודה והחזרות.

"אז כאמור, המשתתפים בהפקה הם צוות שסובב אותי כבר פעם שניה. ארבע שחקניות מוכשרות: רונית אשרי, יעל יקל, עינת סגל ומירי רגנדורפר, וארבעה שחקנים: יונתן רוזן, יובל רפפורט, ניב שפיר ואנוכי. אנחנו חשים צוות מגובש ומלוכד, אנסמבל של ממש, וכולנו חברים ומאוד קולגיאליים זה לזה. העבודה החלה הרבה לפני שהחזרות עצמן החלו. לפני כשנה בערך. בהתחלה במפגשים עם המחזאי המוכשר אורן יעקובי, שאני מכיר אותו כבר שנים. הוא למד שנה מעליי בבית צבי. אחרי שהסצנות נכתבו עברתי למפגשים ושיחות עם ליאור רונן המוזיקאי, ואחר כך המון שיחות על צוענים ועל האסתטיקה שלהם עם מעצבת התלבושות אופיר חזן ועם התפאורנית מאיה פלג.
החזרות עם השחקנים ארכו כשלושה חודשים אינטנסיביים מאוד, ואז גם נכנס לתמונה הכוריאוגרף נדב צלנר. הוא בא כמו רוח סערה, הציב לנו רף גבוה ביותר וקרע לנו ממש את הצורה. אבל אין לי תלונות בכלל, בורכתי בצוות מוכשר ביותר שנתן להפקה את כל כולו. "

איך הקהל מגיב למופע עד כה? יש בקהל גם כאלה שאינם מבינים יידיש?

"אנחנו כבר אחרי כחמש-עשרה הצגות, וטפו, טפו, טפו: הקהל ממש יוצא מגדרו. גם המבוגרים, שעבורם זה תמיד מרגש לראות שחקנים צעירים מדברים ביידיש, שהיא עבור אותו קהל שפת-אם. אבל לא רק הם. בגלל שהשירים מאוד מאוד מוכרים לאוזן הישראלית מהאלבום של ירדנה, שהיה מגה-פופולרי בזמנו, אז מגיע גם קהל צעיר יותר. בוא נאמר: 50 פלוס. מעבר לזה, אנחנו מזמינים כל אחד לבוא להצגה, גם מי שלא דובר יידיש. קודם כל כי יש תרגום. וגם כי זו הצגה שיכולה לדבר לצעירים, ואפילו צעירים מאוד. ה"חבר'ה" שלנו, שאנחנו מזמינים להצגה - עפים עליה. אין בה שום דבר זקן או עבש בשום צורה שהיא."

מבחינה מוסיקלית, במה שונה ההצגה מה"מקור" של ירדנה?

" לשאלה הזו אני מעביר את רשות הדיבור למנהל המוזיקלי, ליאור רונן. בחור צעיר ומוכשר בטירוף, ומנגן בהצגה בפסנתר קלרינט ואקורדיון. "

ליאור: "בעבודה על המוסיקה להצגה ניסינו לשמור על שלושה רבדים: הרובד הצועני, שהושפע מאד ממוסיקה של ארצות הבלקן, יחד עם יצירות של קוסטריצה וגוראן ברגוביץ' (טובה, כלי הקשה מגוונים ומקצבים בלקניים סוערים), על הרובד היידישיסטי: מקומות בהם בחנו את התפקידים של הכינור, הקלרינט, האקורדיון ככלים צועניים ויהודיים, מחליפי צורה, פעם לכאן ופעם לכאן. ומעל הכל: הרובד התיאטרלי - כל שיר נבנה כמו סצינה, כמו מונולוג, כשהמוסיקה בעצם מדגישה את הלך רוחה הפנימי של הדמות. כך שיר אהבה כל כך מפורסם כמו אוצ'י צ'ורניה הופך אצלנו לשיר כאב אלים של אדם על סף אובדן שפיות. השתמשנו גם בקריצות לצועניוּת בת זממנו, כששאלנו מנגינה משיר של לאונרד כהן, "הטרובדור של ימינו", והלבשנו אותה על שיר ירדנה. והכל תוך שמירה על שמחת חיים, ריקודים גדולים ומרשימים והרבה הרבה קצב. "

הופעות קרובות: 11.5 ( יום ב') - היכל התרבות פתח תקווה- שעה 20:00

13.5 ( יום ד')- באודיטוריום כפר סבא- שעה 20:00

פאר טסי בשיר חדש: "משקה יקר"

פאר טסי, היוצר והזמר ששם את "דרך השלום" על המפה, מנסה להתעלות על הרף הגבוה שהציב לעצמו ולשאר אמני הז'אנר ומשחרר שיר חדש מתוך אלבום שלישי- השיר נקרא "משקה קר" ( מילים ולחן: גילי זכאי, עיבוד והפקה מוסיקלית: יעקב למאי) - מה דעתכם?

ב- 18/6 יפתח פאר את סיבוב הופעות הקיץ שלו באמפי קיסריה

ביקורות מוסיקה:

איתן אוחנה- "עכשיו ברצינות"

מילים ולחן: איתן אוחנה,  עיבוד והפקה מוסיקלית: בן שופן

סינגל מאוד מעניין ומיוחד: תמונת מצב ריאליסטית ממבט עיניו של איתן אוחנה בן ה-27 מבאר שבע, במעין דו שיח עצמי על חיי היומיום, כשבולט מאוד העיבוד של בן שופן המכניס השפעות רוק רך, מוסיקה קלאסית ומעט אלקטרו, עיבוד שתורם לאווירה הכללית של השיר. מקסים! שימו אוזן!

https://www.youtube.com/watch?v=48X5_pZ6tKk

אביאור ביירון- "רות ממתינה"

מילים ולחן: אביאור ביירון

אביאור ביירון בשיר חדש ומושך משמיעה ראשונה: השילוב של פיוט לצד רוק, רומנטיקה לצד דת והכל ברוח מעט הומוריסטית רקמו שיר יפהפה! לשמוע שוב ושוב וליהנות!

https://www.youtube.com/watch?v=fRxlypZvUiI#t=98

ליאור מיארה- "לעוף על החיים"

מילים: עציון מוסאי,  לחן: ליאור מיארה,  עיבוד והפקה מוסיקלית: ציקי זנתי

היוצר והזמר המוכשר ליאור מיארה מכין עצמו לקיץ עם שיר חדש שהלחין למילותיו של עציון מוסאי, מהכותבים הבולטים והכשרוניים, בשיר קצבי וקליט: קיץ, בחורות, בירות- מה צריך יותר? תנו בווליום ויאללה בלגאן!

https://www.youtube.com/watch?v=fLbcv_PkaCI

יאיר רובין- "נצחונות קטנים"

מילים ולחן: יאיר רובין

סינגל שני מתוך אלבום הבכורה של יאיר רובין: הקול המחוספס, הטקסטים העשויים טוב וההגשה המעולה יוצרים שיר רוק פולק מצוין!