צריך קצת לשפשף את העיניים כדי לוודא שזאת לא פרודיה כחול-לבן, אבל עמוק פנימה - למעשה, לא עמוק בכלל, אלא ממש על פני השטח - אתה יודע שגם כשכפות הידיים המאוגרפות יחזרו למקומן הטבעי, הדבר הזה עדיין יהיה שם.
לכל הטורים של "אוכלים הולכים"
והדבר הזה הוא שני דפי A4, מודבקים בנייר דבק על חלון זכוכית שקוף בתחנת הרכבת הקלה שאול המלך במרכז תל אביב. בפנים עובדים שניים-שלושה אנשים. מסכים ותצוגה ומצלמות זמן אמת שכאלה שמבשרות על מין מרכז בקרה. אני לא בטוח, כי אין שלט "מודיעין" ואין שלט כלל, חוץ משני דפים לבנים וסלוטייפ שקוף. "לעזריאלי" עם חץ שחור ימינה, "למידטאון" עם אותו חץ, ואותה ימינה.
רבע שעה בערך מאז שהדבר הזה התחיל לפעול כאן בבערך ארבעה עשורים של איחור, ואנחנו כבר נדרשים לדפים ודבקים. מודיעין של ממש, אגב, אין. גם לא יכולת לדבר מילה אחת באנגלית מצד דיילת כירטוס (ברצינות, לא ידעה מה רוצים ממנה מבקרים זרים עם ה-Tickets הזה שלהם), ובטח לא יכולת לנסוע עם שני ילדים ולשלם מחיר של ילדים (מובאיט, אגב, מאפשרת להזין רק ילד אחד באפליקציה הגאונית שלה משום מה).
אבל חלטורה יש, בשפע. גם מדפסת כנראה. אבל אם תתעלמו מכל זה, תקראו את ה-A4 ותלכו ימינה עם החץ, תהיה לכם גם פיתה. פיתה מהסוג שמשכיח (כמעט) הכול.
תנו לה לנצח. הפיתה של ג'קי אזולאי
מתחם DNA שבקומת הקרקע של קניון עזריאלי נפתח לפני כשנה וחצי עם שאיפות לעצב מחדש את חווית הסטריט פוד המעט מקרטעת (ואני עדין) באזור, לספק אלטרנטיבה טובה יותר לעובדי המשרדים הרבים למעלה, ואולי גם לגרום להם - לא תמיד, בכל זאת - ממש לצאת החוצה ולדלג על השליח בדרך ללאנץ'.
הבשורה, בהתאם, הייתה ארבע משאיות אוכל (סטטיות לחלוטין, אבל התרגלנו) עם ארבעה מטבחים שונים, בר ענקי שסובב אותן והרבה יותר השקעה במעטפת מהמקובל אצלנו. עם הזמן, התחלפו חלק מהדוכנים, והתחלפו שוב, אבל זה לא היה בהכרח סימן שלילי, אלא להיפך - אנשי אוכל מוכשרים באו ועשו את שלהם, ואז הגיעו אנשי אוכל מוכשרים אחרים, ועשו גם הם את שלהם.
בישראל, מיותר לציין, יש מספיק כישרון כדי לעבוד בפורמט הזה לנצח, ורק צריך ניהול ותיחזוק שלא מזלזל בקהל, ומוסיף להשקיע. כאן יש את כל אלה. ועכשיו יש גם את ג'קי אזולאי.
הפורמט של "אז-אולי פיתה", משאית האוכל החדשה (יחסית, היא התחילה ממש לפני המלחמה וחזרה עכשיו) בהובלתה, פשוט עד כדי התעלמות אלגנטית ממשחק המילים. כן, עד כדי כך. ובקצרה, פיתה-קציצות-בתיאבון.
בהתאמה, האותיות הקטנות לא מנפחות לך את הראש ולא גורמות לתיאבון לרדת. אתה בוחר קציצות (עוף, בקר, דגים או ירקות טבעונית), הן מוכנסות לקערת מתכת גדולה ומפורקות בכוונת-מזלג בתוכה, מקבלות מה שתרצה מבר הסלטים המינימליסטי-מקסימליסטי (טחינה, זעלוק, חצילים ופלפלים קלויים), והכול ביחד מתערבב כמו סלט, כמו פיתה, כמו שירה.
על פי אזולאי, שמצליחה להתיישב לשיחה קצרה רק אחרי פילוס דרכים וסלפיז אינטנסיבי ומובן למדי, התכנון היה להגיע באמצעות הפיתה "לביס של שישי בצהריים", או "לצלחת של שישי בערב".
הראשון, הסבירה, מבוסס על כך שאין לך הרבה זמן להנדס מנה ולכן אתה לוקח קצת מפה קצת מפה, ניגוב ומריחה וחלה ורוטב, ואוכל בעמידה את מה שהוא כנראה ההיילייט הקולינרי של השבוע. השנייה היא הנוהג המשפחתי הפרטי שלה, שמוותר על צלחות לראשונות וצלחות נפרדות לעיקרית, ופשוט מאפשר עירבובים, העמסות ושידוכי אוכל שאולי לא נשמעים חלקים, אבל הם הכי מושלמים שיש.
התוצאה בדוכן, כפי שניתן לצפות, מדמה גם וגם וגם. את כריך הצהריים וצלחת הערב, מתפקעים ומעורבבים יחד בתוך בצק עבה ורך, מלא בועיות בצק נהדרות שגם הן כולאות נוזלים וטעמים. יש מיתולוגיות שלמות בעיר הזאת על "בניית פיתה". היא באה ופשוט סיחררה אותן פנימה בחיוך.
אזולאי זוכרת היטב מאיפה היא הגיעה, וכיצד מרכז עזריאלי היה פעמים רבות התחנה היחידה ביום כיף תל-אביבי שאותו חוותה כנערה. הזכרונות האלה מתגלגלים כעת עד לתפריט, ובעיקר למספרים האלה שנמצאים ליד המנות באותו תפריט.
ובמילים אחרות - 35 שקלים לפיתה. נקודה. "כל הארץ עוברת פה, חיילים ואזרחים מכל המקומות", הסבירה, "אני יודעת מה זה לב תל אביב וכמה פיתה יכולה לעלות כאן, אבל אין סיכוי שאני אמכור בחמישים שקל. פשוט אין סיכוי. בחמישים שקל אני יכולה להעמיד סיר שלם של אוכל. ותאמין לי, אני לא מפסידה. עדיין מרוויחה על כל פיתה. פשוט מרוויחה קצת פחות".
הפופ-אפ של אזולאי תוחם את עצמו בזמן (שלושה חודשים), אבל עושה את זה מספיק מסתורי כדי שאברר מה בדיוק הסיפור. היא צוחקת כשאני שואל, צחוק שמעיד יותר מהכול על מהלך שיווקי, ולא על לוח זמנים קשיח.
"האמת, אין לי כוונה ללכת מפה", הצהירה, "כל כך הרבה שנים, במיוחד אחרי מאסטר שף, הסתובבתי ברחוב וקיבלתי אהבה מאנשים בלי להיות מסוגלת לתת להם לטעום באמת מהאוכל שלי. אז עד שאני כאן, ושסוף סוף אפשר, נראה לך שאני אתקפל כל כך מהר?".
דוכן הפיתות של ג'קי אזולאי, מתחם DNA, קומת הקרקע של מרכז עזריאלי, דרך מנחם בגין 132, תל אביב, ראשון-חמישי מ-12:00 ועד שנגמר