קווקז

הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה). האזור ממוקם בין הים הכספי לים השחור. באזור מתנשאים הרי הקווקז, הכוללים את אלברוס, ההר הגבוה באירופה. הקווקז מאופיין בגיוון דתי ותרבותי.

מפה פיזית-מדינית של הקווקז

הקווקז ממוקם בין שלושה מרכזים פוליטיים: רוסיה בצפון, טורקיה בדרום-מערב ואיראן בדרום-מזרח והתאפיין ביריבויות פוליטיות וצבאיות רבות. לאורך זמן רב האזור נשלט על ידי גורמים חיצוניים, ולעיתים, נשלט על ידי גורמים אזורים אחרים.

אטימולוגיה

קווקז, תצלום לוויין

מקורו של שם האזור, הוא ככל הנראה מהמונח "Caucas" (בגאורגית: კავკასოსი), שמו של האב הקדמון כביכול של עמי הקווקז. יש הטוענים, שמקור השם מהמילה "הר" משפת הפלסגים. אחרים טוענים שמקורו סקיתי – מצמד המילים "שלג לבן".

• אבחזית: Кавказ Kavkaz
• צ'רקסית מערבית: Къаукъаз/Къаукъас
• אזרית: Qafqaz
• ערבית: القوقاز אל-קוקאז
• ארמנית: Կովկաս Kovkas
• יוונית: Καύκασος Káfkasos
• עברית: קווקז
• אינגושית: Кавказ Kawkaz
• כורדית: Qefqasya/Qefqas
• מגרלית: კავკაცია קאווקאציה
• פרסית: قفقاز קפקאז
• רוסית: Кавказ
• טורקית: Kafkaslar/Kafkasya
• אוקראינית: Кавказ Kavkaz

גאוגרפיה

הרי הקווקז

הרי הקווקז נחשבים כהרים המפרידים בין אירופה לאסיה, לכן אזור קווקז נחשב גם כאירופאי וגם כאסיאתי. חלקו הצפוני ביותר של הקווקז הוא צפון הקווקז (מחוז ברוסיה), וחלקו הדרומי ביותר הוא עבר הקווקז. הנקודה הגבוהה ביותר בקווקז היא הר אלברוס (5,642 מטר), הנחשב גם לנקודה הגבוהה ביותר באירופה.

הקווקז הוא אחד מהאזורים בעלי מספר השפות המרובות בעולם. מדינות הלאום המרכיבות את הקווקז כיום הן המדינות הפוסט-סובייטיות גאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן (בעיקר בדרום הקווקז), וחלקים מרוסיה (בעיקר בצפון הקווקז). המחוזות הרוסים בקווקז הם מחוז קרסנודר ומחוז סטברופול, והרפובליקות האוטונומיות אדיגיה, קלמיקיה, קאראצ'אי-צ'רקסיה, קברדינו-בלקריה, צפון אוסטיה, אינגושטיה, צ'צ'ניה ודגסטן. כמו כן בקווקז שלוש טריטוריות שטוענות לעצמאות, אך לא מוכרות כמדינות לאום בידי הקהילה הבינלאומית, והן: אבחזיה, נגורנו קרבאך ודרום אוסטיה.

הקווקז הוא אזור בעל חשיבות אקולוגית גבוהה. יש באזור מעל ל-6,400 מיני צמחים, 1,600 מהם ייחודיים לאזור. עולם החי בקווקז כולל: נמרים, דובים חומים, זאבים, ביזונים אירופאים, מאראלים, ועיטים זהובים. בין חסרי החוליות, מעל ל-1,000 סוגי עכבישים נרשמו בקווקז. נופו הטבעי הוא יער מעורב, עם אזורים גדולים של אדמה מסולעת.

מדינות הקווקז

אזור הקווקז מחולק כיום בין המדינות הבאות:

• – כולל הרפובליקות הרוסיות האוטונומיות והסובייקטים הפדרליים: , , , , , , , , , וסטברופול (חבל מנהלי)
• – כולל הרפובליקה הגאורגית האוטונומית:
• – כולל הרפובליקה האזרית האוטונומית: נחצ'יבאן

ישנן שתי מדינות בקווקז אשר טוענות לעצמאות מהמדינה בהן הן שוכנות, ולהן הכרה-חלקית בעולם כמדינות עצמאיות:

• , – דורשות עצמאות מגאורגיה

בעבר מספר מדינות נוספות היוו חלק מהאזור:

• הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז
• הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז

באזור פעל ארגון טרור בשם אשר טען לחזקתו על שטחים מסוימים הנמצאים ברוסיה הקווקזית.

• 
  ירוואן, ארמניה
• 
  טביליסי, גאורגיה

היסטוריה

מפה מהמאה ה-18 המתארת את אזור הקווקז בעת העתיקה

העת העתיקה

ההיסטוריה של הקווקז מחולקת בין שני אזורים עיקריים צפון הקווקז ודרום הקווקז. בעת העתיקה שלטו בצפון הקווקז ממלכת סקיתיה ואלאניה ובדרום הקווקז: קולכיס, איבריה הקווקזית ואלבניה הקווקזית.

בשנים 95 עד 55 לפנה"ס הפכה ממלכת ארמניה לאימפריה והשתלטה על רוב דרום הקווקז, סוריה, דרום-מזרח אנטוליה צפון-מערב איראן וצפון מסופוטמיה. במהלך שנים אלו, הזורואסטריות (דת פרסית) הייתה הדת המשמעותית באזור הקווקז (למעט ארמניה), בנוסף אליה, האזור נכח השפעה הלניסטית רבה. בשל היריבויות באזור בין פרס ורומא, אלה האחרונים פלשו מספר פעמים לאזור, שהיה לרוב תחת הגמוניה פרסית.

ימי הביניים

במהלך המאה ה-4 וה-5, הנצרות הפכה לדת השלטת באזור (המדינה הראשונה לאמץ את הנצרות כדת מדינה הייתה ארמניה). ובמהלך המאה ה-8 וה-9, כבשו הערבים את האזור, והאסלאם הפך לדת המרכזית בו. בתקופה זו התנהלו מספר עימותים צבאיים בין הכוחות המוסלמיים לארמניה הנוצרית.

במאה ה-12 עלה לשלטון בגאורגיה המלך דוד הבנאי. הוא, הפך את גאורגיה למעצמה אזורית חזקה, שחרר את הקווקז מעול השלטון המוסלמי שארך כארבע מאות שנים, והחזיר את הנצרות לדת השלטת באזור. בשנים 1194 עד 1204, נערכו מספר פלישות טורקיות (מוסלמיות) לאזור. כתוצאה מנפילת האימפריה הביזנטית (1453), הפכה גאורגיה למדינה הנוצרית הגדולה ביותר במזרח התיכון. לימים, נכבשה גאורגיה בידי העות'מאנים, המונגולים, שוב על ידי הפרסים ולבסוף כבשה אותה האימפריה הרוסית.

העת החדשה

במהלך ראשית העת החדשה, האזור היה נתון למאבק ממושך בין האימפריה העות'מאנית לאימפריה הרוסית. במאבק זה ניצחו אלה האחרונים, והאזור סופח לאימפריה הרוסית.

ב-1915 התרחש באזור רצח העם הארמני, שבוצע על ידי האימפריה העות'מאנית. כ-1,500,000 ארמנים הושמדו באחד ממקרי הג'נוסייד החמורים בהיסטוריה.

בשנת 1918 האזור אוחד כיחידה מדינית אחת לראשונה בעידן המודרני, במסגרת "הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז". הרפובליקה הייתה מדינה שהתקיימה זמן קצר בלבד וכללה את האזורים שבהן משתרעות כיום ארמניה, אזרבייג'ן וגאורגיה. ב-24 בפברואר 1918 הכריז הסיים כי עבר הקווקז הוא פדרציה דמוקרטית ועצמאית. טורקיה החלה בפלישה לשטחים שהיו בשליטת הרפובליקה ותוך זמן קצר החלה גם פלישה גרמנית לגאורגיה. לאור הבעיות להתמודד עם פלישות מבחוץ ובעיות פנימיות, הפדרציה התפרקה באופן רשמי כאשר גאורגיה הכריזה בטביליסי על עצמאותה ב-26 במאי, וכעבור יומיים, ב-28 במאי, הכריזו גם ארמניה ואזרבייג'ן על עצמאותן.

בשנית, היה מאוחד האזור כיחידה מדינית אחת תחת השלטון הסובייטי (ראו: הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז).

בעקבות התפרקות ברית המועצות (1991), הפכו מדינות האזור (גאורגיה, אזרבייג'ן וארמניה) לעצמאיות. בשנים שלאחר מכן, סבל האזור מסכסוכים טריטוריאליים רבים, רובם על רקע אתני או דתי. אפשר למנות ככאלה את מלחמת נגורנו קרבאך (1988–1994), את מלחמת דרום אוסטיה (1989–1991), את מלחמת אבחזיה (1992–1993), מלחמת צ'צ'ניה הראשונה (1994–1996), מלחמת צ'צ'ניה השנייה (1999–2009), ואת המלחמה בדרום אוסטיה (2008).

דמוגרפיה

חלוקה אתנו-לשונית של הקווקז

ערך מורחב – שפות באזור הקווקז

בקווקז מדוברות שפות רבות ושונות, בין היתר קיימות בו שלוש משפחות שפות שייחודיות לאזור זה. באזור ישנן לא פחות מ-50 קבוצות אתניות שונות. הקבוצות האתניות העיקריות באזור, הן הרוסים, הגאורגים, האזרים והארמנים. גאורגיה וארמניה הן מדינות נוצריות (הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית בגאורגיה, נצרות אורתודוקסית בארמניה), ולעומת זאת אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית (שיעה).

יהדות הקווקז

ערכים מורחבים – יהודי ההרים, יהדות גאורגיה, יהדות ארמניה, יהדות אזרבייג'ן

אף על פי שיהודי ההרים נקראים יהודי הקווקז (קווקזים) הרי שיהדות הקווקז כוללת גם את יהדות גאורגיה ויהדות ארמניה וחלק מיהדות רוסיה הממוקמים בקווקז ואינם נכללים כיהודי ההרים (יהודי סוצ'י למשל).

במלחמת העולם השנייה נכבשו מספר יישובים בצפון הקווקז על ידי הנאצים, שרצחו יהודים מהיישובים הללו.

במיתולוגיה

במיתולוגיה היוונית הרי הקווקז שימשו כעמוד המחזיק את העולם, לפי אותה מיתולוגיה פרומתאוס נכלא שם על ידי זאוס מפני שגנב את מתנת האש לטובת האדם. נאמר כי המקום שבו תיבת נוח נחה, היה על הר האררט שנמצא ממזרח לטורקיה.

ראו גם

• הקווקז הגדול
• הקווקז הקטן
• צפון-הקווקז
• עבר הקווקז
• שפות באזור הקווקז
• מלכות המשנה של הקווקז

לקריאה נוספת

• אבינעם עידן, דרום הקווקז - סדר גאואסטרטגי חדש, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 2005
• מרקם סיפורים: מהרי קווקז

קישורים חיצוניים

• מרכז אסיה - אזור הדימדומים, באתר "סיקור ממוקד"
• קווקז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)