פרספוליס – הבדלי גרסאות

פרספוליס
تخت جمشید
	חורבות פרספוליס
	חורבות פרספוליס
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
שטח האתר	125 דונם
מידות
שטח	12.5 הקטאר
גובה מעל פני הים	1,627 מ'
היסטוריה
תרבויות	איראן הגדולה
נבנה	שנות ה־10 של המאה ה־6 לפנה״ס
אתר ארכאולוגי
התגלה	1621
אתר אינטרנט	https://persepolis.info/en/
מיקום
מדינה	איראן
קואורדינטות	29°56′06″N 52°53′24″E / 29.935°N 52.89°E
	(למפת איראן רגילה) טהראן משהד כרג' אספהאן תבריז שיראז קום אהוואז רשת כרמאנשאה בנדר עבאס אפגניסטן פק. טורקמניסטן או. אזר. א. ט. עיראק כ. ערב; הסעודית; ק. אי. ע. הים; הכספי; המפרץ; הפרסי; מפרץ עומאן פרספוליס מפת פרספוליס

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־13:24, 18 בפברואר 2024

ערך זה עוסק בעיר הבירה של הממלכה הפרסית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פרספוליס (פירושונים).

פרספוליס (בפרסית: تخت جمشید תָחְ'תֵ גַ'מְשִיד או پارسه פארסה) הייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית. היא נבנתה בתקופת שלטונו של כורש, בסביבות 560 לפני הספירה. ישנם חוקרים הסבורים כי בנייתה של פרספוליס לא הושלמה במלואה ולכן לא אוכלסו המבנים שנבנו בה^[1]. המבנים המפוארים ששרדו משמשים היום כאחד מאתרי התיירות המרכזיים באיראן.

פרספוליס ממוקמת כ-70 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר שיראז בפרובינציית פארס באיראן. בפרסית עכשווית האתר נקרא "תאחתה ג'משיד" (הכס של ג'משיד) או "פארסה". בקרב הפרסים בעת העתיקה, העיר הייתה ידועה בתור "פארסא", כלומר "עיר הפרסים". פרספוליס הוא שמה היווני של העיר: Περσες פֶּרְסֶס – פַּרסים, ו-πόλις פּוֹלִיס – עיר. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו בשנת 1979.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים העתיקים ביותר בחורבות פרספוליס מתוארכים בערך לשנת 515 לפנה"ס. הארכאולוג הצרפתי, אנדרה גודאר (אנ'), אשר חקר בפרספוליס בשנות השלושים במאה ה-20, האמין כי היה זה כורש הגדול אשר בחר את מיקומה של פרספוליס, אך היה זה דריווש הראשון שהקים את האתר. דריווש הורה על בניית ארמון אפאדאנא (אנ'), "אולם הוויכוחים" ובית האוצר המרכזי וסביבתו, אשר הושלמו בתקופת שלטונו של בנו, חשיארש הראשון (שלדעת רבים מיוחס לאחשורוש). הבנייה נמשכה עד קץ השושלת האחמנית.

חורבן העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול שלח אלכסנדר הגדול את הכוח המרכזי של צבאו לפרסופוליס בדרך המלך הפרסית בשנת 330 לפנה"ס. אלכסנדר ניצח את הפרסים במעבר הרים צר שנקרא שערי פרס בהרי זגרוס וכבש את העיר. בזמן שהותו של הצבא היווני-מוקדוני בעיר פרצה שרפה בארמון חשיארש והאש התפשטה ברחבי העיר. לא ברור האם מדובר בתאונה או בהצתה מכוונת בהוראתו של אלכסנדר כנקמה על שרפת האקרופוליס באתונה במהלך מלחמת פרס–יוון השנייה. ההיסטוריון אל-בירוני מהמאה ה-11 טען ב"דברי ימי העמים העתיקים" כי אלכסנדר שרף מסמכים היסטוריים חשובים^[2]^[3].

ביקורים מהמערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודוריקו מפורדנונה עבר דרך פרספוליס בשנת 1320 בערך בדרכו לסין. בשנת 1474 ג'יאושפט ברברו (אנ') מונציה ביקר את חורבות העיר, וציין כי על פי המסורת של תושבי העיר המוסלמים, היא הייתה בעבר יישוב יהודי, וכי כך סברו גם מבקרים שהיו בה לפניו. ברברו ראה בעיני רוחו פסלים של שלמה ושל שמשון בין עתיקות האתר^[4]. אנטוניו דה גובייה מפורטוגל כתב על ממצאים רבים של כתב יתדות בעיר בעת ביקורו ב-1602. הוא כתב דו"ח על מסעותיו בפרס בשנת 1606 בשם הג'ורדנה. ב-1704 שהה במקום הצייר ההולנדי קורנליס דה ברוין, וציוריו היו המראות המפורטים ביותר של חורבות פרספוליס שהוצגו במערב עד לתצלומי האתר במאה ה-19.

חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 נערכו חפירות ארכאולוגיות חובבניות באתר^[5]. החפירות המאורגנות והמתועדות הראשונות נוהלו על ידי ארנסט הרצפלד ואריך שמידט מהמכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו. הם ערכו שמונה עונות של חפירות משנת 1930 שכללו אתרים נוספים באזור^[6]^[7]^[8]^[9]^[10]. הרצפלד האמין שהעיר נבנתה כסמל לגדולתה של האימפריה והיוותה אתר עלייה לרגל לחגיגות ואירועים מיוחדים וביניהן חגיגות הנורוז. העיר נבנתה באזור בו נוסדה השושלת האחמנית מסיבות היסטוריות. זאת, על אף שאזור זה לא היה במרכז האימפריה באותה תקופה.

בעת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 ערך השאה חגיגה מנקרת עיניים לציון 2,500 שנה לממלכת פרס והזמין את מנהיגי העולם להשתתף בה. נטען כי ההוצאות על האירוע הגיעו לעשרות מיליוני דולר והחגיגה הפכה סמל לראוותנות ולשחיתות של השלטון, דבר שערער את מעמדו והניע את התהליכים שבסופם נאלץ לצאת לגלות.

בין השנים 1967–1977 התקיימו באתר מופעים מטעם פסטיבל האמנויות בשיראז. בפסטיבל השתתפו אמנים ויוצרים מאיראן ומרחבי העולם.

לאחר עליית רוחאללה ח'ומייני לשלטון, האתר נסגר בהוראתו ורק לאחר מותו האתר נפתח מחדש.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיטקטורה בעיר הסתמכה על עמודי עץ. השימוש בעמודי אבן נעשה רק כאשר ארזי הלבנון והטיק ההודי (אנ') לא היו גדולים מספיק לתמוך בראשה שלרוב הייתה מאבן. ניתן לחלק את סוגי המבנים לשלוש קבוצות - מגורים צבאיים; בית האוצר; ואולמות קבלת הפנים והמגורים המלכותיים. מבנים ראויים לציון כוללים את המדרגות הגדולות, שער העמים, ארמון אפאדאנא, היכל מאה העמודים, היכל טריפילון וארמון טכרה של דאריוס, ארמון החדיש של חשיארש, בית האוצר האימפראלי, האורוות המלכותיות ובית המרכבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של פרספוליס (באנגלית)
פרספוליס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מאמר על פרספוליס
פרספוליס (איראן), דף שער בספרייה הלאומית
פרספוליס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Nobody's Polis - Part I, II, III, IV
^ "Al-Beruni and Persepolis". Acta Iranica. Leiden: Brill. 1: 137–150. 1974. ISBN 978-90-04-03900-1.
^ Biruni (2004). translator: Edward Sachau (ed.). he Chronology of Ancient Nations. Kessinger Publishing. p. 484. ISBN 0-7661-8908-2. {{cite book}}: |editor= has generic name (עזרה) p. 127
^ Historical account of discoveries and travels in Asia, Hugh Murray, Edinburgh, A. Constable and Co; 1820., p.47 [1]
^ Ali Mousavi, Persepolis in Retrospect: Histories of Discovery and Archaeological Exploration at the ruins of ancient Passch, Ars Orientalis, vol. 32, pp. 209-251, 2002
^ [2] Ernst E Herzfeld, A New Inscription of Xerxes from Persepolis, Studies in Ancient Oriental Civilization, vol. 5, 1932
^ [3] Erich F Schmidt, Persepolis I: Structures, Reliefs, Inscriptions, Oriental Institute Publications, vol. 68, 1953
^ [4] Erich F Schmidt, Persepolis II: Contents of the Treasury and Other Discoveries, Oriental Institute Publications, vol. 69, 1957
^ [5] Erich F Schmidt, Persepolis III: The Royal Tombs and Other Monuments, Oriental Institute Publications, vol. 70, 1970
^ [6] Erich F Schmidt, The Treasury of Persepolis and Other Discoveries in the Homeland of the Achaemenians, Oriental Institute Communications, vol. 21, 1939

תצלום פנורמי של עתיקות העיר פרספוליס (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

[1] Nobody's Polis - Part I, II, III, IV

[2] "Al-Beruni and Persepolis". Acta Iranica. Leiden: Brill. 1: 137–150. 1974. ISBN 978-90-04-03900-1.

[3] Biruni (2004). translator: Edward Sachau (ed.). he Chronology of Ancient Nations. Kessinger Publishing. p. 484. ISBN 0-7661-8908-2. {{cite book}}: |editor= has generic name (עזרה) p. 127

[4] Historical account of discoveries and travels in Asia, Hugh Murray, Edinburgh, A. Constable and Co; 1820., p.47 [1]

[5] Ali Mousavi, Persepolis in Retrospect: Histories of Discovery and Archaeological Exploration at the ruins of ancient Passch, Ars Orientalis, vol. 32, pp. 209-251, 2002

[6] [2] Ernst E Herzfeld, A New Inscription of Xerxes from Persepolis, Studies in Ancient Oriental Civilization, vol. 5, 1932

[7] [3] Erich F Schmidt, Persepolis I: Structures, Reliefs, Inscriptions, Oriental Institute Publications, vol. 68, 1953

[8] [4] Erich F Schmidt, Persepolis II: Contents of the Treasury and Other Discoveries, Oriental Institute Publications, vol. 69, 1957

[9] [5] Erich F Schmidt, Persepolis III: The Royal Tombs and Other Monuments, Oriental Institute Publications, vol. 70, 1970

[10] [6] Erich F Schmidt, The Treasury of Persepolis and Other Discoveries in the Homeland of the Achaemenians, Oriental Institute Communications, vol. 21, 1939

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=עיר הבירה של הממלכה הפרסית|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[פרספוליס (פירושונים)]]}}
-{{אתר מורשת עולמית
+{{אתר ארכאולוגי
 |שם=פרספוליס
 |שם בשפת המקור=تخت جمشید
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 |כיתוב=חורבות פרספוליס
 |מדינה={{דגל|איראן||+}}
+| מורשת עולמית = {{תבנית מידע/אתר מורשת
+|שם=-
+|שטח האתר=125 דונם
+|שטח אזור החיץ=-
 |סוג=תרבותי
 |קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 1|1]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 6|6]]
 |מספר מזהה=114
 |שנת הכללה=1979
-|הערות=
-|קואורדינטות=
-|מפה={{מפת מיקום|מדינה=איראן|שם=פרספוליס|אורך=52.891389|רוחב=29.934444|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אתר ארכאולוגי|כיוון כתב=ימינה|הסטת פירוט שם1=שיראז|הסטת פירוט אופקי1=שמאלה}}{{ש}}[[קובץ:Persepolis complex map french.jpg|מרכז|250px|מפת פרספוליס]]
 }}
+|מפה={{מפת מיקום|מדינה=איראן|שם=פרספוליס|אורך=52.891389|רוחב=29.934444|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אתר ארכאולוגי|כיוון כתב=ימינה|הסטת פירוט שם1=שיראז|הסטת פירוט אופקי1=שמאלה}}
-[[קובץ:Persepolis T Chipiez.jpg|ממוזער|ציורו של [[שארל שיפייה]] {{צר|Charles Chipiez}} מהמאה ה-19]]
+[[קובץ:Persepolis complex map french.jpg|מרכז|250px|מפת פרספוליס]]
+}}
 '''פרספוליס''' (ב[[פרסית]]: '''تخت جمشید''' תָחְ'תֵ גַ'מְשִיד או '''پارسه''' פארסה) הייתה עיר הבירה הרשמית של [[הממלכה הפרסית]]. היא נבנתה בתקופת שלטונו של [[כורש]], בסביבות 560 לפני הספירה. ישנם חוקרים הסבורים כי בנייתה של פרספוליס לא הושלמה במלואה ולכן לא אוכלסו המבנים שנבנו בה{{הערה|[http://video.google.com/videoplay?docid=-8363035441824629010 Nobody's Polis - Part I], [http://video.google.com/videoplay?docid=-8749692227781753023 II], [http://video.google.com/videoplay?docid=9006217246617225021 III], [http://video.google.com/videoplay?docid=5513619285850842148 IV]|כיוון=שמאל}}. המבנים המפוארים ששרדו משמשים היום כאחד מאתרי התיירות המרכזיים ב[[איראן]].
-פרספוליס ממוקמת כ-70 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר [[שיראז]] ב[[פארס (פרובינציה)|פרובינציית פארס]] ב[[איראן]]. בפרסית עכשווית האתר נקרא "תאחתה ג'משיד" (הכס של ג'משיד) או "פארסה". בקרב הפרסים בעת העתיקה, העיר הייתה ידועה בתור "פארסא", כלומר "עיר הפרסים". פרספוליס הוא שמה ה[[יוונית|יווני]] של העיר: Περσες פֶּרְסֶס - פַּרסים, ו-πόλις [[פוליס|פּוֹלִיס]] - עיר.
+פרספוליס ממוקמת כ-70 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר [[שיראז]] ב[[פארס (פרובינציה)|פרובינציית פארס]] ב[[איראן]]. בפרסית עכשווית האתר נקרא "תאחתה ג'משיד" (הכס של ג'משיד) או "פארסה". בקרב הפרסים בעת העתיקה, העיר הייתה ידועה בתור "פארסא", כלומר "עיר הפרסים". פרספוליס הוא שמה ה[[יוונית|יווני]] של העיר: Περσες פֶּרְסֶס – פַּרסים, ו-πόλις [[פוליס|פּוֹלִיס]] – עיר.
 העיר הוכרזה כ[[אתר מורשת עולמי]] על ידי [[אונסקו|אונסק"ו]] בשנת [[1979]].
+[[קובץ:Persepolis T Chipiez.jpg|ממוזער|ציורו של [[שארל שיפייה]] {{צר|Charles Chipiez}} מהמאה ה-19]]
 == היסטוריה ==
-המבנים העתיקים ביותר בחורבות פרספוליס מתוארכים בערך לשנת [[המאה ה-5 לפנה"ס|515 לפנה"ס]]. ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] ה[[צרפת]]י, [[אנדרה גודאר]], אשר חקר בפרספוליס בשנות השלושים ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], האמין כי היה זה [[כורש|כורש הגדול]] אשר בחר את מיקומה של פרספוליס, אך היה זה [[דריווש הראשון]] שהקים את האתר. דריווש הורה על בניית [[אפאדאנא|ארמון אפאדאנא]], "אולם הוויכוחים" ובית האוצר המרכזי וסביבתו, אשר הושלמו בתקופת שלטונו של בנו, [[חשיארש הראשון]]. הבנייה נמשכה עד קץ [[הממלכה האחמנית|השושלת האחמנית]].
+המבנים העתיקים ביותר בחורבות פרספוליס מתוארכים בערך לשנת [[המאה ה-5 לפנה"ס|515 לפנה"ס]]. ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] ה[[צרפת]]י, [[אנדרה גודאר]] {{אנ|André Godard}}, אשר חקר בפרספוליס בשנות השלושים ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], האמין כי היה זה [[כורש|כורש הגדול]] אשר בחר את מיקומה של פרספוליס, אך היה זה [[דריווש הראשון]] שהקים את האתר. דריווש הורה על בניית [[אפאדאנא|ארמון אפאדאנא]] {{אנ|Apadana}}, "אולם הוויכוחים" ובית האוצר המרכזי וסביבתו, אשר הושלמו בתקופת שלטונו של בנו, [[חשיארש הראשון]] (שלדעת רבים מיוחס ל[[אחשוורוש|אחשורוש]]). הבנייה נמשכה עד קץ [[הממלכה האחמנית|השושלת האחמנית]].
 ===חורבן העיר===
-במהלך הפלישת ה[[כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול]] שלח [[אלכסנדר הגדול]] את הכוח המרכזי של צבאו לפרסופוליס ב[[דרך המלך הפרסית]] בשנת [[330 לפנה"ס]]. אלכסנדר ניצח את הפרסים במעבר הרים צר שנקרא [[קרב השערים הפרסיים|שערי פרס]] ב[[הרי זגרוס]] וכבש את העיר. בזמן שהותו של הצבא היווני-מוקדוני בעיר פרצה שרפה בארמון חשיארש והאש התפשטה ברחבי העיר. לא ברור האם מדובר בתאונה או בהצתה מכוונת בהוראתו של אלכסנדר כנקמה על שרפת [[האקרופוליס באתונה]] במהלך [[מלחמת פרס–יוון|מלחמת פרס–יוון השנייה]]. ההיסטוריון [[אל-בירוני]] מהמאה ה-11 טען ב"דברי ימי העמים העתיקים" כי אלכסנדר שרף מסמכים היסטוריים חשובים{{הערה|{{cite journal|title=Al-Beruni and Persepolis|journal=Acta Iranica|volume=1|publisher=Brill|place=Leiden|year=1974|isbn=978-90-04-03900-1|pages=137–150}}}}{{הערה|{{cite book|title=he Chronology of Ancient Nations|editor=translator: Edward Sachau|publisher=Kessinger Publishing|year=2004|isbn=0-7661-8908-2|pages=484|author=Biruni}} p. 127}}.
+במהלך [[כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול]] שלח [[אלכסנדר הגדול]] את הכוח המרכזי של צבאו לפרסופוליס ב[[דרך המלך הפרסית]] בשנת [[330 לפנה"ס]]. אלכסנדר ניצח את הפרסים במעבר הרים צר שנקרא [[קרב השערים הפרסיים|שערי פרס]] ב[[הרי זגרוס]] וכבש את העיר. בזמן שהותו של הצבא היווני-מוקדוני בעיר פרצה שרפה בארמון חשיארש והאש התפשטה ברחבי העיר. לא ברור האם מדובר בתאונה או בהצתה מכוונת בהוראתו של אלכסנדר כנקמה על שרפת [[האקרופוליס באתונה]] במהלך [[מלחמת פרס–יוון|מלחמת פרס–יוון השנייה]]. ההיסטוריון [[אל-בירוני]] מהמאה ה-11 טען ב"דברי ימי העמים העתיקים" כי אלכסנדר שרף מסמכים היסטוריים חשובים{{הערה|{{cite journal|title=Al-Beruni and Persepolis|journal=Acta Iranica|volume=1|publisher=Brill|place=Leiden|year=1974|isbn=978-90-04-03900-1|pages=137–150}}}}{{הערה|{{cite book|title=he Chronology of Ancient Nations|editor=translator: Edward Sachau|publisher=Kessinger Publishing|year=2004|isbn=0-7661-8908-2|pages=484|author=Biruni}} p. 127}}.
 ===ביקורים מהמערב===
 [[קובץ:Cornelis de bruijn persepolis.JPG|ממוזער|300px|פרספוליס בציורו של ההולנדי [[קורנליס דה ברוין]], 1704]]
 [[קובץ:Plan of Persepolis.png|שמאל|ממוזער|300px|תוכנית פרספוליס]]
-[[אודוריק מפורדנון|אודוריק]] מ[[פורדנון]] עבר דרך פרספוליס בשנת [[1320]] בערך בדרכו ל[[סין (אזור)|סין]]. בשנת [[1474]] [[ג'יואושפט ברברו]] מ[[הרפובליקה של ונציה|ונציה]] ביקר את חורבות העיר ושגה להסיק כי הן ממוצא יהודי{{הערה|Historical account of discoveries and travels in Asia'', Hugh Murray, Edinburgh, A. Constable and Co; 1820., p.47 [http://books.google.com/books?id=LP4vAAAAYAAJ]|כיוון=שמאל}}. [[אנטוניו דה גובייה]] מ[[פורטוגל]] כתב על ממצאים רבים של [[כתב יתדות]] בעיר בעת ביקורו ב-[[1602]]. הוא כתב דו"ח על מסעותיו בפרס בשנת [[1606]] בשם [[הג'ורדנה]]. ב-1704 שהה במקום הצייר ההולנדי [[קורנליס דה ברוין]], וציוריו היו המראות המפורטים ביותר של חורבות פרספוליס שהוצגו במערב עד לתצלומי האתר במאה ה-19.
+[[אודוריקו מפורדנונה]] עבר דרך פרספוליס בשנת [[1320]] בערך בדרכו ל[[סין (אזור)|סין]]. בשנת [[1474]] {{קישור שפה|אנגלית|Giosafat Barbaro|ג'יאושפט ברברו}} מ[[הרפובליקה של ונציה|ונציה]] ביקר את חורבות העיר, וציין כי על פי המסורת של תושבי העיר המוסלמים, היא הייתה בעבר יישוב יהודי, וכי כך סברו גם מבקרים שהיו בה לפניו. ברברו ראה בעיני רוחו פסלים של [[שלמה]] ושל [[שמשון]] בין עתיקות האתר{{הערה|Historical account of discoveries and travels in Asia'', Hugh Murray, Edinburgh, A. Constable and Co; 1820., p.47 [http://books.google.com/books?id=LP4vAAAAYAAJ]|כיוון=שמאל}}. [[אנטוניו דה גובייה]] מ[[פורטוגל]] כתב על ממצאים רבים של [[כתב יתדות]] בעיר בעת ביקורו ב-[[1602]]. הוא כתב דו"ח על מסעותיו בפרס בשנת [[1606]] בשם [[הג'ורדנה]]. ב-1704 שהה במקום הצייר ההולנדי [[קורנליס דה ברוין]], וציוריו היו המראות המפורטים ביותר של חורבות פרספוליס שהוצגו במערב עד לתצלומי האתר במאה ה-19.
 ===חפירות ארכאולוגיות===
@@ שורה 45: / שורה 50: @@
 ==האתר==
-הארכיטקטורה בעיר הסתמכה על עמודי עץ. השימוש בעמודי אבן נעשה רק כאשר [[ארז הלבנון|ארזי הלבנון]] ו[[הטיק ההודי]] לא היו גדולים מספיק לתמוך בראשה שלרוב הייתה מאבן. ניתן לחלק את סוגי המבנים לשלוש קבוצות - מגורים צבאיים; בית האוצר; ואולמות קבלת הפנים והמגורים המלכותיים. מבנים ראויים לציון כוללים את המדרגות הגדולות, שער העמים, ארמון אפאדאנא, היכל מאה העמודים, היכל טריפילון וארמון טכרה של דאריוס, ארמון החדיש של חשיארש, בית האוצר האימפראלי, ה[[אורוות]] המלכותיות ובית המרכבה.
+הארכיטקטורה בעיר הסתמכה על עמודי עץ. השימוש בעמודי אבן נעשה רק כאשר [[ארז הלבנון|ארזי הלבנון]] ו[[הטיק ההודי]] {{אנ|Teak}} לא היו גדולים מספיק לתמוך בראשה שלרוב הייתה מאבן. ניתן לחלק את סוגי המבנים לשלוש קבוצות - מגורים צבאיים; בית האוצר; ואולמות קבלת הפנים והמגורים המלכותיים. מבנים ראויים לציון כוללים את המדרגות הגדולות, שער העמים, ארמון אפאדאנא, היכל מאה העמודים, היכל טריפילון וארמון טכרה של דאריוס, ארמון החדיש של חשיארש, בית האוצר האימפראלי, ה[[אורוות]] המלכותיות ובית המרכבה.
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Persepolis|ויקימסע=פרספוליס|ימין}}
+* {{אתר רשמי}}
 * {{בריטניקה}}
 * [http://www.livius.org/pen-pg/persepolis/persepolis.html מאמר על פרספוליס]
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548040105171|פרספוליס (איראן)}}
+* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}
 == הערות שוליים ==
@@ שורה 62: / שורה 70: @@
 {{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:פרספוליס|*]]
-{{coord|29|56|04|N|52|53|29|E|region:IR_type:landmark|display=title}}
 [[קטגוריה:ערים עתיקות שנהרסו]]
 [[קטגוריה:איראן: אתרים ארכאולוגיים]]
 [[קטגוריה:פרובינציית פארס: יישובים לשעבר]]
 [[קטגוריה:איראן: ערי בירה לשעבר]]
-[[קטגוריה:פרספוליס|*]]
 [[קטגוריה:פרובינציית פארס: מבנים]]

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: פרספוליס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרספוליס