גונן שגב

גונן שגב
	גונן שגב, 1992
לידה	6 בינואר 1956 (בן 68); קריית מוצקין, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מפלגה	מפלגת צומת
סיעה	צומת, יעוד
	9 בינואר 1995 – 18 ביוני 1996; (שנה)
תחת ראשי הממשלה	יצחק רבין ושמעון פרס
	→ משה שחל יצחק לוי ←
	13 ביולי 1992 – 17 ביוני 1996; (4 שנים)
כנסות	13

גונן שגב (נולד ב-6 בינואר 1956) הוא רופא ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-13 וכשר האנרגיה.

ב-2003 הורשע בזיוף דרכון ובהונאה של כרטיס חיוב, וב-2004 בניסיון להברחת סמים, שבעטיו נגזרו עליו חמש שנות מאסר.

בשנת 2019 הורשע במסגרת הסדר טיעון בריגול חמור למען איראן ובמסירת ידיעות לאויב, ונגזר עליו עונש מאסר של 11 שנים.

ביוגרפיה

שגב נולד בקריית מוצקין ולמד בתיכון אורט קריית מוצקין. הוא החל את שירותו בצה"ל בקורס טיס^[1], אך נשר ממנו. שירת ביחידת האלפיניסטים והגיע עד לדרגת סרן^[2]. קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוסמך למקצוע בנובמבר 1984.

קריירה פוליטית

בתחילת שנות ה-90, החל להיות פעיל במפלגת "צומת", שהקים רפאל איתן^[3], לאחר ששגב ואיתן הכירו במסגרת עבודתו של הראשון כרופא בתל עדשים. בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב שגב במקום השני ברשימה ונכנס לכנסת.

בתחילת כהונת הכנסת, נותרה הסיעה באופוזיציה לממשלתו של יצחק רבין. ב-2 בפברואר 1994, בעקבות חילוקי דעות קשים עם רפאל איתן, הקימו שגב וחבריו לסיעה, אלכס גולדפרב ואסתר סלמוביץ, את סיעת "יעוד" שהתפלגה מ"צומת". הקמת הסיעה החדשה ותיקון חוק יסוד: הממשלה ביוזמת חברי הכנסת אלי דיין וסאלח טריף אפשרו לשגב להצטרף לממשלה ב-9 בינואר 1995 בתפקיד שר האנרגיה והתשתית וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, כשעמו גולדפרב שמונה לסגן שר. שני הקולות החדשים שנוספו לקואליציה הוסיפו לממשלתו של רבין יציבות שחסרה לה, ואפשרו למעשה את אישורו בכנסת של הסכם אוסלו ב' ב-5 באוקטובר 1995, מהלך שספג ביקורת, שכן שגב התפלג ממפלגה שדגלה בפתרון הבעיה הלאומית הפלסטינית ממזרח לנהר הירדן^[4], והיה לאחד משישים ואחד חברי הכנסת שהצביעו בעד ההסכם, בעקבות מינויו לשר. לאחר רצח רבין, ב-4 בנובמבר 1995, הוסיף שגב לכהן בממשלתו של שמעון פרס, עד לסוף כהונתה של ממשלה זו, ביוני 1996.

מיזמים בתעשיית האנרגיה

מיד לאחר שעזב את משרד האנרגיה ופרש מהחיים הפוליטיים החל לעבוד בקבוצת אייזנברג (אז בעלת השליטה בחברה לישראל, כי"ל ובתי הזיקוק) כיועץ לענייני אנרגיה בסין, מהלך שספג ביקורת, מאחר שבמהלך כהונתו כשר האנרגיה, ניהל שגב מגעים רבים עם שאול אייזנברג בענייני אנרגיה, כגון בעניין עתיד הזיכיון של בתי הזיקוק^[5]. משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניין, והתיק נסגר מחוסר אשמה^[6]. ב-1998 מונה למנכ"ל חברת "סמית פאואר ישראל" שהתמודדה במכרז להקמת תחנת הכוח רמת חובב. החברה לא זכתה במכרז ונסגרה^[7].

הונאת חברת אשראי

בעת ששהה בהונג קונג בחודש נובמבר 2003, משך מזומנים בשווי כולל של 20,387 ש"ח, בשש פעולות משיכה במכשירי כספומט, באמצעות כרטיס אשראי של חברת "ישראכרט". שגב פנה לחברת "ישראכרט" והודיע לה שכויס וכרטיס האשראי שלו נגנב, ולכן לא הוא ביצע את המשיכות. מצלמות האבטחה הוכיחו ששיקר. הוא הועמד לדין, בית המשפט דחה את גרסאותיו וקבע כי הן סותרות ובלתי אמינות, והרשיעו בניסיון לקבלת דבר במרמה ובהונאה בכרטיס חיוב^[8]. על שגב נגזרו שנת מאסר על תנאי וקנס של 50,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. שגב ערער בבית המשפט המחוזי בתל אביב על הכרעת הדין ועל העונש^[9]. בית המשפט דחה את הערעור על ההרשעה אך החליט לבטל את הקנס^[10].

הברחת סמים לישראל

באפריל 2004 נעצר שגב בחשד להברחת אקסטזי לישראל^[11]. שגב טען כי קיבל לרשותו סוכריות מסוג "M&M's" אשר השאיר בתא בשדה התעופה באמסטרדם, ואשר התברר לאחר מכן כי הן למעשה סם מסוג "אקסטזי"^[12]. מעצרו עורר הד תקשורתי נרחב. כמו כן הואשם בזיוף תוקפו של הדרכון הדיפלומטי שקיבל בעת שכיהן כשר^[13]. במרץ 2005, אימץ בית המשפט המחוזי עסקת טיעון, וגזר על שגב עונש של חמש שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי, וקנס של 27,500 דולר בגין עבירות הסמים וזיוף הדרכון^[14]. שגב ערער על חומרת העונש, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורו פה אחד^[15]. בפברואר 2007 נשלל רישיונו לעסוק ברפואה^[16]^[17]. שגב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, וערעורו נדחה, בין היתר בנימוק שייבא סמים לשם רווח ולא מתוך צורך שנובע מהתמכרות^[18]. ב-4 ביוני 2007 שוחרר מהכלא אחרי הפחתת שליש מעונשו על התנהגות טובה^[19].

מתן המחאות ללא כיסוי

בשנת 2008 נתבע שגב יחד עם שותפים נוספים בגין ביצוע תרגיל עוקץ באמצעות הפקדה לניכיון של המחאות ללא כיסוי. שגב כיהן כדירקטור בחברה החתומה על ההמחאות, ולפי השוואת הקלטות "בדרגה גבוהה של סבירות", זוהה קולו באחת משיחות הטלפון כ"עורך דין שגיא" שהשתתף בהונאה. עד לדיון בתיק שגב היגר לאבוג'ה, בירת ניגריה, והחל לעבוד שם כרופא ואיש עסקים^[20]^[21]. הוא סירב להגיע למשפט, אך שלח תצהיר בו הכחיש את מעורבותו בפרשה. בדצמבר 2012, בפסק של בית המשפט השלום, חויב עם שאר הנתבעים לשלם כמיליון שקל בגין ההמחאות^[22]. נכון למועד מעצרו ב-2018, הכסף לא שולם^[23].

ריגול עבור איראן

בשנת 2012 נוצר קשר בינו לבין המודיעין האיראני, אז, לפי החשד, החל לשמש כסוכן, תוך מסירת מידע על משק האנרגיה ועל גופי הביטחון של ישראל, וניסיונות לקשר בין אזרחים ישראלים לאנשי מודיעין איראניים שהציג כאנשי עסקים^[20]. שירות הביטחון הכללי החל לחשוד בו ולעקוב אחרי פעילותו. בשנת 2016 ביקש שגב משר הבריאות לבטל את התליית רישיונו^[21], תוך שהוא מביע רצון לשוב לעבוד כרופא בישראל ומסתמך על הזמן הרב שחלף ועל מכתב הוקרה שקיבל מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ בעקבות טיפול בחבר המשלחת הדיפלומטית הישראלית בניגריה. בקשתו נדחתה^[24]. במאי 2018 נעצר בכניסה לגינאה המשוונית והוסגר לישראל^[25]. ביוני הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של סיוע לאויב במלחמה וריגול נגד ישראל^[26].

ב-9 בינואר 2019 הודה והורשע, כחלק מעסקת טיעון, בריגול ובמסירת ידיעות לאויב, ונמחק סעיף הסיוע לאויב במלחמה^[25]^[27]. ב-26 בפברואר 2019 נגזרו עליו אחת-עשרה שנות מאסר ומאסר על תנאי^[28], והוא מרצה עונש זה כאסיר ביטחוני^[29]. במהלך שהותו בכלא חזר בתשובה ודרש לקבל מזון בהשגחת בד"ץ^[30].

ב-26 במאי 2022 דחה בית המשפט את עתירתו של שגב לקבלת טיפול רפואי באמצעות עובדת סוציאלית בעקבות המלצת שב"כ.^[31]

קישורים חיצוניים

גונן שגב, באתר הכנסת
גונן שגב, באתר כנסת פתוחה
שמעון איפרגן, ‏איך לאבד את עולמך ולמצוא את אלוהיך, באתר ‏מאקו‏, 10 ביוני 2021

הערות שוליים

^ חן מענית, ‏הותר לפרסום: השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול למען איראן, באתר גלובס, 18 ביוני 2018
^ אריאל כהנא, גונן שגב: פרופיל של אישיות מסובכת, באתר ישראל היום, 18 ביוני 2018.
^ צחי בירן‏, הקשר בין גונן שגב לאלחנן טננבוים, באתר וואלה, 27 במאי 2004
^ לפי הפרק הראשון במצע צומת בבחירות 92.
^ דוד חיון, ‏אייזנברג מעביר את גונן שגב מהטיפול בתחום האנרגיה בסין לסחר בקוריאה, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1996
^ המשטרה תמליץ לסגור התיק נגד השר לשעבר גונן שגב, באתר גלובס, 20 במאי 1997
^ דוד חיון, ‏גונן שגב מונה למנכ"ל חברה המתמודדת במיכרז תחנת הכוח ברמת חובב, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
^ פ (ת"א) 5011/04 מדינת ישראל נגד גונן שגב, ניתן ב-27 בספטמבר 2004
^ עפ (ת"א) 0000/04 - גונן שגב נגד מדינת ישראל, באתר נבו
^ גיל סלומון, הקלה בעונשו של גונן שגב, באתר nrg‏, 8 במרץ 2006
^ אבי כהן, חשד: גונן שגב ניסה להבריח אקסטזי לישראל, באתר ynet, 22 באפריל 2004
^ אבי כהן, גונן שגב בחקירתו: "לא ידעתי מה יש בחבילה", באתר ynet, 10 ביוני 2004
^ ענת שיחור-אהרונסון, "גונן שגב הודה בלב כבד", באתר nrg‏, 27 בפברואר 2005
^ ורד לוביץ', חמש שנות מאסר נגזרו על גונן שגב, באתר ynet, 30 במרץ 2005
^ אורית בר-גיל, ‏העליון דחה את ערעורו של השר לשעבר גונן שגב על גזר דינו בפרשת האקסטזי, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2006
ע"פ 4484/05 שגב גונן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־8 באוגוסט 2006
^ אגף לרישוי מקצועות רפואיים, התליית רישיון ד"ר שגב גונן, באתר משרד הבריאות, ‏27 בפברואר 2007
^ מיטל יסעור בית אור, נשלל רישיון הרופא של גונן שגב, באתר ynet, 1 במרץ 2007
^ עתמ 961/07 גונן שגב נגד משרד הבריאות, ניתן ב-7 באוגוסט 2008
^ השר לשעבר גונן שגב השתחרר מהכלא, באתר וואלה, 4 ביוני 2007
^ ¹ ² עמוס הראל, השר לשעבר גונן שגב מואשם בריגול לטובת איראן, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
^ ¹ ² עומרי קרונלנד, ‏"החיים בגלות קשים מהחיים בכלא", באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2016
^ ת"א (באר-שבע) 4347-08 - אלי גזית נ' ויאלה ישראל בע"מ
^ צח שפיצן, ההסתבכות הכלכלית וההתחזות לעו"ד: כך פעל גונן שגב לפני שגויס בידי איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2018
^ דניאל דולב‏, מכתב ההמלצה של גונן שגב: מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ, באתר וואלה, 18 ביוני 2018
^ ¹ ² אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 18 ביוני 2018
^ יואב זיתון, אלי סניור, גלעד מורג ויעל פרידסון, הותר לפרסום: השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול למען איראן, באתר ynet, 18 ביוני 2018
^ אבישי גרינצייג, ‏הסדר טיעון לגונן שגב: 11 שנות מאסר, סעיף הסיוע לאויב בזמן מלחמה הוסר, באתר מעריב אונליין, 9 בינואר 2019
^ ישי פורת, השר לשעבר שהפך למרגל איראני: גונן שגב נשלח ל-11 שנות מאסר, באתר ynet, 26 בפברואר 2019
^ רע"ב 3898/19 גונן שגב נ' שרות בתי הסוהר ואחרים, ניתן ב־31 באוקטובר 2019
^ עת"א (נצרת) 58847-11-20 גונן שגב נ' שרות בתי הסוהר, ניתן ב-28 בינואר 2021
^ ביהמ"ש: השר לשעבר גונן שגב לא יזכה לטיפול שיקומי, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2022

[1] חן מענית, ‏הותר לפרסום: השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול למען איראן, באתר גלובס, 18 ביוני 2018

[2] אריאל כהנא, גונן שגב: פרופיל של אישיות מסובכת, באתר ישראל היום, 18 ביוני 2018.

[3] צחי בירן‏, הקשר בין גונן שגב לאלחנן טננבוים, באתר וואלה, 27 במאי 2004

[4] לפי הפרק הראשון במצע צומת בבחירות 92.

[5] דוד חיון, ‏אייזנברג מעביר את גונן שגב מהטיפול בתחום האנרגיה בסין לסחר בקוריאה, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1996

[6] המשטרה תמליץ לסגור התיק נגד השר לשעבר גונן שגב, באתר גלובס, 20 במאי 1997

[7] דוד חיון, ‏גונן שגב מונה למנכ"ל חברה המתמודדת במיכרז תחנת הכוח ברמת חובב, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998

[8] פ (ת"א) 5011/04 מדינת ישראל נגד גונן שגב, ניתן ב-27 בספטמבר 2004

[9] עפ (ת"א) 0000/04 - גונן שגב נגד מדינת ישראל, באתר נבו

[10] גיל סלומון, הקלה בעונשו של גונן שגב, באתר nrg‏, 8 במרץ 2006

[11] אבי כהן, חשד: גונן שגב ניסה להבריח אקסטזי לישראל, באתר ynet, 22 באפריל 2004

[12] אבי כהן, גונן שגב בחקירתו: "לא ידעתי מה יש בחבילה", באתר ynet, 10 ביוני 2004

[13] ענת שיחור-אהרונסון, "גונן שגב הודה בלב כבד", באתר nrg‏, 27 בפברואר 2005

[14] ורד לוביץ', חמש שנות מאסר נגזרו על גונן שגב, באתר ynet, 30 במרץ 2005

[15] אורית בר-גיל, ‏העליון דחה את ערעורו של השר לשעבר גונן שגב על גזר דינו בפרשת האקסטזי, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2006
ע"פ 4484/05 שגב גונן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־8 באוגוסט 2006

[16] אגף לרישוי מקצועות רפואיים, התליית רישיון ד"ר שגב גונן, באתר משרד הבריאות, ‏27 בפברואר 2007

[17] מיטל יסעור בית אור, נשלל רישיון הרופא של גונן שגב, באתר ynet, 1 במרץ 2007

[18] עתמ 961/07 גונן שגב נגד משרד הבריאות, ניתן ב-7 באוגוסט 2008

[19] השר לשעבר גונן שגב השתחרר מהכלא, באתר וואלה, 4 ביוני 2007

[ב-2016-20] ¹ ² עמוס הראל, השר לשעבר גונן שגב מואשם בריגול לטובת איראן, באתר הארץ, 18 ביוני 2018

[אולפן_שישי-21] ¹ ² עומרי קרונלנד, ‏"החיים בגלות קשים מהחיים בכלא", באתר ‏מאקו‏, 4 בנובמבר 2016

[22] ת"א (באר-שבע) 4347-08 - אלי גזית נ' ויאלה ישראל בע"מ

[23] צח שפיצן, ההסתבכות הכלכלית וההתחזות לעו"ד: כך פעל גונן שגב לפני שגויס בידי איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2018

[24] דניאל דולב‏, מכתב ההמלצה של גונן שגב: מראש מחלקת הביטחון של משרד החוץ, באתר וואלה, 18 ביוני 2018

[הלר-25] ¹ ² אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 18 ביוני 2018

[26] יואב זיתון, אלי סניור, גלעד מורג ויעל פרידסון, הותר לפרסום: השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול למען איראן, באתר ynet, 18 ביוני 2018

[27] אבישי גרינצייג, ‏הסדר טיעון לגונן שגב: 11 שנות מאסר, סעיף הסיוע לאויב בזמן מלחמה הוסר, באתר מעריב אונליין, 9 בינואר 2019

[28] ישי פורת, השר לשעבר שהפך למרגל איראני: גונן שגב נשלח ל-11 שנות מאסר, באתר ynet, 26 בפברואר 2019

[29] רע"ב 3898/19 גונן שגב נ' שרות בתי הסוהר ואחרים, ניתן ב־31 באוקטובר 2019

[30] עת"א (נצרת) 58847-11-20 גונן שגב נ' שרות בתי הסוהר, ניתן ב-28 בינואר 2021

[31] ביהמ"ש: השר לשעבר גונן שגב לא יזכה לטיפול שיקומי, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

שרי האנרגיה בממשלות ישראל
שרי האנרגיה והתשתית	יצחק מודעי • יצחק ברמן • משה שחל • יובל נאמן • אמנון רובינשטיין • גונן שגב • יצחק לוי
שרי התשתיות הלאומיות	אריאל שרון • אליהו סויסה • אברהם בייגה שוחט • אביגדור ליברמן • אפי איתם • יוסף פריצקי • אליעזר זנדברג • בנימין בן אליעזר • רוני בר-און
שרי האנרגיה והמים	עוזי לנדאו
שרי התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים	סילבן שלום
שרי האנרגיה	יובל שטייניץ • קארין אלהרר • ישראל כ"ץ • אלי כהן