(Translated by https://www.hiragana.jp/)
אין מדינה לאהבה – ויקיפדיה לדלג לתוכן

אין מדינה לאהבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֵין מְדִינָה לָאַהֲבָה
(בית אחרון)

גַּם אִם נְחַפֵּשׂ בְּכָל נָמֵל קָטָן
וּבַיָּם נַפְלִיג כָּל הַשָּׁנָה
בְּתוֹךְ יָם סוֹעֵר
רַק שְׁנֵינוּ נִשָּׁאֵר
כִּי לָאַהֲבָה אֵין מְדִינָה.

"אֵין מְדִינָה לָאַהֲבָה" הוא שיר שכתב יהונתן גפן והלחין צביקה פיק. את השיר ביצע במקור פיק בשנת 1971. הוא הקליט את השיר מחדש ב-1977 לאלבומו "שירי משוררים", ככל הנראה בעקבות שגיאת הגייה בשיר (בביצוע המקורי המילה הָענן, בביצוע המחודש הֶענן). קאבר מחודש של נורית גלרון משנת 1996 זכה גם להצלחה במצעדים והגיעה למקום ה-40 במצעד השנתי ה'תשנ"ז-1997 של רשת ג'.

השיר זכה גם במקום 6 במצעד שירי צביקה פיק, שנערך ברשת ג' באפריל 2012 ובמקום 44 ב"מצעד של המדינה" שנערך על ידי עיתונאים ואנשי רדיו שונים בראש השנה תש"ע (2009).

צביקה פיק (1971)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק סיפר כי כתב את הלחן לשיר בתוך כמה דקות[1]. גפן כתב בשירו "שיר אהבה פוליטי" שהושר על ידי חנן יובל את המילים: "אם האהבה הייתה מדינה, אני הייתי שר החוץ"[2].

את השיר בגרסה זו עיבדו פיק ואלכס וייס[3].

השיר נכנס למצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל ב־5 ביולי 1971 וצעד תשעה שבועות, עד 6 בספטמבר 1971. בשיאו הגיע למקום השני (ב-9 באוגוסט 1971).

גרסאות כיסוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורית גלרון (1996)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השיר בגרסה זו עיבדו ליאור טבת וגיל פלדמן[4].

גלרון הקליטה את גרסתה לשיר במסגרת המופע שנלווה לאלבומה "המקום ההוא". השיר צורף למהדורה המחודשת של האלבום. הוא הוצג כמועמד למצעדי הפזמונים השבועיים של רשת ג' ב־6 באוקטובר 1996, זכה להצלחה והגיע למקום השלישי במצעד ב־3 בנובמבר 1996. בסך הכול צעד שמונה שבועות, עד 8 בדצמבר 1996, ובמצעד השנתי תשנ"ז של התחנה דורג במקום ה־40.

גרסאות כיסוי נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד רז שכניק, "לא היה לי רגע שבו אמרתי, 'חזרתי לעצמי' אבל זה עוד יקרה", באתר "ידיעות אחרונות", 6 באוקטובר 2020
  2. ^ מילות השיר "שיר אהבה פוליטי", באתר שירונט
  3. ^ צביקה פיק, "זוהי הדרך שלי", CBS‏, 1972 (הוצאה מחודשת: NMC‏, 2002)
  4. ^ נורית גלרון, "אסיף", NMC‏, 1997