מירית שם אור

מירית שם אור
	מירית שם אור, 1986
לידה	23 באפריל 1945 (בת 79); תל אביב, פלשתינה (א"י)
שם לידה	מרים שמייביץ'
מוקד פעילות	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפה מועדפת	עברית
בן או בת זוג	צביקה פיק (העשור של 1970–1995)
צאצאים	שרונה פיק, דניאלה פיק
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם (2020)

אין לבלבל ערך זה, העוסק בפזמונאית, אשתו-לשעבר של צביקה פיק ושותפתו ליצירות רבות, עם הערך "שמרית אור", העוסק בפזמונאית ואשת הציבור, כותבת השיר "הללויה" שזכה באירוויזיון.

מירית שם-אור (נולדה ב-23 באפריל 1945) היא פזמונאית וסופרת ישראלית, אשר כתבה עשרות להיטים במוזיקה הישראלית. זוכת פרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 2020^[1].

ביוגרפיה

שם-אור נולדה בחיפה בשם מרים שמייביץ', ובגיל שנה עברה עם משפחתה לתל אביב. היא בתה של הסופרת והעיתונאית אורה שם-אור והאדריכל ארי שם-אור, אחותם של יובל ויונתן שם אור ודודתם של השחקנית תמר שם אור והעיתונאי בר שם-אור.

בגיל 10 ניצלה מטביעה בים, מה שהותיר לה זיכרון טראומתי.

בגיל 14, הייתה בחבורת אסקימו לימון המקורית, יחד עם בועז דוידזון.

למדה בתיכון עירוני ה' וסיימה את לימודיה בגיל 17, אחרי שהוקפצה כיתה. למדה באוניברסיטה העברית, ולא שירתה בצה"ל, בעקבות החלטת הצבא לשחרר את כל הנשים בנות המחזור שלה משירות.

בשנים 1969–1971 שימשה כתבת בתחום התיאטרון ואמנויות הבמה בעיתון "דבר"^[2], ומשנת 1979, למשך כ-5 שנים וכפרילנסרית, כתבה את הטור הקבוע "מי שבא" בעיתון "מעריב", לצד יהונתן גפן.

ב-2 במאי 2002, העלה תיאטרון הבימה את המחזמר "מרי לו" שנכתב על ידי דן אלמגור וסטיבן דקסטר על בסיס סיפור שכתבה על עצמה, לעדותה^[3]. ההפקה, אף יצאה למופעים בארצות הברית^[4], וב-2016, הועלתה הפקה נוספת^[5].

בשנת 2003, כתבה את שיר הפתיחה לטלנובלה הישראלית "משחק החיים", וכמו כן כתבה את מילות השיר הראשון של אוקראינה באירוויזיון, "Hasta la Vista", שהגיע למקום ה-14.

בשנת 2004, כתבה את השיר "רק אתה", הנכלל ב"חגיגה", אלבומה ה-12 של שרית חדד.

בשנת 2010, הועלה באולם נגה ביפו המחזמר "האגם", אותו כתבה על פי "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי. באותה שנה, השתתפה גם בפאנל התוכנית "להיות שם עם אלירז", בהנחייתו של אלירז שדה, התוכנית שליוותה את חדר החזרות של התוכנית "כוכב נולד" בעונתה השמינית.

משנת 2011, מכהנת כחברת הדירקטוריון של אקו"ם. כמו כן, לקחה חלק בפאנל השופטים בתוכנית "היכל התהילה" 2011.

באוקטובר 2021 עלה באוף ברודוויי בניו יורק, המחזמר Swan Lake Rock Opera, שיצרה עם שרונה בתה ועם צדי צרפתי, על בסיס המוזיקה של אגם הברבורים.

חיים אישיים

בשנות ה-70 נישאה שם-אור לזמר והמלחין צביקה פיק, וכתבה את מילות השירים של רוב להיטיו. הם הורים לשלושה: בן אחד, בנלי, ושתי בנות, דניאלה ושרונה, שהרכיבו את הצמד המוזיקלי "האחיות פיק". פיק ושם-אור התגרשו בשנת 1995. היא חותנתו של קוונטין טרנטינו מנישואיו לבתה דניאלה.

מבחר מלהיטיה

שם-אור כתבה שירים רבים שהפכו ללהיטים, מרביתם בהלחנתו של צביקה פיק, בהם: "בין האצבעות" (רותי נבון), שהיה גם שירה הראשון שהגיע למצעדים השנתיים, "לגור איתו" (ריקי גל); "חלומות מתגשמים" שהיה שיר הנושא של "כוכב נולד" בעונתו השלישית; "שיר מתוק על אהבה" (אביבה הד), "הלב" ("זה לילה סתווי") (מאיה בוסקילה), שהגיע למקום השני במצעד העברי השנתי של רשת ג' לשנת 2004 ולשישי של גלגלצ; "השיר הזה", "שוב הגשם", "זאת אהבה" (האחיות פיק); "דם חם" (שרי); "אלף נשיקות" (יהורם גאון); "שולה" (ניסים גרמה) וכן שירים רבים בביצועו של פיק: "מרי לו", "אהבה בסוף הקיץ", "הרקדן האוטומטי", "מוזיקה" ("מעלה מעלה") ועוד.

ספריה

כולם, תל אביב: א"ל הוצאה מיוחדת, 1975
תמר-הינדי, תל אביב: ביתן, תשמ"ז 1987
חברות טובות, תל אביב: תמוז-מודן, 1994
הצתה מאוחרת, רמת השרון: אשלי, 1998
כתם שחור, רמת השרון: רוטשילד, 1999
טעם החיים, תל אביב: רוטשילד, 2000 (איוריו של גוסטב דורה)

הישגים ופרסים

נבחרה לנערת החודש ב"העולם הזה"^[3]
בגיל 14, הייתה אלופת הארץ בריצה ל-60 מטר לנערות^[3]
2020, פרס אקו"ם על מפעל חיים, על "תרומתה לעושרה, לכוחה, לחיוניותה של התרבות הישראלית בכלל ולמוזיקה בפרט"^[6].

לקריאה נוספת

בתיה ברק-ורבין, ההגדה לבית פיק. במחנה, גל' 33 (13 במאי 1987), עמ' 22–23
אביבה שבי, דאלאס ברישון. ידיעות אחרונות, זמנים מודרניים, 8 באפריל 1987, עמ' 7, 23
דגנית בורובסקי, ספר מאד רגיש. מעריב, ספרות, כ' בניסן תשנ"ה, 20 באפריל 1995, עמ' 37
אריאנה מלמד. הנייר לא סובל. העיר, כ"ג בחשון תשנ"ה, 28 באוקטובר 1994, עמ' 73
גילה מצא למפל, מירית לו. מעריב, נשים, כ"ב בטבת תשנ"ה, 25 בדצמבר 1994, עמ' 6–7 (ריאיון עם מירית שם-אור לרגל צאתו לאור של ספרה)
אביטל כהן, הורמון התשוקה נשאר רדום. מלאבס (מקומון), שבועון פתח-תקווה, כ"ג בתמוז תשנ"ח, 17 ביולי 1998, עמ' 76
רוני לנגרמן, הצתה מיותרת. הד הקריות, ב' בתמוז תשנ"ח, 26 ביוני 1998, עמ' 66
שהם סמיט, רומן נוירומנטי והנועזים המתיזים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 320 (כ"ח בניסן תשנ"ט, 14 באפריל 1999), עמ' 10
רותי קדוש, מרי לו לא גרה כאן יותר. מעריב, סגנון, 27 במאי 1998, עמ' 14–15
אלי שי, מיליונרית במצוקה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ג בתמוז תשנ"ח, 17 ביולי 1998, עמ' 28

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מירית שם אור בוויקישיתוף

מירית שם אור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מירית שם אור, באתר שירונט
מירית שם אור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מירית שם אור, דף שער בספרייה הלאומית
מירית שם אור, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מירית שם אור, בארכיון הבימה
מירית שם-אור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
תמר אבידר, נקודת הפיק, באתר nrg‏, 22 במאי 2002
רשימת הפרסומים של מירית שם אור, בקטלוג הספרייה הלאומית
נערת נובמבר, "העולם הזה", גיליון 1316 מ-28 בנובמבר 1962, עמוד 13
מירית שם-אור, אליל הנוער המתבגר, דבר, 1 באוגוסט 1969
מירית שם-אור, משפט חוזר לרוזנברגים, דבר, 22 באוגוסט 1969

הערות שוליים

^ פרסי אקו"ם: אתי אנקרי ומירית שם אור יקבלו פרס מפעל חיים, שיר השנה - "מסיבה", באתר וואלה, 20 ביולי 2021
^ כתבות לדוגמה: מירית שם אור, קטשופ עם כל דבר, דבר, 16 במאי 1969, המשך
מירית שם אור, לא לעשות גורקי "מודרני", דבר, 5 בנובמבר 1970; מירית שם אור, בכורת השבוע: "בשפל", דבר, 26 בנובמבר 1970
^ ¹ ² ³ רז שכניק, "כשרציתי לכתוב לצביקה שירים, ולבטא את עצמי, נתתי לו לספר עליי בעצם. 'מרי לו' זו אני", ידיעות אחרונות, 7 ימים, גיליון 3002, 23/07/2021, עמ' 20
^ ציפי שוחט, "מרי לו" להופעות בארצות הברית, הארץ, 17 בינואר 2004
^ "מרי לו": הפקה מעוררת השראה, באתר הארץ, 24 במרץ 2016
^ פרסי אקו"ם: חנן בן ארי "מחבר השנה" עם השיר המושמע ביותר; מפעל חיים למירית שם אור ואתי אנקרי, באתר ynet, 20 ביולי 2021

[1] פרסי אקו"ם: אתי אנקרי ומירית שם אור יקבלו פרס מפעל חיים, שיר השנה - "מסיבה", באתר וואלה, 20 ביולי 2021

[2] כתבות לדוגמה: מירית שם אור, קטשופ עם כל דבר, דבר, 16 במאי 1969, המשך
מירית שם אור, לא לעשות גורקי "מודרני", דבר, 5 בנובמבר 1970; מירית שם אור, בכורת השבוע: "בשפל", דבר, 26 בנובמבר 1970

[:0-3] ¹ ² ³ רז שכניק, "כשרציתי לכתוב לצביקה שירים, ולבטא את עצמי, נתתי לו לספר עליי בעצם. 'מרי לו' זו אני", ידיעות אחרונות, 7 ימים, גיליון 3002, 23/07/2021, עמ' 20

[4] ציפי שוחט, "מרי לו" להופעות בארצות הברית, הארץ, 17 בינואר 2004

[5] "מרי לו": הפקה מעוררת השראה, באתר הארץ, 24 במרץ 2016

[6] פרסי אקו"ם: חנן בן ארי "מחבר השנה" עם השיר המושמע ביותר; מפעל חיים למירית שם אור ואתי אנקרי, באתר ynet, 20 ביולי 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

צביקה פיק
אלבומי אולפן	זוהי הדרך שלי • פיק • מה עכשיו? • אריך נגן מספר 4 • קליידוסקופ • מוסיקה • המראה • עכשיו • 15 שנים • צביקה פיק שר חוליו איגלסיאס • לעשות אהבה • הלילה הוא הלילה
פסקולים	בדרנית בחצות • שלאגר • שיער
אלבומי אוסף	12 להיטי זהב • שירי משוררים • 24 להיטים • להיטי זהב 2 • להיטיו הגדולים • אוסף פרטי • להיטי זהב • הלהיטים הגדולים • האוסף המשולש • פיק Time • להיטים במקום ה-1
אלבומי הופעה	מעלה מעלה • בקיסריה • Maria's Honor
אלבומי מחווה	כולם שרים פיק
סרטים וסדרות	בדרנית בחצות • שלאגר • תמיד אותו חלום
מחזמרים	שיער • מרי לו
משפחה	מירית שם אור (אישה, 1975–1995) • שרונה פיק (בת) • דניאלה פיק (בת)

צביקה פיק - שירים
זוהי הדרך שלי	"אין מדינה לאהבה" • "שני תפוחים" • "זוהי הדרך שלי" • "אני הולך לאן שאן"
פיק	"סימנים" • "שושנת פלאים" • "הרקדן האוטומטי" • "בין האצבעות" • "שמע ישראל"
מה עכשיו?	"אני אוהב אותך לאה" • "רינה טיל" • "איתך ובלעדייך"
אריך נגן מספר 4	"חנן ועליזה" • "פרפרה"
בדרנית בחצות	"טוב להתאהב"
קליידוסקופ	"אהבה בסוף הקיץ" • "משהו נשרף לי בלב" • "דמדומים" • "השנים שחלפו"
מוסיקה	"מוזיקה (מעלה מעלה)" • "שוב נתחיל מחדש" • "מרי לו" • "נאסף תשרי" • "לא אני" • "אהבה בסוף הקיץ"
המראה	"המראה" • "אין לי איש מלבדי" • "כוכבים בדו" • "ממש כמו בהתחלה" • "מסיבת יום ששי" • "על חטא" • "שיר הפריכה"
להיטיו הגדולים	"אלה סינדרלה" • "השתקפות"
עכשיו	"מישהו אחר"
אוסף פרטי	"יש לך"
לעשות אהבה	"עוד יום"
שירים אחרים	"זה קרה לי" • "כנטות היום" • "הסבון בכה מאוד" • "בגללך" • "עם ישראל חי בקושי" • "פאטה מורגנה" • "מי שלא רוקד עומד" • "סוף" • "זיקוקי דינור"