דוב קוטב
 דוב קוטב
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | דוביים |
| סוג: | דוב |
| מין: | דוב קוטב |
| שם מדעי | |
 Ursus maritimusפיפס, 1774 | |
| תחום תפוצה | |
 תפוצת דוב הקוטב | |
| |
דוב קוטב (שם מדעי: Ursus maritimus) או דוב לבן הוא דוב שתפוצתו מוגבלת לאזור הארקטי. לצד דובי הקודיאק, דובי הקוטב הם הטורפים היבשתיים הגדולים ביותר בעולם,[2] הזכרים הבוגרים שוקלים בין 300 ל-700 קילוגרם, והנקבות שוקלות כחצי ממשקל הזכרים. פרוותם חלולה ושקופה למחצה, אולם לצופה מרחוק היא נראית בצבע לבן או בז', ולכן היא מספקת לדובים הסוואה. עורם של דובי הקוטב שחור. שכבת השומן והפרווה שלהם מגנות עליהם מפני הקור העז השורר באזורי המחיה שלהם. זנבם הקצר ואוזניהם הקטנות מאפשרים את הקטנת איבוד החום לסביבה. מבנה גופם וראשם הקטן מותאמים לשחייה חלקה במים.
דוב הקוטב הוא יונק ימי מימי-למחצה, והוא הסתגל לכמה סביבות חיים: יבשה, ים וקרח. באזורי מחייתו הוא נחשב לטורף-על. הוא ניזון בעיקר מכלבי ים, מניבתנים ומלווייתנאים, אולם הוא יאכל כל מה שיעלה בידו. כמו כן הוא חוטף טרף של טורפים קטנים כמו שועלים, זאבים או דובים אחרים.
מצב שימורו של דוב הקוטב על פי האו"ם "פגיע", כלומר הוא נמצא בסיכון, אם כי ההערכות לגבי מידת הסיכון שנויות במחלוקות. יש זואולוגים הסבורים כי ההמסה הצפויה של הקרחונים ושל ימות הקרח בשל ההתחממות העולמית תביא לצמצום אוכלוסיות דובי הקוטב לכדי שליש מגודלן הנוכחי עד אמצע המאה ה-21.[3] מחקרים ארוכי-טווח מראים כי רוב תת-האוכלוסיות של דובי הקוטב נמצאות בתהליך הצטמצמות, אף כי ניכרת גם עלייה במספרם בכמה מקומות.[4]
מאפיינים פיזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דובי קוטב, יחד עם דובי הקודיאק (Ursus arctos middendorffi), הם הטורפים הגדולים ביותר החיים כיום על היבשה.[2] זכרים בוגרים שוקלים בין 300 ל-700 ק"ג, ואורך גופם 2.4–3 מטרים. לעומתם, נקבות בוגרות שוקלות בין 150 ל-300 ק"ג, ואורך גופן 2–2.5 מטרים. משקל הנקבות עולה משמעותית בתקופת ההיריון. נתונים אלו מעמידים את דובי הקוטב כמין היונק השני ברמת הדו-צורתיות הזוויגית שלהם, שניים רק לאוטריים.[5] הגורים שוקלים בהיוולדם רק 600–700 גרם.
גופו של דוב הקוטב גדול וחסון. צווארו ארוך, אוזניו וזנבו קטנים, וגופו עגלגל יותר יחסית לדובים אחרים מסוגו, כנצפה מכלל אלן. גפיו האחוריות גדולות מגפיו הקדמיות. על פניו נראה שגודלן הרב של כפות רגליו עומד בסתירה לכלל אלן, אולם מאפיין זה שלהם נובע מלחצי ברירה שמקורם בשני גורמים:
- בזמן השחייה הם משתמשים בכפות רגליהם להנעת גופם.
- בתקופות מסוימות עליהם ללכת באזורים בהם הקרח דק. במצבים אלו רגליהם הגדולות משמשות כמחליקי שלג ומפזרות את עומס משקלם על פני שטח גדול יותר. מאותה סיבה בדיוק, כשהקרח דק במיוחד הם ילכו "הליכת שש" או "הליכת שמונה" - כלומר ילכו גם על ברכיהם ומרפקיהם.
מאפיינים אלו מקטינים את היחס בין שטח הפנים לנפח גופם, ובאופן זה קטן איבוד החום מגופם לסביבה. מסיבה דומה - חיסכון באנרגיה - דובי הקוטב גדולים יותר מדובים אחרים, כנצפה מכלל ברגמן.
פרוותם של דובי הקוטב נראית בצבע לבן-בז' (השערות עצמן שקופות), והיא מספקת הסוואה טובה. בנוסף, הפרווה משמשת כשכבת בידוד תרמי, כלומר חשיבותה הרבה נובעת מהאקלים הארקטי שבו חיים הדובים. הפרווה עשויה להפוך לצהבהבה עם הגיל. עורם של הדובים שחור, וניתן להבחין בכך באזורים החשופים (מפרווה) של הדוב: האף, העיניים והפה. הפרווה מכוסה שמן דוחה מים, המשמש כבידוד תרמי לדוב בעת שהותו בתוך המים, כאשר פרוותו אינה מבודדת בגלל הרטיבות. שערות קשיחות בסוליות כפות הדוב מספקות לו בידוד תרמי מהקרקע ואחיזה על פני הקרח החלק.
שלא כמו יונקים ארקטיים אחרים, אין דובי הקוטב משירים את פרוותם הלבנה והסמיכה לשם הצמחת פרווה כהה ודלילה יותר בקיץ. בעבר סברו כי השערות השקופות של פרוות הדוב מעבירות את אור השמש אל עור הדוב (בדומה לאופן פעולתם של סיבים אופטיים), אולם השערה זו הופרכה בהמשך.[6]
אבולוציה ומיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוב הקוטב הוא מין בסוג דוב המשתייך למשפחת הדוביים. המין הקרוב אליו ביותר הוא הדוב החום. על פי ממצאי מאובנים ומחקרים מולקולריים, נראה שדוב הקוטב והדוב החום התפצלו זה מזה לפני כ-200 אלף שנים בהערכה גסה. מאובנים מראים כי השיניים הטוחנות של דוב הקוטב השתנו משמעותית מאלו של הדוב החום לפני כ-10 עד 20 אלפי שנים בלבד. כפי הנראה, דוב הקוטב התפצל מאוכלוסיית דובים חומים שהפכה מבודדת במהלך תהליך התקרחות בתקופת הפליסטוקן.[7]
מחקרים גנטיים מצביעים על כך שקבוצות אחדות של דובים חומים קרובות יותר מבחינה גנטית לדובי הקוטב מאשר לקבוצות אחרות של דובים חומים.[8] משמעות הדבר היא שלפי תפיסות מסוימות של הגדרת המין דובי הקוטב אינם נחשבים למין נפרד.[9] יתר על כן, מספר פעמים אירעו מקרים שבהם דובי הקוטב הזדווגו בסביבתם הטבעית עם דובים חומים ויצרו בני-כלאיים פוריים. זוהי עדות נוספת לקרבה הגנטית בין המינים, שמצביעה על התפצלות מאוחרת יחסית. עם זאת, אף אחד מהמינים אינו מסוגל לשרוד לאורך זמן בגומחה האקולוגית של האחר, והם נבדלים במורפולוגיה, במטבוליזם, בתזונה, בהתנהגות ובמאפיינים פנוטיפיים אחרים. לכן, שני הדובים הללו מסווגים על פי רוב כמינים נפרדים.
בעבר זיהו חוקרים שני תת-מינים תחת המין Ursus martimus: תת-המין Ursus maritimus maritimus זוהה על ידי קונסטנטין פיפס (1744–1792) ב-1774, שהיה הראשון לתאר את דובי הקוטב כמין נפרד; תת-המין השני היה Ursus maritimus marinus, שזוהה על ידי פיטר פלאס (1741–1811) ב-1776.[10] עם זאת, מאז נמצא שהמיון לתת-מינים מוטעה - כיום המין אינו מפוצל לתת-מינים, ובמקום זאת ממיינים את אוכלוסייתו העולמית ל-19 תת-אוכלוסיות החיות בחמש מדינות:
הארכיפלג הקנדי הארקטי בקנדה
גרינלנד (חלק מממלכת דנמרק)
סבאלברד (חלק מנורווגיה)
מרכז סיביר וארכיפלג פרנץ יוזף שברוסיה
אלסקה שבארצות הברית
תת-האוכלוסיות השונות שומרות על אזור חיים קבוע בהתאם לעונות השנה. פרטים מתת-אוכלוסיות שונות עשויים להזדווג ביניהם.[11]
בעבר היה גם תת-המין דוב קוטב טירני (Ursus maritimus tyrannus) העצום, אם כי כמה חוקרים רואים בו תת-מין של דוב חום.
התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכרי דוב הקוטב הם בעלי חיים יחידאים (סוליטרים), למעט בעונות הייחום, בעוד שהנקבות חברותיות יותר אחת כלפי השנייה. דובי הקוטב הם אגרסיביים מאוד[12] וכאשר זכרים נתקלים בדובי קוטב זכרים אחרים, עלול להתפתח ביניהם קרב, כדי לבחון מי החזק מהם. במהלך הקרב הם עלולים להיפצע ולשבור את שיניהם. דובי קוטב צעירים מרבים לערוך קרבות ביניהם כחלק ממשחק, במהלכו הם מפתחים כישורי לחימה שישמשו אותם בבגרותם במאבק על בת זוג להזדווגות.[13] במהלך קרבות המשחק הם מתנסים בלחימה ובמגע גופני, מבלי שיסתכנו בפציעה. קרבות בין דובי הקוטב לבין מיני דובים אחרים מתרחשים רק לעיתים רחוקות, וייגרמו רק כתוצאה מבהלה או מבלבול. קרבות אלו מסתיימים לרוב בפציעות קלות, אך במקרים נדירים עלול הדוב להרוג, ואף לאכול את יריבו.
תנועה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
_with_its_prey.jpg)
עיקר זמנם של דובי הקוטב מתחלק בין ציד ואכילה ובין מנוחה. המנוחה באקלים הקוטבי חשובה, שכן איבוד החום בזמן חוסר-פעילות קטן. דובי הקוטב ישנים בין 7 ל-8 שעות ביממה, בדומה לאדם. פעילותם מתבצעת בשעות ה"לילה" על-פי רוב, בהתאם לשעות הפעילות של טרפם העיקרי, כלבי הים. עם זאת, אין המדובר בלילה ממשי, שכן אחד ממאפייניה של סביבת החיים הקוטבית הוא שעות אור רבות בקיץ ושעות חושך רבות בחורף. בנוסף לשינה, דובי הקוטב מנמנמים בכל הזדמנות שנקרית בדרכם, ובכך חוסכים אנרגיה רבה. בחורף הם חופרים מאורה או שוחה רדודה כדי לישון בה, ובזמן סערה הם ישהו במאורה במשך מספר ימים.[14]
דובי הקוטב יכולים לגמוא מרחקים גדולים על פני האדמה והקרח, אולם הם מעדיפים בדרך כלל להישאר בקרבת הים, בעבר נצפו פרטים ששחו מרחק של 160 ק"מ מפיסת היבשה הקרובה ביותר. קצב הליכתם הוא כשישה קילומטרים בשעה. נקבה עם גורים תלך בקצב איטי יותר של 2.5–4 קמ"ש. בזמן ריצה הם יכולים להגיע למהירות של כ-40 קמ"ש למשך זמן קצר וללכוד בדרך זו איילים, אולם פרוותם העבה גורמת להם להתחמם יתר על המידה לאחר זמן קצר. בנוסף, מבנה גופם המגושם מביא לכך שבזמן תנועה הם מנצלים אנרגיה רבה מאוד יחסית ליונקים אחרים. בשל כך דובי הקוטב מעדיפים באופן טבעי לצוד את טרפם ממארב. מרדף בריצה, לדוגמה אחר אווז שלג, שיארך יותר מ-12 שניות, יסתיים בבזבוז אנרגיה גם אם ייתפס האווז.[14]
דובי הקוטב הם שחיינים מצטיינים הודות לגופם המותאם היטב לשחייה: הנחיריים והאוזניים נאטמים בעת צלילה, פרוותם השמנונית מונעת ספיגת מים, אחוז השומן הגבוה בגופם עוזר להם לצוף, וכפות רגליהם מכוסות בקרומי שחייה חלקיים. דובי קוטב יכולים לשחות במהירות של עד 10 קילומטרים לשעה. הדובים הם גם צוללים מצטיינים, והתחמקו בעבר מציידים אנושיים באופן זה.[15]
בשונה מדובים אחרים, דובי הקוטב נותרים ערים ופעילים לכל אורך השנה. הנקבות ההרות חופרות מערות קטנות, שבהן הן ממליטות בבטחה את גוריהן. בעודן במערות הנקבות ישנות, ובחודשי האביב הן יוצאות במצב פיזיולוגי דומה לזה של דוב חום שעבר "תרדמת חורף", אף על פי שטמפרטורת הגוף שלהן לא ירדה בדומה לאלו של הדובים החומים.[14]
לדובי הקוטב יש הסתברות שווה למות לכל אורך החיים, כשדובי הקוטב גורים הם ניצבים בפני שלל סכנות, אחד מהם הוא התוקפנות של דובי קוטב זכרים לגורים, מסיבה זו הדובה מתבודדת כבר כשהיא בהריון כדי להבטיח שהגורים לא יהיו בקרבת דוב קוטב זכר. אתגר וסכנה נוספת העומדת בפני הגורים הן להקות זאבים אשר מנסות להפריד בין הגור לאם ובכך לטרוף את גור דב הקוטב. במהלך חייהם הבוגרים של דובי הקוטב ישנם עוד שלל אתגרים וסכנות - אחד האתגרים שדובי הקוטב מתמודדים עימם הוא הצומות הארוכים, דובי הקוטב נודדים בעיקר על מנת לחפש טרף ולאכול, ישנם דובים אשר לא מצליחים לטרוף ופשוט מתים מרעב ומחוסר אנרגיה. אתגר נוסף הקשור גם לתזונתם הוא מזג האוויר הקפוא הצורך מהם אנרגיות רבות.[16]
ציד ותזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דובי הקוטב הם טורפי-על, בעלי התזונה המבוססת ביותר על בשר ממשפחתם והם הניזונים בעיקר מכלבי ים, ובמיוחד מפוסות טבעתיות שיוצרות חורים בקרח על מנת לנשום. עם זאת, בהיותם ציידים אופורטוניסטים, דובי הקוטב יאכלו כל יצור שביכולתם להרוג: עופות, מכרסמים, צדפות, סרטנים, לבנתנים, ניבתנים צעירים, דגים, איילי צפון, כבשי מושק, פגרים של חיות שונות, ולעיתים נדירות אף דובי קוטב אחרים. מערכת העיכול שלהם מותאמת לעיכול השומן של בעלי החיים הימיים, ולכן הערך התזונתי של הטרף היבשתי קטן יותר עבורם.[17] מרבית בעלי החיים רצים מהר יותר מדובי הקוטב ביבשה, או שוחים מהר יותר מהם במים, ולכן טכניקת הציד העיקרית שלהם ללכידת כלבי ים היא מארב: דוב הקוטב ממתין, כשהוא מוסווה בפרוותו, בקרבת חורי נשימה המפוזרים על פני הקרח, ומחכה לכלב הים העולה לפני המים כדי לנשום אוויר. הוא תוקף את כלב הים בעזרת מלתעותיו ומנסה לתפסו על ידי שבירת הקרח סביבו. המארב מצליח רק בשני אחוז מהמקרים. ככלל, דוב הקוטב אוכל רק אחת לארבעה עד חמישה ימים. הדוב אוכל רק את העור ואת השומן של כלב הים, בעוד שמשאר חלקיו ניזונות חיות אחרות, במיוחד בחורף. כך לדוגמה, נמצא כי שועלי שלג ניזונים בעונה זו בעיקר משאריות שהותירו אחריהם דובי הקוטב.[15]
חוש הריח המפותח של הדוב מסייע לו לאתר פגרי בעלי חיים ממרחק רב, המגיע לעיתים לכדי 30 ק"מ. בשל כך, חלק חשוב בתזונתם מורכב מפגרי ניבתנים ולווייתנים. דובי הקוטב הם טורפים חזקים ומסוכנים מאוד, אולם רק לעיתים רחוקות הם הורגים ניבתנים בוגרים שמשקלם כפול ממשקלם שלהם.[15] בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו עובי שכבת הקרח קטן מדי, ולכן הם טורפים פחות ומנצלים את מאגרי השומן שצברו. אף על פי כן, אוכלוסיית דובי הקוטב במפרץ הדסון המערבי נצפתה אוכלת גם מיני צמחייה כתותי יער, אצות, שורשים ופירות שונים כאשר מלאי המזון הרגיל שלה אזל.
לדובים בוגרים אין טורפים טבעיים והסכנה העיקרית לקיומם היא מידי האדם. לעיתים נמצאו שאריות של דובי קוטב בקיבתם של קטלנים ושל כרישי ישנן גרינלנדי, אך הציד לא שכיח. דובים גם נהרגים לעיתים בציד לא מוצלח של ניבתנים וגורים נטרפים לעיתים בידי זאב ארקטי, דובים חומים ולפי מספר טענות גם בידי הגרגרן, אף שישנה מחלוקת על סיפורים אלה. הדובים גם משמשים פונדקאים של האקרית Alaskozetes antarcticus. באופן נדיר ליונקים, דובי קוטב סובלים לעיתים רחוקות מכלבת.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטרטגיית החיים ההיסטורית של דובי הקוטב היא אסטרטגיית רבייה K. דפוס גדילת האוכלוסייה הוא בקצב נמוך כאשר דובה מגיעה לבגרות מינית בגיל 5, היא יכולה להיכנס להריון כל שלוש שנים, וללדת שני צאצאים בממוצע. בנוסף הנקבה תצטרך להתבודד בזמן הריונה על מנת להגן על גורה מדובים זכרים ואיומים אחרים. מכיוון שקצב גדילתם נמוך ובגלל שינוי האקלים כיום, דובי הקוטב נחשבים בסכנת הכחדה ולכן הם גם "מין דגל". הדינמיקה המשפיעה ביותר על אסטרטגיית החיים של דובי הקוטב היא האקלים - דובי הקוטב תלויים בקרח ובעונות השנה, בנסיגת הקרחים בקיץ הם צמים והם צדים בעיקר בחורף, בתי רבייתם, מזונם ומסלול נדידתם תלויים בטופוגרפיה ובאקלים הארקטי.
דובי הקוטב מזדווגים בין החודשים מרץ ויוני. זמן קצר לאחר ההזדווגות נפסקת התפתחותה של הביצית המופרית בגופה של הדובה, והיא נשארת באותו מצב בחלל הרחם עד לחודשים ספטמבר - אוקטובר. מנגנון זה מאפשר לנקבות להמליט ולהיניק במהלך החורף, ונועד להבטיח שגורי הדובים ייצאו מהמאורה לראשונה בחייהם בחודשים מרץ או אפריל; שכן אז מזג האוויר חם יחסית והמזון זמין. התהליך נקרא "קינון מאוחר של הביצית" או "היריון מושהה".
דובי הקוטב מגיעים לבגרות מינית בגיל 6 שנים, ואילו דובות הקוטב מגיעות לבגרות מינית בגיל 4. ההזדווגות תתרחש רק אם לדובת הקוטב יש מספיק שומן בגוף בשבילה ובשביל ההיריון. בעוד הזכרים מתחילים לנדוד לאזור הקוטב בחודשים אוקטובר ונובמבר, שבו הם שוהים במהלך החורף, נקבות הרות מחפשות אתרים ביבשה ובקרחוני-ים כדי לחפור בהם מאורות בשלג, בעיקר בצלע גבעה. הדובה חופרת מאורה בת שני חללים, ולעיתים קרובות היא מנצלת מאורה ישנה שנדרשות בה עבודות "שיפוץ" קטנות בלבד. בין נובמבר לינואר ממליטה האם גור אחד עד שלושה גורים במאורה (לרוב שניים, ובמקרים נדירים ארבעה). כמו בקרב דובים אחרים מהסוג "Ursus", הגורים שאך נולדו הם קטנים מאוד: אורכם כ-30 סנטימטר ומשקלם כ-700 גרם, בדומה לגודל של סנאי. הגורים נולדים עיוורים, חסרי ישע ועם שכבת פרווה דקה. הגורים נשמרים במאורה צמודים לפרוות האם ונהנים מטמפרטורה הגבוהה ב־10 עד 40 מעלות מזו שבחוץ. חלב האם, המכיל 31 אחוזי שומן, מזרז את גידולם ומספק להם את צורכיהם בארבעת חודשי חייהם הראשונים. הם אינם יוצאים מהמאורה במשך כחודשיים, וכשהם עוזבים אותה באביב גודלם הוא כשל חתול בית.
בחורף שלאחר ההמלטה שוהה הנקבה במאורה יחד עם גוריה, ובעיקר ישנה וללא אוכל, במצב הקרוב לתרדמת חורף. הטמפרטורה בתוך מאורה כזו יכולה להיות חמה בכ-40 מעלות מהטמפרטורה החיצונית.[15] הגורים גדלים במהירות הודות לחלב אימם העשיר. הם פוקחים את עיניהם לאחר כחודש, מגיחים מהמאורה במשקל של כ-10 קילוגרם, ומסוגלים ללכת בגיל חודש וחצי. בגיל זה הם כבר בעלי פרווה ושומן שמגנים עליהם מפני האוויר הקר, אולם הם עדיין אינם מוכנים לשהייה במי האוקיינוס הקרים. הם מתחילים לאכול אוכל מוצק בגיל 4–5 חודשים.[14] עם בוא האביב, כשהגורים בני כמה חודשים, האם יוצאת איתם לחופי הים, בהם יש שפע של כלבי ים וניבתנים. הדובה מלמדת אותם לצוד ומגנה עליהם מפני סכנות, ובכלל זה מפני דובי קוטב זכרים בוגרים שלעיתים טורפים גורים. הגורים נשארים עם אמם ויונקים ממנה במשך כשנתיים, ומסיבה זו מחזור הרבייה של הנקבות נמשך לפחות שלוש שנים.[15]
מפגשים עם האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תקיפת דוב
בניגוד לרוב הדובים שיימנעו מקרבה לאדם, דוב הקוטב הוא טורף-על היכול להתמודד בהצלחה עם מרבית הטרף המועט שסביבו. הדבר הופך אותו לתוקפני יחסית לאדם, נוסף על העובדה שאיננו מתקיים לצד האדם וחסר פחד טבעי ממנו. כך הדב רואה באדם טרף אפשרי ובשל כך מרבית התקיפות נובעות מציד. לעומת זאת הדוב איננו טריטוריאלי כמו דובים אחרים. הדובים מפגינים תוקפנות בעודם חושבים על האדם כטרף, אך לאחר שהם מבינים את גודל האתגר יפגינו זהירות ואף יברחו מהאדם שמולם. דובים יתקפו בעיקר מרעב, בעוד דובים שבעים ימעטו לתקוף אנשים למעט לאחר התגרות.
תקריות בין בני אדם לדובים לבנים נדירות בטבע, אך לאחרונה הלחץ והרעב של הדובים גורר אותם להתקרב ליבשה ולחפש מזון במזבלות בקרבת יישובים, מה שמעלה את תדירות התקריות. נוסף על כך דובים רבים סובלים מתת-תזונה קיצונית, מה שגורר אותם לנקוט בפעולות קיצוניות כמו תקיפת אנשים. לפי מחקר, בין השנים 1870 עד 2014, היו 73 התקפות דובי קוטב מאושרות בהן נהרגו 20 בני אדם ו-63 נפצעו. המחקר גם מציג ש-61% מהתקיפות נבעו מדובים נמוכי משקל בהרבה מהרגיל[18]
תפוצה ובתי גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוצת המין כוללת את אזור אוקיינוס הקרח הצפוני ואת האזור שסביב לו, והיא תחומה בדרומה על ידי צוקי קרח. הנקודה הדרומית ביותר בה נראו דובי קוטב היא מפרץ ג'יימס בקנדה. אף שמספרם קטן מעבר לקו הרוחב 88, קיימות עדויות על הימצאם של דובי קוטב בכל מרחבי האזור הארקטי. תפוצתם של דובי הקוטב תלויה במישרין בכמות הקרח באזור, בו הם מסתייעים ללכידת כלבי הים, שמהווים את עיקר מזונם. כלבי הים ודובי הקוטב נוטים להתקבץ סביב חורים בקרח, ולכן הרס בית הגידול הארקטי מאיים על הישרדותם של דובי הקוטב.
מרכזי האוכלוסייה העיקריים של דובי הקוטב הם:
- האי ורנגל ומערב אלסקה
- צפון אלסקה
- הארכיפלג הקנדי הארקטי
- גרינלנד
- סבאלברד - ארץ פרנץ יוזף
- צפון-מרכז סיביר
בשנת 1998 דיווחה קבוצת מומחים מטעם ארגון השימור העולמי (IUCN) על קיומן של 19 אוכלוסיות של דובי קוטב. אוכלוסייתם הכוללת נאמדת בכ-25,000 פרטים, 60 אחוז מהם בקנדה. עם זאת, ההערכה היא כללית למדי: בעוד שבאוכלוסיות הקטנות יותר ההערכה מדויקת למדי, הערכת גודלן של אוכלוסיות אחרות, ובכללן הגדולות ביותר, בוצעה על סמך "ניחוש מושכל" בלבד.[11]
ביוני 2022 דווח על קבוצה נוספת של כ-300 דובי קוטב, שנמצאה בדרום מזרח גרינלנד. במחקר שנערך כ-7 שנים, נמצא שדובים אלה נבדלים גנטית, והתנהגותם מותאמת גם לתנאי מים מתוקים כמו גם לתנאי מי הים.[19]
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הרשימה של IUCN, דובי הקוטב מוגדרים כ-VU, כלומר הם בעלי סיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע. דובי הקוטב נמצאים כפגיעים כתוצאה משינויי האקלים ואובדן הקרח באזוריהם. שינויי האקלים באזור הארקטי גורמים להמסת קרחונים ונדרש מהדובים מאמץ רב בשחייה לאזור הציד. כתוצאה מכך מצטמצמים תקופת הציד של דובי הקוטב והרבייה והילודה וכך מחמיר המצב כל שנה מחדש (Derocher, 2004). מצב השימור של דובי הקוטב סווג בעבר בקטגוריה של 'סיכון נמוך' כשהאיומים העיקריים עליהם היו ציד מסחרי לשם ניצול בשרם ופרוותם, וכן שפיכת נפט אל הים באזורי מחייתם. עם זאת, הסכנה העיקרית הנשקפת להם כיום נובעת מההתחממות העולמית.
היסטוריה והסכמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 היה הציד האיום העיקרי על דובי הקוטב, והביא לדלדול מהיר של האוכלוסייה. בשנת 1972 הוחלט להכריז על דוב הקוטב כמין מוגן בארצות הברית. החוק האמריקאי אוסר באופן מוחלט על ציד של דובי קוטב, להוציא ציד שנערך על ידי ילידים, להם מותר לצוד מספר דובים מוגבל למטרות קיום או יצירת חפצי אמנות. ב-15 בנובמבר 1976, בעיצומה של המלחמה הקרה, נחתם באוסלו הסכם בינלאומי בין ארצות הברית, ברית המועצות, דנמרק (גרינלנד), נורווגיה וקנדה לשימור דובי הקוטב ולשיתוף בינלאומי במחקר ובניהול אוכלוסיות הדובים. "הסכם אוסלו" נחשב כאחת מאמנות השימור המוקדמות והמוצלחות במאה ה-20.[14][15] אמנה נוספת נחתמה בשנת 2001 בין ארצות הברית ורוסיה לשימור האוכלוסיות בשטחיהן, להגברת המעורבות של העמים הילידים ולשימור מערכות אקולוגיות.[20]
איומים עתידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2005 פנו מספר ארגוני שימור סביבה לשירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית (Fish and Wildlife Service; FWS) בבקשה להכליל את דובי הקוטב ברשימת המינים בסכנה, תחת החוק האמריקני להגנת חיות בסכנה. החוק בארצות הברית קובע כי על שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית להגיב לבקשה בתוך 90 יום, אולם באוקטובר 2005, לאחר שלא נתקבלה תגובה, איימו הארגונים לתבוע את ממשל ארצות הברית, וב-14 בדצמבר הוגשה התביעה. השירות קבע לבסוף, כי דוב הקוטב ימוין כ"פגיע", אך לא "בסכנה". סיווג זה אושר שוב ב-2009[21] וב-2010.[22]
ארגון השימור העולמי הכליל את הדובים ברשימת המינים בסיכון במאי 2006. על פי הערכות, האוכלוסייה העולמית של דובי הקוטב, העומדת כאמור על כ-25,000 פרטים, הולכת ומצטמקת. הערכת אוכלוסיית הדובים בחוף המערבי של מפרץ הדסון שבקנדה, לדוגמה, עמדה בשנת 1987 על כ-1,200 דובים, ובשנת 2007 עמדה על כ-950 דובים בלבד.[23] עם זאת, יש הטוענים כי האוכלוסייה העולמית של דובי הקוטב גדלה דווקא.[24]
הסכנה המיידית והמוכרת ביותר לקיום העתידי של דובי הקוטב היא הפשרת הקרח באזורי המחיה שלהם בעקבות ההתחממות העולמית.[25][26] בנובמבר 2006 קבעו חוקרים בסקר הגאולוגי של ארצות הברית כי הפשרת קרח בים בופור הובילה לגידול משמעותי בשיעור התמותה של גורי דובי קוטב.[27] ההתחממות מובילה לכך שהקרח באזורי המחיה של הדובים דק יותר, דבר שמקשה עליהם לצוד את טרפם. הם נאלצים לשוב ליבשה ולקצר באופן משמעותי את תקופת הציד שלהם, לפני ואחרי עונת החורף הקשה, דבר שמוביל לרעב ולמוות של בוגרים ושל גורים.[28]
גורם סיכון נוסף הן בעיות בריאות עקב זיהום הסביבה, בעיקר עקב חשיפה למזהמים אורגניים עמידים (POP). כמה מחקרים קשרו בין הירידה בשיעור ההישרדות של הדובים לבין מזהמים אורגניים עמידים כמו ביפניל פוליכלוריד (PCB), לינדן, דיאוקסין וחומרים נוספים. יש חשד להשפעות של חומרים אלה על מערכות הגוף של הדובים, כמו המערכת האנדוקרינית, מערכת החיסון, מערכת הרבייה ועוד. לדוגמה, 1.5% מהנקבות שנדגמו באזור סבאלברד היו בעלות איברי מין זכריים מפותחים למחצה (Pseudohermaphroditism), ומדענים מאמינים כי פגם זה קשור למזהמים אורגניים עמידים.[29][30]
איום נוסף הקשור בהתחממות העולמית הוא התלקחות יערות בתקופות בצורת. מבין המאורות הבנויות באזור צ'רצ'יל שבקנדה, לדוגמה, חלק ניכר מהן הן מאורות עתיקות שנחפרות ומועמקות בכל שנה. שריפות היער משחירות את האדמה, דבר שגורם להתחממות גדולה יותר של האדמה מקרינת השמש, דבר שתורם להפשרת האדמה הקפואה ולהתמוטטות המאורות.[31]
בשביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברחבי העולם מוחזקים כ-1,000 דובי קוטב בשביה בגני חיות. בטבע יכולים הדובים להגיע לגיל 18 לערך, והם מוגבלים בעיקר בגלל חוסר יכולת לצוד ביעילות בגיל זה. בשביה, לעומת זאת, הם מסוגלים להגיע עד לסוף שנות השלושים לחייהם. דובי הקוטב החיים בגני החיות, ואפילו הנדיבים ביותר מבחינת הקצאת אזורי מחיה, חיים באזור מחיה קטן בהרבה מזה שדובי קוטב רגילים לו בטבע.
כמו פילים וחתולים גדולים, דובי הקוטב מעניינים את הציבור ונחשבים למגפאונה כריזמטית המושכת קהל מבקרים. מסיבה זו הם מצויים לא אחת במרכזם של מאבקים בנושא זכויות בעלי חיים ורווחת בעלי חיים. גני חיות מערביים שהבטיחו בעבר כי לא יביאו עוד גורים מהטבע, חזרו בהם מהבטחתם.
מספר גורמים מעריכים כי בשל ההתחממות העולמית, הקרח באוקיינוס הארקטי יפשיר כולו עד סוף המאה ה-21, ודובי הקוטב התלויים בקרח זה לא ישרדו. נוכח אפשרות זו, יש החושבים שהסיכוי היחיד של דובי הקוטב לשרוד כמין הוא בגני החיות. מן הצד השני, יש פעילי זכויות בעלי חיים שמצהירים כי הם מעדיפים שדובי קוטב ייכחדו ולא יחיו במצב שלדעתם הוא מבזה וקרוב לשיגעון. דובי קוטב צריכים כישורים נלמדים רבים כדי לשרוד בטבע, ומעולם לא הוחזר דוב קוטב משביה לטבע בהצלחה.[32]
בתחילת שנת 2007 התפרסמה פרשה שבמרכזה עמד גור דוב קוטב בשם קנוט שנולד בגן החיות בברלין. בחודשים שלאחר לידתו הפך קנוט למושא לפרסום עולמי מצד אחד, ולסוגיה שנויה במחלוקת בדבר הזכות להחזיק חיות בר בשביה ולהחתימם באופן מלאכותי על ידי אדם, מצד שני. מסיבות שונות נדחה הגור על ידי אמו מיד לאחר הלידה. בהיותו גור חסר ישע, אילולא היה מטופל, גורלו היה נחרץ. הוא נלקח על ידי אחד מעובדי גן החיות, שטיפל בו במסירות, הציל בכך את חייו, ובהמשך העבירו לגן החיות. קנוט נמצא מת במתחם שהוקצה לו, כ-4 שנים לאחר מכן, במרץ 2011.
בתרבות ובמסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייחודיות של דובי הקוטב, הידועים בפרוותם ובבית הגידול שלהם, הפכה אותם למפורסמים ולמעוררי מחלוקת גם יחד. חברות כמו קוקה-קולה, נלבנה, פולר בווברגס ואחרות השתמשו בדמויות של דובי קוטב בלוגו שלהם. בנוסף, חברת קוקה-קולה הציגה את דובי הקוטב כיצורים החיים יחד עם פינגווינים, אף שהאחרונים חיים דווקא בקוטב הדרומי. החברה השתמשה בדובי קוטב גם בקמפיין סביב אולימפיאדת סידני (2000). המטבע של שני דולר קנדי נושא דמות של דוב קוטב. הדובים המשוריינים בטרילוגיית הפנטזיה "חומריו האפלים" הם דובי קוטב בעלי אינטליגנציה ברמה אנושית, יכולת דיבור והכנת כלים. סדרת הטלוויזיה אבודים הציבה דובי קוטב באי טרופי מסתורי שם הם מוצגים כמפלצות אימתניות. מגוון האזכורים והמופעים של דובי הקוטב בתרבות ובמסחר הביא לשיפור תדמיתם בתרבות האמריקאית ובתרבות העולמית. כמו כן הדוב מופיע כבר מאות שנים בסמלים צבאיים ומלכותיים של ממלכת דנמרק, ומופיע גם בסמלה של גרינלנד.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
עקבות דוב קוטב בסבאלברד -
גורי דוב קוטב -
דוב קוטב בכף צ'רצ'יל שבקנדה -
שני דובי קוטב בכף צ'רצ'יל -
דוב קוטב צף בבריכה, בגן החיות הנרי דורלי, באומהה שבנברסקה -
שני דובי קוטב עוסקים בקרב שעשוע, מניטובה -
דוב קוטב שוחה במפרץ ווגר בקנדה. -
-
קרב-משחק של דובי קוטב
-
_in_the_drift_ice_region_north_of_Svalbard.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://doi.org/10.2305/iucn.uk.2015-4.rlts.t22823a14871490.en דוב קוטב, רמת סכנת הכחדה
- דוב קוטב, באתר ITIS (באנגלית)
- דוב קוטב, באתר NCBI (באנגלית)
- דוב קוטב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דוב קוטב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דוב קוטב, באתר GBIF (באנגלית)
- דוב קוטב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Polar Bears International קבוצה לשימור דוב הקוטב
- תמרה טראובמן, בגלל ההתחממות: עד סוף המאה דובי הקוטב יחיו רק בגני החיות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2004
- דובי הקוטב, באתר "הידען"
- ynet, בגלל זיהום: המוח של דובי הקוטב נפגע, באתר ynet, 17 במרץ 2015
דובי הקוטב בגן החיות של ניו יורק, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 1932- גורים של דוב הקוטב בגן החיות של מוסקבה, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 2012
- פעילות שימור דובי הקוטב, בארכיון הסרטונים של Associated Press, אנקורג', אלסקה, 2014
- מהו דוב הקוטב, טורף היבשה הגדול ביותר?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוב קוטב באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 תנין הים ותנין היאור מגיעים למשקל דומה לזה של דוב לבן בוגר ואורכם כפול ממנו. עם זאת, התנינים הם מימיים-למחצה כך שסיווגם כ"טורפים יבשתיים" שנוי במחלוקת.
- ^ Amstrup, Steven C.; Marcot, Bruce G. & Douglas, David C. (2007), Forecasting the Range-wide Status of Polar Bears at Selected Times in the 21st Century, Reston, Virginia: U.S. Geological Survey.
- ^ Summary of polar bear population status per 2010
- ^ Derocher, Andrew E.; Magnus Andersen, and Øystein Wiig (October 2005). "Sexual dimorphism of polar bears". Journal of Mammalogy 86 (5): pp. 895–901. ISSN 1545-1542.
- ^ Daniel W. Koon, Is Polar Bear Hair Fiber Optic?, Applied Optics LP, vol. 37, Issue 15, pp.3198-3200, 1998. PMID 18273269
- ^ DeMaster, Douglas P. & Stirling, Ian (May 8, 1981), “Ursus Maritimus”, Mammalian Species (American Society of Mammalogists) 145: pp. 1-7, ISSN 0076-3519, OCLC 46381503, doi:10.2307/3503828, Retrieved on 21 January 2008.
- ^ Lisette P. Waits, Sandra L. Talbot, R.H. Ward and G. F. Shields (April 1998). Mitochondrial DNA Phylogeography of the North American Brown Bear and Implications for Conservation pp. 408-417. Conservation Biology. Retrieved on 2006-08-01.
- ^ Marris, E. 2007. Nature 446, 250-253. Linnaeus at 300: The species and the specious
- ^ Rice, Dale W. (1998), Marine Mammals of the World: Systematics and Distribution, vol. 4, Special Publications of the Society for Marine Mammals, Lawrence, Kansas: The Society for Marine Mammalogy, ISBN 1-891276-03-4.
- ^ 1 2 Paetkau, S.; Amstrup, C. & Born, E. W. et al. (October 1999), "Genetic structure of the world’s polar bear populations", Molecular Ecology (Blackwell Science) 8 (10): pp. 1571-1584, ISSN 1471-8278.
- ^ "Polar bear kills woman and boy in Alaska village". BBC News. 2023-01-18. נבדק ב-2023-01-18.
- ^ Dorothy Hinshaw Patent, William Muñoz, Polar Bears, עמ' 28, באתר גוגל ספרים
- ^ 1 2 3 4 5 Polar Bears International
- ^ 1 2 3 4 5 6 http://www.fws.gov/home/feature/2006/polarbear.pdf
- ^ Amstrup, S. C., Stirling, I., Smith, T. S., Perham, C., & Thiemann, G. W. (2006). Recent observations of intraspecific predation and cannibalism among polar bears in the southern Beaufort Sea. Polar Biology, 29(11), 997
- ^ Ramsay, M. A. & Hobson, K. A. (May 1991), "Polar bears make little use of terrestrial food webs: evidence from stable-carbon isotope analysis", Oecologia (Berlin / Heidelberg: Springer) 86 (4): pp. 598-600, ISSN 0029-8549.
- ^ Polar Bear Attacks, Causes, Prevention | Polar Bears International, polarbearsinternational.org (באנגלית)
- ^ משי אייד, נחשפה אוכלוסייה סודית של דובי קוטב, באתר ynet, 19 ביוני 2022
- ^ Polar Bear Conservation Agreement With Russia US Department of State
- ^ הודעה לעיתונות של השירות
- ^ ידיעה בפוליטיקו
- ^ Eisbären müssen fasten, NZZ Online (בגרמנית)
- ^ Polar bears defy extinction threat - International - Scotsman.com
- ^ http://www.feed24.com/go?item_id=36284429&q_orig=2040%20ice-free
- ^ USATODAY.com - Report warns of rapid Arctic warming
- ^ http://www.nationmedia.com/specials/climate/africa/world1611061.htm
- ^ BBC News | Sci/Tech | Global warming could starve polar bears
- ^ Polar Bear-Biological And Ecotoxicological Characteristics Of Terrestrial Vertebrate Species Residing In Estuaries
- ^ WWF Polar Bear Tracker: Polar Bears at Risk | Toxic Pollution in the Arctic
- ^ Polar Bear Headed For Extinction, Says University Of Alberta Scientist
- ^ Polar Bear Apocalypse
.jpg)
