כלל אלן
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
בזואולוגיה, כלל אלן הוא כלל הקושר בין גודל גפיים ואיברי גוף בולטים אחרים (כמו זנב ואוזניים) של בעלי חיים אנדותרמיים (בעלי "דם חם"), לבין טמפרטורת הסביבה הממוצעת. אצל בעלי חיים החיים במקומות קרים יהיו איברים אלה קטנים יותר, לעומת גודלם אצל בעלי חיים החיים במקומות חמים.
הכלל קרוי על שמו של ג'ואל אלן.
הכלל מתבסס על העובדה שקצב איבוד החום רב יותר ככל ששטח הגוף גדול יותר ולהפך. לדוגמה: לפנק המצוי באזורי מדבריות חמים יש זוג אוזניים הגדולות מאוד יחסית לגופו הזעיר, וזאת כדי שיוכל לצנן את גופו ביעילות ו"לסלק" את החום מגופו בזריזות כדי לשרוד כשטמפרטורת הסביבה בה הוא חי גבוהה. לעומת זאת, לדוב קוטב יש אוזניים זעירות יחסית לגופו העצום, ובאמצעותן הוא שומר על חום גופו כדי לשרוד באזורים הקרים בהם הוא חי.
