לידה

אם ותינוקה מייד לאחר הלידה, תוך מגע עור לעור

צמידי לידה (הלבנים) המחולקים מייד לאחר הלידה ליילוד ולהוריו

לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון האנושי והעובר יוצא מרחם אמו לאוויר העולם.

במהלך הלידה צוואר הרחם עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית לסְפִּינוֹת, העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. שריר הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם הצירים) כתוצאה מהפרשת הורמון האוקסיטוצין מבלוטת ההיפופיזה. בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה.

לידה נחשבת לתהליך מורכב, פיזית ונפשית. לידה דורשת צורך להתמודד עם כאב לאורך זמן, ומלווה במגוון רחב של תחושות, עבור היולדת. כיוון שכל לידה היא שונה, ואין דרך לדעת כיצד תתרחש, חוסר הוודאות מוסיף לקושי. נשים שונות מתכוננות בצורה שונה ללידה, והלידות עצמן מתקדמות ונמשכות בצורה שונה מאישה לאישה. יש לידות קצרות (או אפילו לידת חירום), ויש לידות שנמשכות ימים. יציאת העובר בריא מהרחם, והתינוק והאם בריאים, היא המטרה המרכזית של התהליך. יש נשים שמלבד המטרה המרכזית רוצות גם לחוות את הלידה כחוויה פיזית ורגשית טובה. על מנת לקדם מטרה זו, נשים שוכרות דולות (מלוות לידה) ואו יולדות בחדרי לידה טבעית, או לידות בית.

ברוב הלידות נולד ילוד אחד, אך ברוב מקרי היריון מרובה עוברים נולדים תאומים. בעבר תועדו מקרים של לידת תשיעיות, אך חלק מהילודים לא שרדו. שיא הילודים בלידה אחת ששרדו כולם, הוא שמינייה שנולדה לאם חד-הורית מארצות הברית.

שלבי הלידה

תינוקת מייד לאחר יציאתה לאוויר העולם

חיתוך חבל הטבור

הכנה ללידה

נשים עשויות להיערך לקראת הלידה, בלמידה או בבחירה של הסביבה והדרך שבה יילדו: היכרות עם שלבי הלידה, בעיקר בהריונן הראשון; בחירת בית חולים המועדף עליהן, שלפעמים בנסיבות שונות כבלידת חירום מימוש הבחירה בו עשויה שלא להתאפשר; הליווי בשעת הלידה, דוגמת בן זוג, אמא, או דולה; או הכנת תיק שישמש אותן בבית החולים.

יש העוברות קורס הכנה ללידה או המכינות תוכנית לידה, בה יולדת מפרטת באיזו תנוחה היא מעדיפה ללדת, האם ובאיזה משכך כאבים להיעזר, או אמצעים נוספים דוגמת כדור פיזיו (או מים, בלידת מים). אנשי הצוות הרפואי מנסים לכבד את תוכניות הלידה, כל עוד אינם מסכנים את תהליך הלידה עצמה. אם מתעוררת בעיה, או שהלידה לא מתקדמת כשורה, הרופאים יפצירו ביולדת לאפשר להם את ההתערבות הרפואית הנדרשת כדי ליילד בבטחה את התינוק. לפעמים היולדות עצמן משנות את תוכניות הלידה, למשל, יולדת שלא תכננה לקחת משככי כאבים עשויה להחליט לאחר שעות רבות של צירים שהיא כן רוצה להיעזר בהם.

בחודש האחרון לפני הלידה, יולדות רבות חוות, צירים קטנים, פתיחה חלקית, לחץ על צוואר הרחם, טפטוף של מי שפיר ועוד סימנים מקדימים ללידה. על היולדת לעקוב אחרי מצבה, ולגשת להערכה רפואית בהתאם לצורך. הסימנים הללו מבלבלים מאוד, ויולדות מגיעות לפעמים לבתי החולים, רק כדי להשתחרר הביתה, ולהיערך שם לקראת התפתחות הלידה.

פתיחת צוואר הרחם

העובר כשראשו מכוון כלפי מטה יורד לחלק הנמוך של בטנה של אמו (ירידת הבטן) ולוחץ על צוואר הרחם של האם (יש מקרים בהם העובר יורד בשלבים מוקדמים יותר של ההריון, ואז יש חשש ללידה מוקדמת). הלחץ גורם לפקק הרירי (מעין שסתום עשוי ריר צמיגי) החוסם את צוואר הרחם להשתחרר ולצאת. כשהוא יוצא האשה תראה הפרשות מרובות, ריריות, צמיגיות לרוב בצבע ורדרד. יציאתו היא אחד הסימנים לתחילת הלידה.

נוצרת פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם, הפתיחה נמדדת באצבעות (עד לרוחב של 5 אצבעות - כ-10 ס"מ), והמחיקה באחוזים. תחילת הפתיחה והמחיקה לא בהכרח מורגשים, מכיוון שהצירים המורגשים יכולים להתחיל גם בפתיחה של 3–4 אצבעות. במהלך שלב זה התינוק יכול כבר להתחיל לרדת בתעלת הלידה, בעיקר בלידות חוזרות. התסמינים המלווים את השלב הזה שונים אצל כל אשה. יש כאלה המרגישות צורך להטיל שתן כל עשר דקות, יש כאלה שסובלות מצירים חלשים או חזקים (ככל שהזמן חולף, כך הצירים יתגברו ויהיו חזקים יותר וכואבים יותר). בשלב הזה מתרחשת בדרך כלל גם ירידת המים. ירידת המים מעידה על פקיעת הקרום העוטף את הרחם ושחרור מי השפיר העוטפים את התינוק. בסוף השלב הראשון של הלידה צוואר הרחם פתוח, מחוק ובשל (רך), ולאחר מספר דקות או שניות מתחיל השלב השני. החלק המורגש של שלב זה יכול להימשך בין מספר דקות לשעות ואפילו ימים, בהתאם למצבה הנפשי של היולדת ולגנטיקה שלה.

השלב הראשון מתחיל עם פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם ועד לפתיחה מלאה כאמור. הוא נחלק לפאזה לטנטית ולפאזה אקטיבית:

• פאזה לטנטית: הפאזה הלטנטית היא פאזה שאורכה מספר שעות (אצל מבכירה- מצפים שאורך פאזה זו לא יעלה על 20 שעות, ואצל וולדנית- 14 שעות). במהלך פאזה זו יש צירים ומחיקה של צוואר הרחם, אך הצוואר עדיין לא נפתח (פתיחה של עד 2 ס"מ ללא התקדמות בפתיחה).
• פאזה אקטיבית: המעבר מהפאזה הלטנטית לפאזה האקטיבית תלוי בקצב ההתפתחות. לרוב, פאזה אקטיבית מוגדרת כפתיחה של 3–5 ס"מ. החל מפתיחה של 5 ס"מ מצופה התקדמות מהירה יחסית בפתיחה. הפאזה האקטיבית נחלקת ל-3 תתי שלבים: שלב ההאצה, השלב בו השיפוע של עקומת פרידמן מבחינת פתיחת הצוואר יהיה הגדול ביותר, ודה-אקסלרציה (האטה לקראת סוף הפתיחה). הציפייה היא שאצל מבכירה, קצב הפתיחה יהיה 1.2 ס"מ בשעה, ואצל וולדנית- 1.5 ס"מ לשעה. יש נשים שקצב לידתן יהיה שונה מכך. זה יכול להיות שגרתי לגמרי, אך יכול גם להעיד על בעיות, לכן כדאי להיות במעקב בשלבים אלו.

צירי לידה

ערך מורחב – צירי הלידה

את השלב הראשון של הלידה מלווים צירים. צירים עשויים להרגיש שונה מאשה לאשה. תיאור אחד אפשרי לציר הוא תחושה של חגורת כאב, שמתחילה בגב ועוברת קדימה לבטן. תיאור נוסף אפשרי הוא כאבים דמויי כאבי מחזור, רק בעוצמה הרבה יותר חזקה. לקראת סוף ההיריון נשים יכולות להרגיש "צירים מדומים". צירים אלה הם צירים לכל דבר, רק שאינם מובילים ללידה. כשהלידה עצמה מתחילה הצירים הופכים להיות סדירים, תכופים יותר, וכואבים יותר ככל שהזמן עובר. רופאים ממליצים לנשים לחכות בבית, עם הצירים, עד לשלב שבו יש שלושה צירים בעשר דקות, או ירידת מים, ואז להגיע לבית החולים (הדבר תלוי במכלול גורמים ויש להתייעץ עם הרופאים המטפלים בשאלה זו). ההתמודדות של נשים עם הכאב שונה מאשה לאשה, ותלויה בגורמים רבים, כגון מבנה גוף, גנטיקה והיכולת של האשה לשאת כאב. הצירים ממשיכים עד שיש מחיקה מלאה של צוואר הרחם ופתיחה מלאה. בשלב הזה, הצירים הופכים לצירי לחץ.

צירי לחץ

בשלב זה מגיעים בפרקי זמן קצרים צירים המאופיינים בתחושה חזקה של צורך להפריש צואה. צירים כאלה כואבים וחזקים במיוחד. במהלך השלב השני של הלידה נדחף התינוק החוצה על ידי שרירי הרחם ועל ידי לחיצות או נשימות של האם. התקדמות השלב הזה נמדדת באמצעות מיקום ראש התינוק יחסית לספִּינות, החל מ-5- (מינוס חמש) ועד 5+ (פלוס חמש), מצב הידוע גם בשם crowning (מהמילה האנגלית "כתר"), שבו ראש התינוק נמצא בפתח תעלת הלידה. לעיתים יש לבצע חתך החיץ על מנת להרחיב את הפתח ולאפשר מעבר חלק יותר של התינוק החוצה. לפעמים נוצר באזור קרע טבעי לאותה המטרה. את הקרע ואו החתך תופרים לאחר שהתינוק והשליה בחוץ.

ראשו של התינוק יוצא ראשון ואחר כך שאר גופו. בשלב זה יש לבדוק שחבל הטבור אינו כרוך סביב צוואר התינוק. יציאת הראש, ואחריו הכתפיים הם השיא של הצירים ואחריהם שאר הגוף יוצא די בקלות ומהר.

השלב השני מסתיים עם צאתו של התינוק לאוויר העולם. שלב זה נמשך בין שניות בודדות לבין שעות. באופן כללי אצל מבכירה מצפים למקסימום של שעתיים מפתיחה מלאה ועד יציאת התינוק (ועם מתן אלחוש אפידורלי- שלוש שעות), ואצל וולדנית- עד שעה (ועם מתן אפידורל- שעתיים). בלידות רגילות (וללא בעיות רפואיות) נהוג להניח את התינוק על האשה מייד לאחר צאתו. התינוק יוצא מכוסה בריר, והוא מתחיל לבכות שניות בודדות אחרי שיוצא.

תנועות הלידה הקרדינליות של התינוק

בלידה נרתיקית רגילה על התינוק לבצע רצף של תנועות קרדינליות כדי שיוכל לצאת בשלום דרך האגן של האישה:

1. התבססות החלק המציג של התינוק (בדרך כלל הראש) באגן האישה. שלב זה מתרחש כשבועיים לפני הלידה אצל מבכירות ותוך כדי השלב הפעיל של הלידה אצל נשים וולדניות.
2. כיפוף של ראש התינוק כלפי בית החזה שלו כדי שיוכל לעבור באגן.
3. ירידת ראש התינוק תוך כדי סיבוב הראש פנימה.
4. אקסטנציה של ראש התינוק כדי לעבור את עצם החיק (פוביס).
5. סיבוב חיצוני של ראש התינוק בחזרה למצב בו היה בתחילת הלידה.
6. יציאת הכתף הקדמית.
7. יציאת הכתף האחורית.

תנוחות לידה

יש הטוענים כי הלידה הטבעית והקלה ביותר היא לידה בעמידה, בסיוע כח הכבידה. רוב הרופאים ממליצים על לידה בשכיבה על הגב המשלבת כריעה, שכן הדבר מקל על הרופאים במלאכתם, לרוב תוך שילוב הזרקה אפידורלית. לשלבי הלידה הראשונים, אם לא ניתנו חומרי הרדמה, האשה יכולה להתנועע בחדר (אפשר על כדור, אפשר במקלחת) על מנת להקל על הצירים.

מבחן אפגאר

בטווח זמן של דקה וחמש דקות אחרי הלידה מתבצע לכל יילוד מבחן אפגאר במטרה להעריך את מצבו הגופני של התינוק, מחשש שמא הוא נתון במצוקה.

הפרדת התינוק

לאחר כמה דקות שהתינוק שוכב על אמו, מתבצעים חיתוך חבל הטבור ויציאת השליה. על הרופאים והמיילדות לוודא שהשליה יוצאת שלמה, שאם לא כן יש לבצע תהליכים חודרניים על מנת להוציא את שאריותיה. שלב זה אורך כ-15 דקות. בכל מקרה, על שלב זה לחלוף תוך חצי שעה אחרת הרופאים מוציאים את השלייה באופן ידני. לעיתים יש לתפור חתכים בגוף היולדת, הן כאלו שנעשו בהתערבות רפואית (חתך החיץ או במקרים של לידה קיסרית.) והן קרעים טבעיים שנוצרים עם יציאתו של התינוק. חבל הטבור של התינוק נחתך על ידי המיילדת, או האב. אבות רבים מתרגשים מאוד בשלב הזה, הדורש את השתתפותם הפעילה. עם הפרדת התינוק מאמו, מתחילה תקופת משכב הלידה עבור האם. אחרי שמוודאים שהאם והתינוק שניהם בסדר, מעבירים אותם למחלקת יולדות, שם יהיו עד השחרור. אם נשים מניקות, אז את ההנקה הראשונה בדרך כלל עושים בחדר הלידה מייד בתום הלידה. אחרי הלידה רצוי גם לתת שתן, כדי לוודא שהמערכת עובדת כמו שצריך. בדרך כלל האשה גם יכולה להתקלח להתנקות, ולהתארגן עם תחתוני רשת (תחתונים חד פעמיים) ותחבושות היגייניות לספוג את הדימום הרב שמתרחש אחרי הלידה.

כאב בלידה

המחשת הזרקת משכך כאבים לחלל האפידורלי

לידה טבעית, גם כזו הנטולת סיבוכים ומתקדמת במהירות, מלווה בצורך להתמודד לאורך זמן עם כאב הצירים. חלק מהיולדות מבקשות להקל את הכאבים על ידי נשימות ארוכות וממושכות, ותרופות מאלחשות שמוזרקות על ידי רופא מרדים, לעיתים קרובות באמצעות אלחוש אפידורלי. שיטות נוספות הן שימוש במכשיר TENS המזרים פולסים חשמליים קצרים לעצבים המשפיעים על תחושת כאב בלידה, וטכניקות של ניהול כאב המבוססות על היפנוזה או על דמיון מודרך. כן ניתן להשתמש כדור פיזיו. כאב הלידה מלווה במגוון רחב של התנהגויות, כגון לחיצת יד חזקה של המלווה, התמקדות מוחלטת במשהו (כמו במוניטור, או במשככי כאבים, או כל דבר אחר) בכי, צעקות, קללות, ועוד. ד"ר גרנטלי דיק ריד, שטבע את המונח לידה טבעית, ציין בספרו, שלידות טבעיות, פחות כואבות למרות ההימנעות מחומרי אלחוש.

לעיתים נעשה שימוש בגז הצחוק בחדרי לידה. מדובר במערכת שמזרימה גז צחוק בשילוב חמצן נקי. היולדת שואפת את השילוב הזה, מה שגורם לתחושת טשטוש ומפחית את הכאבים. הגז לא ניתן במקום אפידורל. הוא אמנם יוצר טשטוש, אך מחקרים השוואתיים מצאו כי הוא מפחית 40 עד 50 אחוז מהכאבים, לעומת 90 אחוז מהכאבים שמפחית האפידורל. החמצן הנקי שמוזרם ביחד עם גז הצחוק מנטרל את השפעתו המצחקקת, כיוון שמינון גז הצחוק בחדר הלידה הוא נמוך: 50 אחוז בלבד, בשילוב 50 אחוז חמצן. בנוסף, החמצן הנקי בריא לנשים בהיריון ולעובר, ולכן היולדת יכולה לקבל את גז הצחוק עד דקות בודדות לפני הלידה עצמה שלא כמו האפידורל.

לידה פעילה

ערך מורחב – לידה פעילה

לידה פעילה היא השם שטבעה ג'נט בלאסקאס לתהליך בו האישה היולדת לוקחת חלק פעיל בלידה. זו מהווה אלטרנטיבה לתנוחת הלידה הפסיבית – שכיבה על הגב ברגליים מורמות – הנהוגה כיום ברוב בתי החולים בעולם. בלידה פעילה היולדת ומלוויה פעילים בקבלת ההחלטות בלידה בשילוב התייעצות עם צוות רפואי מוסמך. לקראת לידה פעילה נהוג להכין תוכניות לידה, ויחד עם הצוות המטפל להוציא אותם לפועל.

זירוז והשראת לידה

לרוב מבקשים הרופאים והיולדת ללדת לידה טבעית, ללא התערבות רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים מבקשים הרופאים או היולדת להשרות או לזרז את הלידה. זירוז הוא תהליך שמאיץ לידה לאחר תחילת הצירים, בעוד שהשראת לידה מתבצעת כדי להתחיל את תהליך הלידה. שני ההליכים נקראים בפי העם זירוז לידה.

מספר סיבות עלולות להביא להשראת לידה:

• חשש לסכנה לאם מחמת הסתבכות ההיריון.
• אם ההיריון מתמשך 42 שבועות או יותר, היות שבתקופה זו השליה אינה מתפקדת כראוי.
• סיבוכים במהלך ההיריון, הגורמים לכך שהארכת ההיריון עלולה להביא נזק.
• אימות באמצעות בדיקות כי העובר אינו מתפתח כראוי.
• אי ספיקה של השליה.
• מחלות שונות של האם, המחמירות את מצבו של העובר עם התפתחות ההיריון.

סיבות נוספות בגללן יש מקרים בהם מזרזים לידה (אם כי יש לשקול את הסיבוכים האפשריים בפעולה זו) הן:

• נוחות הרופא או המיילדת, בעיקר בלידה פרטית עם רופא זמין ביום מסוים.
• טעמי נוחות - היולדת מבקשת ללדת בעיתוי המתוכנן והנוח מבחינתה.

השראת לידה רפואית מתבצעת באופנים שונים, כמעט כולם רק אחרי שיש פתיחה מינימלית של צוואר הרחם:

• זירוז מכני, על ידי הכנסת בלון קטטר וניפוחו בצורה מתונה בעזרת מים. התרחבות הבלון מרחיבה את צוואר הרחם, ובכך יכולה להשרות מצב לידה. לעיתים תהליך זה נעשה במקביל עם מתן עירוי של הפיטוצין.
• זירוז כימי, על ידי מתן הורמון סינתטי מסוג פיטוצין, המחקה את האוקסיטוצין, שהוא ההורמון הממריץ את השרירים המכווצים את הרחם בזמן הלידה. כתוצאה מכך מתחילים צירי לידה.
• סטריפינג: הפרדת קרומי השק העוברי מדפנות הרחם במטרה לאלץ את גוף היולדת לייצר פרוסטגלנדין, הורמון המזרז את פתיחת צוואר הרחם.
• פקיעת קרומי השיליה (הגורמת ל"ירידת מים"). טכניקה זו משמשת גם לזירוז לידה שכבר החלה.

כאשר צוואר הרחם כבר החל להיפתח, ניתן להשרות לידה גם באופן טבעי. השראת לידה טבעית יכולה להיעשות על ידי מעסה מוסמך באמצעות לחיצה על נקודות לחיצה מתאימות, באמצעות מזונות ומשקאות מסוימים, על ידי צחוק, או באמצעות פעילות גופנית כגון הליכה, יחסי מין (שמשרים לידה הן בזכות חומרים הנמצאים בנוזל הזרע והן הודות לאורגזמה). ניתן לגרום לפתיחה של צוואר הרחם גם בדמיון מודרך, אולם מדריך אחראי יעשה זאת רק מהטעמים הבריאותיים ולא מטעמי נוחות, ורק כשהתינוק בשל.

כאשר השראת הלידה או זירוזה נכשלים, יש צורך בהמתנה נוספת, או בניתוח קיסרי.

סיבוכים בלידה

הוצאת יילוד מרחם אמו בניתוח קיסרי

ראו גם – שמירת היריון

הלידה היא באופן כללי תהליך טבעי ובטוח; למרות זאת, לעיתים מתרחשים סיבוכים במהלך הלידה:

• מצוקה עוברית, מצב בו לפי הנתונים שיש לרופא, העובר אינו מקבל מספיק חמצן או הזנה ברחם.
• מצוקה בעקבות שאיפת מים מקונייאליים של התינוק במהלך הלידה.
• במקרה של היריון מרובה עוברים קיימים סיבוכים נוספים הנלווים ללידה כפגיעה הורמונלית, שכלית, מוטורית וגופנית באחד מהעוברים או יותר. לאור כך מומלץ לבצע בדיקות בדיקת אולטרה סאונד להיריון וכן בדיקת מי שפיר במהלך הלידה.
• אם היולדת אינה במצב בו ביכולתה ללחוץ, או שצירי הלידה החלו ורוצים לזרז אותה, ניתן להיעזר במכשיר ריק (ואקום), כלומר מכשיר המובא אל ראשו של התינוק, ויוצר ריק (בעזרת משאבה) כוח היניקה של מכשיר הוואקום שואב את התינוק אל מחוץ לתעלת הלידה.
• קשיים ביציאת התינוק (התינוק נמצא בזווית לא-נוחה; פתיחת צוואר הרחם אינה מספקת). במקרה שאין אפשרות להוציא את התינוק בדרך הרגילה, מבצעים לעיתים ניתוח קיסרי, בו מבוצע חיתוך בבטן האם ודרכו מוצא התינוק.
• שליית פתח - מצב בו השליה חוסמת את היציאה לתינוק. שליית פתח בדרך כלל מצריכה הקדמה של הלידה, ומחייבת ניתוח קיסרי.
• שלייה נעוצה- הישארות חלקי שליה או אי הצלחת הרופא להוציא את כלל חלקי השליה מגוף האם לאחר הלידה מעלים את הסיכון לדימום לאחר לידה.
• דמם שלאחר לידה.
• גידולים או עננים תוך רחמיים, עלולים לסבך את הלידה.
• זיהומים עלולים לחדור לגוף האם, אשר בעת הלידה חשוף יותר לסביבה החיצונית.
• סיבוכים כלליים כתוצאה מתרופות (משככי כאבים, למשל), הרדמה ותהליכים רפואיים נוספים המבוצעים לעיתים בעת הלידה.
• לידת עכוז
• אי-ספיקת לב לאם ולילוד
• צניחת רחם
• בעיות נפשיות ופסיכולוגיות לאם הכוללים: הכחשת היריון ודיכאון סב לידתי

קיימים גם סיבוכים הנגרמים ליולדת כתוצאה מהלידה עצמה שהשפעתם ארוכת טווח, בהם צניחת אברי האגן (חולשת שרירי רצפת האגן) או דימום לאחר לידה. אירועים שכאלו קורים כתוצאה מתזונה לקויה, הרמת משאות כבדים ועמידה ממושכת על הרגלים. תוצאה קיצונית של לידה היא מות היולדת כתוצאה מהלידה. לעיתים אף קורים מקרי צניחת רחם כתוצאה מהרמת משאות כבדים.

מקום הלידה

הצגת הילודים למשפחותיהם, מחלקת יולדות בבית החולים הדסה הר הצופים, 1941, צילום מאת אברהם מלבסקי

בית יולדות

ערך מורחב – בית יולדות

בימינו נעשית לידה, בדרך כלל, בבית יולדות, שהוא בית חולים ייעודי, או אגף בבית חולים כללי, המשמש לטיפול בנשים במהלך היריון ולידה וטיפול בתינוקות רכים ובפגים. לעיתים מסונפת לבית היולדות מחלקת רפואת נשים ומחלקת אשפוז לשמירת היריון בסיכון גבוה.

בית היולדות מאפשר מתן טיפול רפואי ליולדת ולתינוק, ובפרט בולט יתרונו במקרים של לידה שיש בה סיבוך, כגון צורך בניתוח קיסרי, לידת פג וכדומה.

הזמן החולף מתחילת צירי הלידה ועד ללידה עצמה מאפשר בדרך כלל ליולדת להגיע בזמן לבית היולדות, כך שהלידה תתרחש בו. לעיתים רחוקות מתרחשת הלידה במהירות, קודם שהיולדת מספיקה להגיע לבית היולדות. לידה כזו מתרחשת בבית היולדת או בדרכה לבית היולדות, ובדרך כלל מגיעים היולדות ותינוקהּ לבית היולדות, לשם המשך טיפול שגרתי בהם.

לידת בית

ערך מורחב – לידת בית

לידת בית היא לידה המתבצעת בבית היולדת או במרכז לידה, בדרך כלל בלווי של מיילד/ת או רופא/ה מיילד/ת. מתוך עשרות אלפי הלידות המתקיימות בישראל מדי שנה, רק מאות לידות הן לידות בית מתוכננות. משרד הבריאות אינו מעודד לידה מחוץ לבתי חולים ואף פועל נגד תופעה זו. עם זאת, בשנת 2007 הוציא משרד הבריאות נוהל מסודר ללידה כזו.

בפועל, כאשר אישה אינה יולדת בבית החולים, היא זכאית למענק לידה מהמוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, כאשר הביטוח הלאומי מקבל דיווח ממשרד הבריאות על לידת הבית היולדת מקבלת את מלוא סכום ההשתתפות בעלות הלידה מאת הביטוח הלאומי, על אף שהלידה לא התבצעה בבית החולים.

ארגוני נשים מנסים להפעיל לחץ על הממשלה והכנסת לאפשר ליולדות בחירה מלאה בלידה, כאשר הן יקבעו לאן ילך הכסף המשולם על ידי המדינה .

זכויות היולדת בחוקי מדינת ישראל

אחדים מחוקי מדינת ישראל מעניקים זכויות ליולדת:

• בהתאם לחוק עבודת נשים, על היולדת לצאת לחופשת לידה שאורכה הבסיסי 26 שבועות, והיא מוארכת בהתאם לנסיבות הלידה, כגון הולדת תאומים או אשפוז של התינוק או היולדת. היולדת רשאית לחזור לעבודתה כבר לאחר 14 שבועות של חופשת הלידה.
• בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, במשך 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה מקבלת היולדת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לשכרה בתקופה שקדמה ללידה (כתחליף לשכר שאינו משולם לה בעת חופשת הלידה). כן משולם ליולדת מענק לידה, שגובהו תלוי במספר היילודים בלידה זו. מענק זה משולם אך ורק אם הלידה התקיימה בבית חולים או אם הגיעו האם והיילוד לבית החולים תוך 24 שעות מזמן הלידה. ליולדת הבוחרת ללדת בבית ולא להגיע לבית החולים לא משולם מענק הלידה אך כן משולמים לה דמי הלידה.
• בתום חופשת הלידה זכאית היולדת לצאת לחופשה ללא תשלום, שאורכה תלוי בוותק של היולדת במקום עבודתה.
• חוק פיצויי פיטורים קובע שהתפטרות של יולדת לשם טיפול בתינוקהּ, במהלך שנה מיום הלידה, דינו כפיטורים, לעניין הזכות לפיצויי פיטורים.

חלק מזכויות אלה, כגון הזכות לחופשה ללא תשלום והזכות להתפטר לשם טיפול בתינוק, ניתן להעביר מהיולדת לאבי הילד. בנוסף לכך, חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג) מתיר לאבי הילד להיעדר מעבודתו, על חשבון מכסת ימי המחלה שלו, מראשית הצירים ועד ל-24 שעות מתום הלידה.

הלידה ביהדות

ערך מורחב – לידה (הלכה)

• בפרשת בראשית מוצג צער הלידה כאחת הקללות שהתקללה האשה לאחר חטא עץ הדעת.
• בפרשת מצורע שבספר ויקרא מובאים דיני טומאת היולדת הכוללים 7 ימי טומאה כנידה על לידת בן, ו-33 ימי טהרה לאחריהם, וכן 14 ימים על לידת בת, ו-66 ימים טהרה לאחריהם. בתום 40 יום ללידת בן ו-80 יום ללידת בת מביאה היולדת קרבנות המתירים לה להיכנס לבית המקדש ולאכול מבשר קורבן הפסח וקרבנות נוספים המוקרבים בשלושת הרגלים.
• על לידת בן מברכים הטוב והמיטיב, ועל לידת בת שהחיינו.
• ביום השמיני ללידת בן עורכים לו ברית מילה.
• לאחר לידת בן נהוג בקהילות אשכנזיות לערוך סעודת שלום זכר ובקהילות ספרדיות ברית יצחק, ולאחר לידת בת סעודת זבד הבת.

ראו גם

• מגע עור לעור
• לידה שקטה
• מסיבת טרום לידה
• לידה בהלכה
• הפקק הרירי
• מבחן אפגאר
• הולדה - אופני הולדה בטבע.

קישורים חיצוניים

• לימור גריף, לחיצה, פתיחה ויציאה, באתר nana10‏, 29 ביולי 2008
• שרית סגל, אימא‘לה! איך להתמודד עם הפחד לקראת הלידה, באתר nrg‏, 24 במרץ 2012
• יערה אטיאס, אני אמורה להיות מאושרת, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏23 באפריל 2015
• עפרה אידלמן, של מי הלידה הזאת בכלל? מיילדות בלידה טבעית נגד משרד הבריאות, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
• נועה לימונה, חוסר רגישות, יחס משפיל, סיכונים רפואיים. האם מערכת הבריאות מפרה באופן שיטתי את זכויות האשה היולדת?, באתר הארץ, 11 ביוני 2015
• נטע אחיטוב, "לא בטוח שהאנושות תשרוד את טיפולי הפוריות", באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
• science/labor-childbirth, science/labour-pain לידה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לידה באתר בית חולים הדסה
• בלוג הצילום, זבוב על קיר חדר הלידה - תמונות לידה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2021
• לידה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.