חסידות סטרליסק
 | |
| ציון קבר "השרף" רבי אורי מסטרליסק | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| ענף | תנועת החסידות |
| מייסד | רבי אורי מסטרליסק |
  | |
חסידות סטרליסק הייתה חסידות גליציאנית. אבי החסידות היה רבי אורי מסטרליסק.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אורי היה בנו של ר' פנחס. היה תלמידו של רבי שלמה מקרלין. כמו כן נסע לרבי אלימלך מליז'נסק ולרבי יעקב יוסף מאוסטראה. אשתו השנייה הייתה בלומה, בתו של רבי יעקב קופיל תלמידו של הבעל שם טוב (אביו של רבי מנחם מנדל מקוסוב). לאחר פטירת רבו רבי שלמה, החל להנהיג בלבוב ואחר כך בסטרליסק. כונה "השרף מסטרליסק" בשל תפילותיו הנלהבות כדרך רבו רבי שלמה. נפטר בכ"ג באלול תקפ"ו.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי שלמה למשך ארבעה חודשים עד פטירתו בכ"ב בטבת תקפ"ז. תלמידי אביו, רבי שלום רוקח מבעלז ורבי יהודה צבי מסטרטין, היו חסידיו. לאחר פטירת רבי שלמה, פנו רוב התלמידים לסטרטין אל רבי יהודה צבי. נכדיו של רבי אורי החלו לכהן לאחר מכן.
הדור השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של רבי שלמה היה רבי לוי יצחק, ממלא מקומו ברבנות ואדמו"רות. אחריו כיהן חתנו, רבי אשר ישעיה פרנקל מסטרליסק-סטרי (מגזע פרמישלאן).
בדור זה החל לכהן בקיטוב רבי צבי הירש לאנדמאן חתן חתנו של רבי אורי כ"ז מרחשון תרכ"ח מנו"כ בווינא בביה"ח TOR 4 בשורה של ר' מאיר אלמאש (חותן ה'מנוחת אשר' מטשענגער).
רבי צבי היה בנו של רבי אברהם מבילקאמין, בנו של רבי יצחק רבה של ויז'ניץ שהיה תלמידו של רבי צבי הירש מנדבורנה. אמו הייתה בתם של רבי צבי הירש ובלומה, בתו של רבי יעקב קופיל חסיד ולימים אשתו של רבי אורי מסטרליסק. נישא לרבקה בתו של רבי יצחק (איציק) מסטרליסק חתנו של רבי אורי. היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מקוסוב ושל רבי שלום מבעלז, כיהן ברבנות בסטרליסק ובהמשיך כיהן ברבנות ואדמו"רות בקיטוב.
אחיו של רבי צבי הירש, רבי נחום מבילקאמין, כיהן אף הוא באדמו"רות. היה מופלא בהנהגתו.
הדור הרביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו של רבי צבי היו:
- רבי אורי מפודו- אילואיי (כ"ד באייר תקצ"ח - ג' בתשרי תרע"ז). כיהן כרב בווישנוביץ שבגליציה ובלספיץ ופודו- אילואיי הרומניות. חיבר ספרים בשם "אור יצהר" "שלמא רבא" ו"דמעות שלש".
- רבי מנחם מנדל מפוטילוטש (ת"ר[1] - ג' בתשרי תרע"ח). חתנו של רבי חיים אליהו ליברמן מזולקובה חתנו של רבי חנוך הניך מאלעסק. בגיל 30 החל לכהן ברבנות בפוטילוטש ולאחר מכן אף באדמו"רות. חיבר ספרים רבים ביניהם:"משנת העתים", "דרושי יום יום", "אשכולות הגפן" ו"למודים בניסים".
- רבי אברהם רב ואדמו"ר בשפיטובקה (תר"ב - ט"ו בסיוון תרפ"ד), חתנו של רבי יחיאל מיכל מקשיבקא.
- רבי יעקב קופל מטרנופול (ת"ר[2]-ו' תשרי תרע"ט). חתן רבי משולם זושא מנדבורנה (נינו של רבי אלימלך מליז'נסק). חיבר ספר על פרקי אבות בשם "והשיב לב אבות" וכן ספר "תולדות יעקב" על תהילים לפי הקבלה והדרש וכן ספר "בית יעקב" על כ"ב אותיות לפי הקבלה. הוסמך על ידי רבי יוסף באב"ד (המנחת חינוך) ורבי צבי הירש הורנשטיין מלבוב.
- רבי פנחס מאוקונה שברומניה. חתן אחיו רבי אורי. כיהן ברבנות בקרילוב ואחר כך באדמו"רות בדרוהוביץ' ובאוקונה. מנו"כ בעיר הוש ברומניה
- חתנו (של רבי צבי), רבי אפרים זלמן רוקח מהרובישוב (מגזע בעלז).
הדור החמישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני רבי אורי:
- רבי יעקב יצחק כיהן כאדמו"ר בסיוון המולדבית ואחר ביאסי כרב ואדמו"ר. היה מתפלל כדרך סטרליסק בהתלהבות רבה.
- רבי מרדכי (מוט'ל) מאדז'וד (-כ"ט בניסן תשי"ט). חתן רבי יחיאל מיכל הגר מסטרוז'ניץ. כיהן ברבנות ואדמו"רות באדז'וד עשרות שנים. לאחר השואה עבר לבוקרשט.
- רבי יהודה ליבוש כיהן בבערשעט שבמולדובה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לבראילה ואחר כך עלה לישראל והתגורר בירושלים.(-כ"ד אלול תש"ז מנוחתו כבוד בהר הזיתים)
בני רבי אברהם:
- רבי יחיאל מיכל מלוצק. נולד בשנת תר"כ בערך. נקרא על שם סבו. נישא לגיטל בת רבי מרדכי ליברזון משושלת פרוסקרוב ממנה נולדו לו שני בניו הגדולים ובשנית נישא לאסתר בת דודו רבי אורי מפודלוי ממנה נולד לו בנו הצעיר. כיהן בהמשך בניקולייב ונפטר ונקבר פראג. נפטר בה' באב. חיבורו "עזר השם" מצוי בכתב יד אצל צאצאו, רבי אברהם מראדוויל[3].
- רבי אהרן רבה של טרליסק. חתנו של רבי אברהם מפשמישל בנו של רבי משה מקארוב.
- רבי צבי. כיהן בקרמנצ'וג. במלחמת העולם הראשונה עבר לאורנבורג בדרכו לטשקנט שם נפטר בג' בניסן.
- רבי יהודה מאיר. כיהן בז'יטומיר בשם "האדמו"ר מקונסטנטין", על שם חותנו רבי יצחק הלוי מקונסטנטין. נפטר בי"ז באדר תרע"ט.
- חתנו וממלא מקומו רבי שמואל שפירא, בנו של רבי שלמה דב מבושיקבקה משושלת רבי פנחס מקוריץ. בשנת תרצ"ה עבר למוסקבה ובשנת תרצ"ח הוגלה לסיביר שם נהרג בח' בניסן תש"ג. בנו רבי שלמה דב התגורר ברוסיה עד שנת תשל"ב, אז היגר לארצות הברית וכיהן שם באדמו"רות שיפיטובקה.
- חתנו רבי דוד שפירא מיילביסטגראד, בנו של רבי פנחס יהודה בנו של רבי יצחק גדליה נכדו של רבי פנחס מקוריץ. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל ונפטר בג' באב תרצ"ה.
בני רבי מנחם מנדל:
- רבי שלום מפשמישל (-כ"ט באדר תרס"ו). חתן רבי אברהם יהושע השיל מפשמישל (גזע בעלז). חיבר ספר בשם "דובר שלום". חתנו היה בן דודו רבי משה רוקח מפשמישל.
- רבי יצחק. מילא את מקומו אביו בפוטילוטש ואחר כך בראווה-רוסקה.
בני רבי יעקב קופל:
בני רבי פנחס:
- רבי צבי מבאקוי. עלה לישראל בשנת תש"כ, ופתח בית כנסת בנהריה. נפטר בכ"ט באייר תשכ"ה. הו"ל הספד על רבי מאיר שפירא בשם 'מתוקה שנת העובד'.
- חתנו רבי אברהם יעקב דרברמדיקר צאצא של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. כיהן בפושקאן ואחר כך בתל אביב. נפטר בשנת תשכ"ד. חיבר ספר בשם "לנפש חיה".
- חתנו רבי חיים מגלינה.
- חתנו רבי אברהם יוסף יוסקה מיאסי.
הדור השישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי דוד בן רבי מרדכי מאדז'וד כיהן בבוקרשט בחיי אביו. לאחר פטירתו מילא את מקומו ובשנת תש"כ עלה לישראל ופתח בית כנסת בנתניה.
- רבי חנוך העניך בן רבי שלום מפשמישל. מילא את מקום אביו. נרצח בשואה.
בני רבי יחיאל מיכל מלוצק:
- רבי יהודה לייבוש אדמו"ר ורב בבעלץ.
- רבי משה יהושע אדמו"ר בבנדר. חיבר ספר בשם "והשיב משה". היה חתנו בזיווג שני של רבי מרדכי זוסיא מטריסק-הוצלס-יאס. נקבר בבני ברק. חתנו היה רבי שלום מבראד. בנו של רבי משה יהושע, רבי יעקב שמשון התגורר בבני ברק וכיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו "תפילה למשה". נפטר בט"ז בחשוון תש"ס ונקבר סמוך לאביו בבית הקברות שומרי שבת חלקת ויז'ניץ.
- רבי שמואל בנו של רבי יחיאל מיכל מזיווגו השני, כיהן ברבנות בעלעד ובהמשך באדמו"רות בבוקרשט. היה חתנו של דודו[5] רבי פנחס מאוקונה.
כמו כן כיהנו אדמו"רים נוספים מגזע רבי אורי. ביניהם, רבי לייבוש אפרתי ואחיו רבי יקותיאל בלבוב, רבי אורי בלבוב, ורבי לוי יצחק קלוגהויפט בלונדון.
חסידות סטרליסק לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי לוי יצחק קלוגהויפט כיהן בלונדון. היה בנו של רבי משה, חתנו של רבי שלמה, בנו של רבי לוי יצחק אב"ד אטיניא, בנו של רבי שלמה מסטרליסק בנו של רבי אורי. היה חתנו של רבי אפרים מרדכי שמרלר משושלת פרמישלאן.
רבי יעקב שלמה קלוגהויפט (-י' באייר תשפ"ד, 2024), בנו של רבי לוי יצחק, כיהן בלונדון ובהמשך בבורו פארק בארצות הברית. חתניו הם רבי ישכר דב מרחמסטריווקא ליקווד, רבי יצחק מסאטינוב, הרב שלום פסח גרינברג, ורבי פנחס שלום רוטנברג מקוסון.
בניו הם:
- רבי דוד לייב. בחיי אביו כיהן כאב"ד סטרעליסק. חתנו של רבי ישראל אברהם פורטוגל מסקולען
- רבי אפרים מרדכי קלוגהופט, חתן רבי מנחם ישראל מקוסון.
- רבי יחיאל מיכל
- רבי חיים מאיר חתנו של רבי אברהם יהושע העשיל ביק אב"ד מז'יבוז.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 136-137.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלפסי
- ^ ספר הזיכרון לקהילת טרנופול מפי נכדו
- ^ ראו עליו כאן.
- ^ אשכול עליו ב"אידישע וועלט פארומס".
- ^ רבי פנחס היה אחיהם של שני סביו, רבי אברהם ורבי אורי, וכן אשתו של רבי פנחס הייתה אחותה של אמו, בנות רבי אורי.
