חסידות תולדות אהרן
 | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| מקום ייסוד |
ירושלים  |
| תאריך ייסוד |
1947 |
| מייסד |
אברהם יצחק קאהן |
| מנהיג |
דוד קאהן |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות |
ירושלים, בית שמש |
  | |
חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית. החסידות מתאפיינת בשמרנות וברצון לשמר את הווי החיים של היישוב הישן בירושלים, בהתנגדות חריפה לציונות, באורח חיים חרדי קפדני, בסגנון לבוש מיוחד ובדגש על תפילה בקצב מתון ובהתלהבות. החסידות מונה כ-1,800 בתי-אב[1] ומרכזה בפאתי שכונת מאה שערים. בנוסף לקהילה המרכזית בירושלים, לחסידות קהילות בבית שמש בטבריה ובניו יורק[2]. אדמו"רהּ הנוכחי הוא הרב דוד קאהן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידות נקראת על שמו של הרב אהרן ראטה שהקים בשנת ה'תרפ"א (1921) בסאטמר חבורה שהתאפיינה בקריטריונים מחמירים בעבודת השם. בשנת תרפ"ח (1928) עלה הרב ראטה לארץ ישראל, שם התגבשה סביבו קבוצה מצומצמת של אנשים הנאמנים לדרכו, בשל החשיבות המיוחדת שראה בעניית אמן בקול רם, שינה הרב ראטה בשנת תרצ"ג (1933) את שם חבורתו ל "חבורת שומרי אמונים".
הרב ראטה נפטר בו' בניסן תש"ז (1947). כשנה לאחר מכן התפצלו תלמידיו. קבוצה קטנה יחסית בחרה בבנו, הרב אברהם חיים ראטה, לכהן כאדמו"ר תחת אביו. רוב התלמידים בחרו בחתנו של הרב אהרן, הרב אברהם יצחק קאהן. הוא הקים את חצרו בפאתי שכונת מאה שערים (בשנות האלפיים, ניצב במקום זה בית המדרש של חסידות תולדות אברהם יצחק).
רבי יואל טייטלבוים מסאטמר הגיע לידי סכסוך עם הרב ראטה, בעקבות מחלוקת קשה שניטש סביב רבנות העיר סאטמר, אולם הרב קאהן נמנה בין תלמידיו של הרבי מסאטמר, ומאז שהחל לכהן כאדמו"ר, אימצה החסידות אידאולוגיות זהות, שהבולטת ביניהם היא ההתנגדות החריפה לציונות.
המסגרת של הרב ראטה הייתה חבורה של עובדי השם, שנתפסו כתמהוניים. עם תחילת כהונת הרב קאהן החלה החבורה לקבל מאפיינים של חצר חסידית. בשנת תשי"ב (1952) פתח הרב קאהן ישיבה, לאחר הפצרות מצד תלמידו הרב דניאל פריש, שאף העניק לה את השם "תולדות אהרן" על שמו של הרב ראטה. עם הזמן קיבלה קהילתו של הרב קאהן את שמה של הישיבה והפכה ל"חסידות תולדות אהרן". בעגה הירושלמית היידישאית, השתרש גם הכינוי (המתייחס לבני הקהילה) "רֶבּ-אַהרַלַ'אך", כלומר, אנשי "רבי אהרל'ה".
כתוצאה מהקמתה של הישיבה והגידול הטבעי של בני החבורה התרחבה החסידות והפכה לקהילה בעלת מוסדות ולקבוצה הגדולה ביותר בעדה החרדית. בתי מדרש של החסידות נפתחו גם בניו יורק, תחת הנהגתם של בנו וחתנו של הרב קאהן. כיום בית מדרשה המרכזי של החסידות הוא ברחוב שבטי ישראל, בסמוך ליציאה משכונת מאה שערים (לכיוון מזרח ירושלים).
הרב קאהן הקפיד על שמירת המסגרת המסורתית-בדלנית של החסידות, שכללה בין היתר מגורים בשכונותיה החרדיות הישנות של ירושלים כמאה שערים, בית ישראל וגאולה. בשל התרחבותה של החסידות ועליית מחירי הדירות בירושלים, נאלץ הרב קאהן בשלהי תקופת כהונתו להסכים להקמת קהילה של חסידיו בעיר בית שמש, שבה החלה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, תנופת התפתחות של מגורים לציבור החרדי.
הרב קאהן נפטר בכ"ז בכסלו תשנ"ז (1996).
הכתרת האדמו"ר הנוכחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף ימיו של הרב קאהן, ועל רקע שנתיים שבהן לא תפקד, פרצה יריבות בקהילה, שבמוקדה השאלה מי יירש אותו. בשנים אלה התקשו מוסדות הקהילה לתפקד. הסכסוך לווה בהשמצות הדדיות, פשקווילים ולעיתים אף באלימות פיזית. רוב חברי הקהילה וכן הנהלת מוסדותיה, סירבו להכיר בבנו בכורו הרב שמואל יעקב קאהן כיורש הכס, וצידדו בבנו השני של האדמו"ר, הרב דוד קאהן, שכיהן עד אז כרבם של חסידי "תולדות אהרן" בעיירה מאנסי שבמדינת ניו יורק. אחרים העדיפו כיורש את בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן. בין התומכים בבכור נמנו גם רבה של הקהילה בירושלים והנציג מטעמה בבד"ץ העדה החרדית, הרב מאיר ברנדסדורפר, שהיה גם מחותנו של הרב שמואל יעקב, והמקובל רבי דניאל פריש.
לאחר פטירת הרב קאהן הגיעה המחלוקת לדיון בבד"צ העדה החרדית, שהתמקד בכשירותה של הצוואה שהותיר הרב קאהן ובה נכתב כי על אנשי החסידות לקיים בחירות למנהיג שיירש את מקומו, תוך בקשה שיהיה זה אחד מבניו או חתניו. מאחר שהצוואה הייתה רצופה במחיקות ותוספות, טענו אנשי הרב שמואל יעקב כי חלו בה זיופים, משום שנשמרה בידי הצד השני. פסק הדין קבע כי הצוואה קבילה, אך כצעד של פשרה קיבלו הרב שמואל יעקב ותומכיו את אחד מבנייני המוסדות. הוא פתח חסידות חדשה בשם "תולדות אברהם יצחק" על שם אביו. קרוב לשני שלישים מבני החסידות נותרו בחסידות האם והכתירו לרבם את הרב דוד, שעלה לישראל ועבר להתגורר בבית אביו בירושלים.
בשנים הראשונות לכהונתם התראו שני האחים. בשנת ה'תש"ס התקררו היחסים ובהמשך שבו לתקנם[3]. שאר האחים והגיסים משתייכים באופן רשמי לאחד הצדדים אולם שומרים על יחסים תקינים עם שני האדמו"רים.
הנהגת האדמו"ר הנוכחי הרב דוד קאהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת הנהגת האדמו"ר הנוכחי הרב דוד קאהן בנתה הקהילה קומפלקס חדש בירושלים ובו בית כנסת, ישיבות ותלמוד תורה. קהילות גדולות נוספות קיימות בארבע שכונות בעיר בית שמש: (נחלה ומנוחה, רמת בית שמש ב', רמת בית שמש ד' ובשכונת "קנה בושם"). בשנת 2019 פתחו קהילה ומוסדות בטבריה ובחריש. קהילות נוספות קיימות בעיירות מונסי, בורו פארק וקריית יואל שבארצות הברית. ב-2010 נפתח שטיבל גם בשכונת סטמפורד היל שבלונדון וב-2020 נפתח שטיבל במנצ'סטר.
האדמו"ר הנוכחי הרב דוד קאהן הנהיג בקהילה לימוד של "עמוד יומי" בגמרא. הנהגתו מתאפיינת ביתר פתיחות, כאשר בין היתר ביטל כמעט לחלוטין את השתתפות חסידיו בהפגנות הרחוב המאורגנות על ידי קיצוני העדה החרדית.
בקהילה ישנה קבוצה קטנה בשם "מארי דחושבנא" - המגישים בכל ראש חודש דין וחשבון על מעשיהם באותו חודש לאדמו"ר, העובר על הרשימות.
החסידות מקיימת מדי שנה שני אירועים רבי משתתפים:
- לילות שמחת בית השואבה בחול המועד סוכות, שבהם נערכים ריקודים בליווי תזמורת, עד השעות הקטנות של הלילה. אירוע זה מתקיים גם בחסידות האחות "תולדות אברהם יצחק" ובאים אליו אלפים מציבורים מגוונים.
- מעמד הדלקת מדורת ל"ג בעומר במירון במוצאי היום, שאותו חידש האדמו"ר הנוכחי בנוסף למעמד ההדלקה המסורתי שקיים גם אביו בחצר בית מדרשו בירושלים.
האדמו"ר הרב דוד קאהן הפקיד את ניהול ענייני הקהילה (למעט המוסדות החינוכיים) בידי גוף בן שבעה חברים, הקרוי "ז' טובי הקהילה" ("זט"ה"), בהשראת ז' טובי העיר. שישה מחברי הגוף נבחרים בידי הגברים הנשואים, והנשיא מתמנה על ידי האדמו"ר[4].
בליל ל"ג בעומר ה'תשפ"א (2021) התרחש ביציאה ממתחם ההדלקה של החסידות אסון הר מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם ולמעלה ממאה נפצעו.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידות מתאפיינת בהתבדלות, בשמרנות ובהקפדה על תקנות. חלק ניכר מתקנות אלה מאוגדות ב"ספר התקנות", שכתב הרב ראטה, ושעליו חותמים אנשי החסידות בסיומו של מעמד "קיבוץ הגדול", הנערך מדי שנה בי"ט בכסלו - יום השנה לפטירתו של המגיד ממזריטש. במעמד זה נושא האדמו"ר שיחה מיוחדת. בני הקהילה הגרים מחוץ לישראל אינם חותמים, בין היתר משום שאינם יכולים לעמוד בחלק מהתקנות, כגון תקנות הלבוש והחובה להתפלל את כל התפילות בבית המדרש של הקהילה[5].
הלבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשי החסידות מקפידים על הלבוש הירושלמי החרדי מן המאה ה-19 שחלקו מפורט בספר התקנות: בימי חול לובשים בני הקהילה קַאפְטְן מפוספס, הידוע בכינוי "זברה" או "כתונת פסים", ומתחתיו לובשים הנשואים וסט מבד זהה המכונה בעגה הירושלמית "סידריה"[6]. בימי שבת, חג וכן בשמחות משפחתיות, הגברים לובשים קאפטן מפוספס בצבע צהוב-זהוב עם פסים כחולים[7] ומעליו בגד עליון בצבע חום שנקרא ז׳בה. בשבת לובשים גם הרווקים "קאפטן" וכן חוגרים גרטל רחב עשוי בד לבן מפוספס בצבעים שונים. כיום הרבה מהחסידים עברו לגרטל פשוט בצבע לבן. כמו כן לובשים בני הקהילה, מגיל בר מצווה ומעלה, גטקס המשמש בתור תחתונים ארוכים עד לברכיים בצבע לבן ומעליהם מכנסיים קצרים שקצותיהם מהודקים לרגליים. גרביים שחורים בימי חול ולבנים בשבתות ובחגים[8], אנשי החסידות, כולל ילדים, חובשים כיפה לבנה גדולה (יַרְמוּלְקֶה), ומגיל הבר מצווה חובשים מעליה בימי החול - כובע סמט נמוך-קומה, ובשבתות וחגים שטריימל. בשבת לובשים הגברים הנשואים בגד עליון בצבע חום הנקרא ג'ובה.
הנשים מגלחות את ראשן וחובשות מטפחת ראש הדוקה בצבע שחור הנקראת "יאזמה"[9]. בשבתות ובחגים צבעה הוא לבן. כל בנות הקהילה מגיל תשע גורבות גרביונים שחורים אטומים בכל ימות השנה, למעט בימים הנוראים, שבהם צבע הגרביונים לבן.
בני הקהילה המועטים שגרים מחוץ לישראל אינם לובשים את הלבוש הירושלמי המסורתי המונהג בקהילה. חלקם לובשים אותו בהגיעם לביקור בישראל. מחוץ לישראל, רובן המכריע של נשות הקהילה מקפידות לחבוש מטפחת ראש ולא פאה נכרית וכן לגרוב גרביים שחורים אטומים.
בדלנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החסידות אנטי-ציונית. מוסדות הקהילה אינם מקבלים כספים ממדינת ישראל. תקציבה מבוסס בעיקר על קרן ההצלה של חסידות סאטמר בארצות הברית התורמת למוסדות אשר נמנעים מלקבל את כספי מדינת ישראל וכן קופת ”שקל הקודש” שנפתח ע”י האדמו”ר מהר”א מסאטמאר.
חלק מחברי הקהילה נמנעים מלקבל קצבאות ילדים מהביטוח הלאומי.
רובם המכריע של השידוכים בחסידות "תולדות אהרן" הם בתוך הקהילה. נישואין או יציאה מחוץ לקהילה הם נדירים, מלבד בקרב צאצאי האדמו"ר, המחותנים עם צאצאי אדמו"רים מחסידויות אחרות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה גוזמן, תולדות אהרן: אתנוגרפיה וטקסט, עבודת מ"א, 2008
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין בראון, עליותיה ומורדותיה של הקנאות: חסידות שומרי אמונים ושלוחותיה כמקרה מבחן
- יומי יורוביץ, תיעוד נדיר: "זריקת התפוחים" בתולדות אהרן, באתר כיכר השבת, 26 באוקטובר 2011
- בנימין בראון, Kedushah: The Sexual Abstinence of Married Men in Gur, Slonim and Toldos Ahron
- משה ויסברג, בתולדות אהרן קיימו דינר ב'דיסיטי' לביהמ"ד בטבריה, באתר בחדרי חרדים, 01 בינואר 2024
https://twitter.com/toldot_ahron_n
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ יאיר אטינגר, החסידות תולדות אהרן שכרה יחצ"ן, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
- ^ משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
- ^ פיני רוזן, מתח בתו"א: מי יהיו ז' טובי העיר?, 12 בינואר 2010, אתר בחדרי חרדים.
- ^ ספר תקנות והדרכות דחברת שומרי אמונים, ירושלים, תשנ"ד
- ^ מקור השם הוא בערבית - מלשון סודר
- ^ בימי ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבא ובשעת עריכת ליל-הסדר לובשים הגברים הנשואים "קאפטן" לבן במקום הקיטל
- ^ רווקים אינם לובשים גרביים לבנים למעט בימי ראש השנה ויום הכיפורים.
- ^ מקור השם אף הוא מהשפה הערבית
| חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
|---|---|---|
| רבני ואדמו"רי השושלת | אהרן ראטה • אברהם חיים ראטה • אברהם יצחק קאהן • דוד קאהן • שמואל יעקב קאהן • ישראל חיים קאהן • יוסף יואל קאהן • משה קאהן | |
| שושלת חסידויות | חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות נחלת אהרן • חסידות מבקשי אמונה • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן | |
| ספרי חסידות | שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה | |
| בקרת זהויות |
|
|---|