טום הנקס
טום הנקס בפרימיירה של סאלי: נס על ההדסון ביפן, 2016. | |
לידה |
9 ביולי 1956 (בן 68) קונקורד, קליפורניה, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Thomas Jeffrey Hanks |
סוגה מועדפת | קומדיה, מלודרמה |
מדינה | ארצות הברית, יוון |
תקופת הפעילות | מ-1977 |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | ריטה וילסון (30 באפריל 1988–?) |
צאצאים | קולין הנקס, צ'ט הנקס, אליזבת' הנקס, טרומן הנקס |
מספר צאצאים | 4 |
פרסים והוקרה |
2 פרסי אוסקר 4 פרסי גלובוס הזהב פרס גילדת שחקני המסך פרס סאטורן |
פרופיל ב-IMDb | |
תומאס ג'פרי "טום" הנקס (באנגלית: Thomas Jeffrey "Tom" Hanks; נולד ב-9 ביולי 1956) הוא שחקן קולנוע, מפיק ובמאי אמריקאי. זוכה שני פרסי אוסקר, תשעה פרסי גלובוס הזהב, שישה פרסי אמי, פרס גילדת שחקני המסך ופרס סאטורן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנקס נולד בקונקורד, קליפורניה שבארצות הברית למשפחה ממוצא אנגלי ופורטוגזי. בנם של ג'נט מרילין (לבית פרייג'ר) עובדת בית חולים ואמוס מפורד הנקס, טבח.
הנקס הוא בן דוד רחוק של הנשיא אברהם לינקולן ושל מארח הילדים פרד רוג'רס, שאותו הוא גילם. הוריו התגרשו כשהיה בן ארבע. שלושת ילדיהם הגדולים ביותר, סנדרה, לארי, וטום, הלכו עם אביהם, ואילו הצעיר, ג'ים (שהפך גם לשחקן וקולנוען), נשאר עם אמם ברד בלוף, קליפורניה.
בילדותו, משפחתו של הנקס עברה דירה לעיתים קרובות; עד גיל עשר הוא התגורר בעשרה בתים שונים.
מבחינה דתית הייתה משפחתו של הנקס קתולית ומורמונית, עיתונאית אחת אפיינה את הנקס בשנות התבגרותו כ"אוונגליסט חובב תנ"ך" במשך כמה שנים. בבית הספר, הוא לא היה פופולרי בקרב תלמידים ומורים כאחד, מאוחר יותר אמר למגזין הרולינג סטון" "הייתי חנון, חלשלוש. הייתי ביישן נורא. באותו זמן, הייתי הבחור שצועק הערות מצחיקות במהלך סרטים. אבל לא הסתבכתי. תמיד הייתי ילד ממש טוב ודי אחראי." הנקס שיחק בהצגות בית ספר, כולל דרום פסיפיק, בזמן שלמד בתיכון סקייליין באוקלנד.
ניסיונו הראשון במשחק היה לאחר לימודיו באוניברסיטה, בהופעה במחזה לא מוכר.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1980 שיחק בסרטו הראשון, "הוא יודע שאת לבד" ("He Knows You're Alone"), כשהוא בן 24. ב-1984, זכה לפריצה הקולנועית הראשונה שלו, כשלוהק לתפקיד הראשי בסרטו של רון הווארד, "ספלאש" לצד דריל האנה, שזכה להצלחה קופתית גדולה.
ב-1986 שיחק בתפקידו הדרמטי הראשון בסרטו של משה מזרחי "אהבה גנובה", שצולם בחלקו הגדול בירושלים. בסרט הוא מגלם טייס אמריקני מתנדב בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, המתאהב בבחורה יהודייה ממשפחה ספרדית-ירושלמית.
ב-1988 שיחק בסרט "ביג" (שנתן זינוק גדול לקריירה שלו ופרסם אותו ברמה עולמית), עליו היה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר" ועבורו גם זכה בפרס גלובוס הזהב כ-"שחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה" ובפרס סאטורן בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".
ב-1992 שיחק ב"ליגה משלהן" לצד ג'ינה דייוויס ומדונה.
ב-1993 שיחק בקומדיה הרומנטית "נדודי שינה בסיאטל" לצד מג ראיין. באותה שנה שיחק בסרטו של ג'ונתן דמי - "פילדלפיה", שם גילם את אנדרו בקט, הומוסקסואל חולה איידס, אשר יוצא למאבק משפטי נגד מעסיקו שפיטר אותו בשל מחלתו. על תפקיד זה, זכה בפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".
ב-1994 שיחק בתפקיד המזוהה איתו ביותר, בסרטו של רוברט זמקיס, "פורסט גאמפ", שבו גילם בחור רפה שכל, העובר בצמתים המרכזיים של ההיסטוריה האמריקאית משנות החמישים ועד שנות התשעים. על תפקיד זה זכה לשבחי המבקרים ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט דרמה" ובפרס גילדת שחקני המסך. באותה שנה הוא גם זכה בפרס האוסקר על "פורסט גאמפ" והפך לשחקן השני בתולדות האוסקר שזכה שנתיים ברציפות בפרס השחקן הטוב ביותר.[1]
ב-1995 שיחק בסרטו של רון הווארד, "אפולו 13", לצד קווין בייקון וגארי סיניז.
ב-1998 שיחק בסרטו של סטיבן ספילברג, "להציל את טוראי ראיין", בעבורו היה מועמד לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר" ובסרט "פאנץ' ליין" לצדה של סאלי פילד. ב-1999, שיחק בסרטו של פרנק דרבונט, "גרין מייל", בתפקיד פול אדג'קומב, סוהר ראשי באגף הנידונים למוות. על תפקיד זה, היה מועמד לפרס סאטורן (בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בסרט מתח").
בשנת 2000 שיחק בסרטו של רוברט זמקיס, "להתחיל מחדש", עליו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט דרמה והיה מועמד פעם נוספת לפרס האוסקר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר".
ב-2002 שיחק בסרט "תפוס אותי אם תוכל" לצידם של לאונרדו דיקפריו, כריסטופר ווקן, ג'ניפר גרנר ומרטין שין, ובאותה שנה שיחק גם בסרטו של סם מנדס, "הדרך לפרדישן" לצד פול ניומן, ג'וד לאו ודניאל קרייג.
ב-2004 שיחק בסרטו של סטיבן ספילברג, "טרמינל" לצד קתרין זיטה ג'ונס, סטנלי טוצ'י וזואי סלדנה. באותה שנה שיחק גם בסרטם של האחים כהן, "לחסל את הליידי", שנכשל בקופות.
ב-2006 שיחק בסרט "צופן דה וינצ'י" לצד אודרי טוטו, איאן מקלן, ז'אן רנו ואלפרד מולינה.
ב-2007 שיחק בסרט "מלחמתו של צ'ארלי וילסון", לצד ג'וליה רוברטס ואיימי אדמס.
ב-2008 שיחק בדרמה הקומית "באק האוורד הגדול" לצד ג'ון מלקוביץ'.
ב-2009 שיחק בסרט "מלאכים ושדים" (סרט ההמשך ל-"צופן דה וינצ'י"), לצד איילת זורר ויואן מקגרגור.
ב-2011 הוא לקח על עצמו הפקה של סרט שאותו החליט לביים: "לארי קראון" לצד ג'וליה רוברטס, בו שימש גם כמפיק בפועל וגם כתסריטאי. הסרט לא הצליח בקופות וזכה לביקורות פושרות. ב-2012 שיחק בסרטם של האחיות וצ'אוסקי, "ענן אטלס" לצד האלי ברי.
ב-2013 הוא שיחק בשני סרטים; בסרטו של פול גרינגראס, "קפטן פיליפס" לצד ברקהאד עבדי ובסרטו של ג'ון לי הנקוק, "להציל את מיסטר בנקס", שם גילם את דמותו של וולט דיסני.
ב-2015 שיחק בסרטו המדובר של סטיבן ספילברג, "גשר המרגלים" לצד מארק ריילנס.
ב-2016 שיחק בסרט המתח של רון הווארד, "התופת" לצידם של פליסיטי ג'ונס, בן פוסטר, עומאר סי, ואירפאן קאן.
ב-2016 יצא סרט בכיכובו של הנקס "סאלי: נס על ההדסון" בבימויו של קלינט איסטווד. הסרט עוסק בנחיתת החירום של טיסה 1549 של יו אס איירווייז על נהר ההדסון בניו יורק. הנקס מגלם את הטייס צ׳סלי סלנברג שהנחית את המטוס לצידם של ארון אקהרט, אנה גאן ולורה ליני. באותה שנה יצא לאקרנים סרט נוסף בהשתתפותו בשם "הולוגרמה למלך".
ב-2017 שיחק בסרט "המעגל" לצידה של אמה ווטסון. בסוף אותה שנה עלה לאקרנים הסרט "העיתון" לצידה של מריל סטריפ בסרטו של סטיבן ספילברג, שעוסק בקונפליקט בין ממשל ניקסון לעיתונות בפרשת מסמכי הפנטגון הסודיים שעסקו במלחמת וייטנאם.
ב-2019 הוענק לו פרס גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל על מפעל חיים.
במרץ 2021 החלו הצילומים לסרט "פינוקיו", בו הנקס מגלם את דמותו של ג'פטו. הסרט צפוי לצאת בסוף שנת 2022 ב"דיסני+". הנקס גם משמש כמפיק בפועל של סדרת המלחמה "אדוני האוויר" שתעלה גם במהלך שנה זו ברשת אפל TV פלוס.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1982 הופיע בסדרה "Bosom Buddies" ובתפקיד אורח בסדרה "ימים מאושרים". ב-1983 וב-1984 הופיע בתפקיד אורח בסדרה "קשרי משפחה". בעקבות הצלחתו בקולנוע, הוא הפך לשחקן אורח בסדרות רבות וב-2015, השתתף בקליפ לשיר "I Really Like You" של קארלי ריי ג'פסן.
בשנת 2001, יצר יחד עם סטיבן שפילברג את המיני סדרה "אחים לנשק", שזכתה להצלחה רבה ולמספר פרסי אמי ושני פרסי גלובוס הזהב.
בשנת 2021 התארח בסדרת הטלוויזיה "1883" בתור הקצין והגנרל ג'ורג' מיד.
כמדבב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנקס דיבב במספר סרטי אנימציה: ב-1995 נבחר לדבב את השריף וודי בסרט "צעצוע של סיפור" של פיקסאר. ב-1999 הוא דיבב ב-"צעצוע של סיפור 2", ב-2004 דיבב בסרט "רכבת לקוטב" של האחים וורנר, ב-2007 דיבב בסרט "משפחת סימפסון" של פוקס המאה ה-20, ב-2010 הוא דיבב ב-"צעצוע של סיפור 3". ב-2019 דיבב פעם נוספת את וודי ב"צעצוע של סיפור 4".
הצלחתו והכנסותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת דרכו שיחק בסרטים: "ביג" ב-1988 שזכה לביקורות מעורבות אך בעיקר חיוביות והצלחה גדולה בקופות, ובסרט טרנר והוץ' משנת 1989, שזכה להצלחה קופתית אך לביקורות שליליות יחסית.
מאז "פורסט גאמפ" כיכב הנקס בשרשרת של סרטים שוברי קופות, שהפכו אותו לאחד השחקנים הרווחיים בכל הזמנים, בהם "אפולו 13", "גרין מייל" ו"להציל את טוראי ראיין". בעקבות הצלחתו של הסרט "להציל את טוראי ראיין", טום הנקס וסטיבן שפילברג שיתפו פעולה פעם נוספת ובשנת 2001, יצרו את מיני-סדרת הדרמה "אחים לנשק", אשר זכתה במספר פרסי אמי ובפרס גלובוס הזהב, ומספרת על פלוגה אמריקאית במלחמת העולם השנייה. הנקס נחשב לשחקן שזכה לככב בסרטים קופתיים שהכניסו מעל 100 מיליון דולר בארצות הברית, יותר מכל שחקן אחר. הוא כיכב במספר שוברי קופות (ובהם "אפולו 13", "פורסט גאמפ", "פילדלפיה", "טרמינל", "צופן דה וינצ'י" ו"מלאכים ושדים"), שהכניסו ביחד מעל לשני מיליארד דולר.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישואיו הראשונים של הנקס היו לשחקנית/מפיקה סמנתה לואס (סוזן דילינגהאם) בשנת 1978. הם התגרשו בשנת 1987. יש להם בן - השחקן קולין הנקס (יליד 1977), ובת - אליזבת.
בשנת 1988 נישא בשנית לריטה וילסון, ולהם שני בנים משותפים, צ'ט וטרומן. הוא המיר את דתו לכנסייה היוונית-אורתודוקסית כדי לשאת את וילסון (שהיא ממוצא בולגרי ויווני).
באוקטובר 2013 סיפר כי הוא סובל מסוכרת סוג 2 כבר שני עשורים.
מבחינה פוליטית הנקס ידוע בתמיכתו במפלגה הדמוקרטית, ובפרט בזכויות להט"ב וגורמים סביבתיים.[2]
ב-2016 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.[3]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הוא יודע שאת לבד" (1980)
- "ספלאש" (1984)
- "מסיבת רווקים" (1984)
- "המתנדבים" (1985)
- "האיש עם הנעל האדומה" (1985)
- "זהירות הבית מתפרק" (1986)
- "יחסים פשוטים" (1986)
- "אהבה גנובה" (1986)
- "השוטר מלוס-אנג'לס" (1987)
- "ביג" (1988)
- "פאנץ' ליין" (1988)
- "שכנים" (1989)
- "טרנר והוץ'" (1989)
- "מדורת ההבלים" (1990)
- "ג'ו נגד הוולקנו" (1990)
- "ליגה משלהן" (1992)
- "על כנפי החלום" (1992)
- "נדודי שינה בסיאטל" (1993)
- "פילדלפיה" (1993)
- "פורסט גאמפ" (1994)
- "צעצוע של סיפור" (1995) - שריף וודי (דיבוב)
- "אפולו 13" (1995)
- "מה שאת עושה לי" (1996) - גם במאי
- "יש לך הודעה" (1998)
- "להציל את טוראי ראיין" (1998)
- "צעצוע של סיפור 2" (1999) - השריף וודי (דיבוב)
- "גרין מייל" (1999)
- "להתחיל מחדש" (2000)
- "אחים לנשק" (2001)
- "תפוס אותי אם תוכל" (2002)
- "הדרך לפרדישן" (2002)
- "לחסל את הליידי" (2004)
- "טרמינל" (2004)
- "רכבת לקוטב" (2004) - קול
- "צופן דה וינצ'י" (2006)
- "מלחמתו של צ'ארלי וילסון" (2007)
- "משפחת סימפסון - הסרט" (2007) - קול
- "באק האוורד הגדול" (2008)
- "מלאכים ושדים" (2009)
- "צעצוע של סיפור 3" (2010) - השריף וודי (דיבוב)
- "לארי קראון" (2011) - במאי, מפיק בפועל, תסריט ושחקן ראשי
- "קרוב להפליא ורועש להחריד" (2011)
- "ענן אטלס" (2012)
- "קפטן פיליפס" (2013)
- "להציל את מיסטר בנקס" (2013)
- "גשר המרגלים" (2015)
- "איתקה" (2015)
- "התופת" (2016)
- "סאלי: נס על ההדסון" (2016)
- "הולוגרמה למלך" (2016)
- "המעגל" (2017)
- "העיתון" (2017)
- "צעצוע של סיפור 4" (2019) - דיבוב
- "יום יפה בשכונה" (2019)
- "גרייהאונד" (2020)
- "בוראט 2" (2020)
- "חדשות העולם הגדול" (2020)
- "פינץ'" (2021)
- "אלביס" (2022)
- "פינוקיו" (2022)
- איש ושמו אוטו (2022)
- "אסטרואיד סיטי" (2023)
- "כאן" (2024) - גם מפיק
- "The Phoenician Scheme" (2025)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (1994)
- פרס גלובוס הזהב (1989)
- גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל (2020)
- אביר בלגיון הכבוד (2016)
- פרס מכון הסרטים האמריקאי על מפעל חיים (2002)
- דוב הכסף (1994)
- פרס גילדת המפיקים של אמריקה
- פרס גילדת שחקני המסך (1994)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (2023)
- פרס בריטניה (2004)
- פרס מרכז קנדי (2014)
- פרס עולם התיאטרון (2013)
- פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע (1996)
- פרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר (1995)
- פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (1995)
- מדליית החירות הנשיאותית (2016)
- פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר לסרט מוזיקלי או קומי (1989)
- פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה (1995)
- פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה (1994)
- פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה (2001)
- פרס אמי לבידור בפריים טיים
- קצין בלגיון הכבוד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טום הנקס, ברשת החברתית פייסבוק
- טום הנקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- טום הנקס, ברשת החברתית אינסטגרם
- טום הנקס, ברשת החברתית Goodreads
- טום הנקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- טום הנקס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- טום הנקס, באתר AllMovie (באנגלית)
- טום הנקס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- טום הנקס, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- טום הנקס, באתר Metacritic (באנגלית)
- טום הנקס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- טום הנקס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- טום הנקס, באתר ספוטיפיי
- טום הנקס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- טום הנקס, באתר Last.fm (באנגלית)
- טום הנקס, באתר AllMusic (באנגלית)
- טום הנקס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- טום הנקס, באתר דיזר
- טום הנקס, באתר Discogs (באנגלית)
- טום הנקס, באתר Songkick (באנגלית)
- טום הנקס, באתר Genius
- טום הנקס, באתר בילבורד (באנגלית)
- טום הנקס, באתר טיידל (באנגלית)
- טום הנקס, באתר אמזון מיוזיק
- טום הנקס ב"וואלה! סרטים"
- מיכל הניג, הזרקור: טום הנקס, באתר nrg, nrg , 29 באוקטובר 2009
- טל אימגור, יש לך הודעה: פישלת - התפקידים הגרועים של טום הנקס, באתר הארץ, 1 ביולי 2011
- האדלי פרימן, הגרדיאן, כשטום הנקס נחטף על ידי שודדי ים, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2013
- אבנר שביט, לונדון, טום הנקס: "אני סבא לא מוצלח", באתר וואלה, 1 בינואר 2014
- דודי כספי, פצצת הטום, באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2016
- דני לרנר, מהטוב לגרוע ביותר: כל הסרטים של טום הנקס, באתר nrg, 18 באוקטובר 2016
- אלעד בר-נוי, "אני מוכן להיות הסגן של אופרה אם היא תיתן לי להשתמש במטוס הנשיאותי כמה שאני רוצה", באתר "ידיעות אחרונות", 17 בינואר 2018
- טום הנקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הראשון היה ספנסר טרייסי שזכה בפרס שנתיים ברציפות, ב-1937 וב-1938, על הסרטים קפיטנים אמיצים ועיר הנערים. השחקן ג'ייסון רוברדס זכה בשני פרסי אוסקר כשחקן המשנה הטוב ביותר, על הסרטים כל "אנשי הנשיא" (1976) ו"ג'וליה" (1977).
- ^ Tom Hanks endorses Obama for President, 3 May 2008
- ^ הודעת הבית הלבן על הזוכים במדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2016
- זוכי אוסקר: השחקן הטוב
- אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים
- מפיקי קולנוע אמריקאים
- בוגרי אוניברסיטת המדינה של קליפורניה בסקרמנטו
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- מקבלי מדליית החירות הנשיאותית
- זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים
- זוכי אמי בפריים טיים: בימוי מיני-סדרה או סרט טלוויזיה
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בדרמה
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- זוכי פרס גלובוס הזהב: מפעל חיים
- זוכי פרס מרכז קנדי
- זוכי פרס בחירת הנוער
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- קליפורניה: שחקנים
- אישים זוכי פרסי איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס
- זוכי פרס סאטורן לשחקן ראשי בקולנוע
- אמריקאים שנולדו ב-1956