טי רקס (להקה)
 | |
| מקום הקמה |
לונדון  |
|---|---|
| מוקד פעילות | אנגליה |
| תקופת הפעילות | 1967–1977 (כ־10 שנים) |
| סוגה | רוק פסיכדלי, רוק אלטרנטיבי, רוק מתקדם, הארד רוק, גלאם רוק |
| חברת תקליטים |
רפרייז רקורדס, ריגל זונופון רקורדס, פליי רקורדס, פאט פוסום רקורדס, IL |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של הרוק אנד רול (2020) |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
מארק בולאן מילר אנדרסון טוני ניומן הרבי פלאוורס דינו דיינס סטיב פרגרין טוק מיקי פין סטיב קארי ביל לג'נד ג'ק גרין גלוריה ג'ונס דייבי לוטון | |
  | |
טי רקס הייתה להקת רוק בריטית בהנהגתו של מארק בולאן. הלהקה נוסדה בלונדון של שנות ה-60 של המאה ה-20 והייתה לאחת מלהקות הגלאם רוק המצליחות של שנות ה-70. היא החלה את דרכה תחת השם "טירנוזאורוס רקס" וניגנה בעיקר מוזיקת פולק. עם כניסת שנות ה-70 והתפתחות ז'אנר הגלאם-רוק קיצרה הלהקה את שמה ונודעה בשם טי רקס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טירנוזאורוס רקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]טי רקס נוסדה בשנת 1967 על ידי מארק בולאן. בתחילה מנה ההרכב ארבעה חברים, אך כבר לאחר הופעתם הראשונה קמו מחלוקות בין החברים ושניים מהם החליטו לעזוב. ההרכב הפך למעשה לצמד - מארק בולאן כסולן וגיטריסט בליוויו של סטיב טוק על כלי ההקשה.
הסגנון המוזיקלי של הלהקה בתקופה ראשונית זו התאפיין בפשטות פולקית ספוגה בהשפעות מהמיתולוגיה הטולקינאית עם מחוות קלות לזמרי הרוקבילי, אדי קוקרן וג'ין וינסנט.
עד שנת 1968 הספיקה הלהקה לצבור הצלחה מתונה במכירות תקליטים והשמעות רדיו, בעיקר בזכות עזרתו של שדרן הרדיו ג'ון פיל איתו התיידדו החברים בתחילת דרכם. אולם תמיכתו של פיל בלהקה הייתה גם לעוכריה, שכן מבקרי מוזיקה שונים מטעם מגזיני המוזיקה הבריטיים נטו להרים גבה לנוכח חשיפת היתר שקיבלה בתוכנית הרדיו שלו.
בשנת 1969 החלו שני חברי הלהקה להתרחק זה מזה. בולאן העדיף לחיות חיים שקטים ושלווים עם בת-זוגו בעוד טוק נמשך לסצנה המחתרתית של לונדון באותה תקופה, התמכר לסמים ועבר לחיות בקומונה. הצמד נפרד סופית לאחר סיבוב הופעות כושל בארצות הברית, במהלכו נאלצה הלהקה השקטה לנגן לצידן של להקות רוק רועשות כמו הסטוג'ס. עם החזרה לבריטניה, החליף את מקומו של טוק נגן בונגו בשם מיקי פין. השניים חלקו ביניהם כימיה טובה ונשארו ביחד עד שנת 1975.
עם הצטרפותו של פין החלה הלהקה להתנסות בשימוש גם בגיטרה חשמלית ובצליל "רוקיסטי" יותר. השינוי הגיע לשיאו עם הסינגל King of the Rumbling Spires שהתאפיין ברמת הפקה גבוהה יותר, בשילוב עם מילים פשוטות יותר שכתב בולאן ושימוש בלהקת רוק מלאה. ב-יוני 1970 הופיעה הלהקה לעיני 100,000 איש בפסטיבל הרוק בפארק קרלינגן, (Stamping Ground Festival) על יד העיר רוטרדם שבהולנד לצד להקות כמו פינק פלויד, סנטנה, ג'פרסון איירפליין והבירדז. בספטמבר של אותה שנה הם הופיעו בפסטיבל גלסטונברי הראשון.
טי רקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1970 הושלם המעבר לגיטרות חשמליות והלהקה הוציאה את אלבומה הראשון תחת השם המקוצר "טי רקס". השינוי הוכיח עצמו כיעיל כאשר הסינגל הראשון מתוך האלבום, Ride A White Swan הגיע למקום ה-2 במצעד הבריטי, ובעקבותיו נכנס האלבום (שכלל לא כלל את הסינגל) לעשרת הגדולים במצעד האלבומים הבריטי בתחילת 1971.
לאחר מכן הוציאה הלהקה את הסינגל Hot Love מתוך האלבום, וזה נכנס למקום הראשון במצעד. בעקבות ההצלחה הוחלט לצרף חברים נוספים ללהקה, כדי לאפשר את היציאה לסיבוב הופעות. הבסיסט סטיב קארי והמתופף ביל לג'נד גויסו במהרה למשימה והלהקה החלה בסיבוב הופעות להגדלת הקהל, שבשלב זה הורכב ברובו מבני נוער שהחליפו את הקהל ההיפי של טירנוזאורוס רקס.
אשתו של אמרגן הלהקה הוסיפה לבולאן איפור מנצנץ (גליטר) מתחת לעיניים לפני אחת מהופעותיו בתוכנית טופ אוף דה פופס, מהלך שלטענת רבים הוביל ללידתו הרשמית של סגנון הגלאם רוק, לכל הפחות בבריטניה (יש הטוענים שהיה זה דווקא אליס קופר שייסד את הסגנון בהופעותיו בבגדי נשים).
המעבר לגיטרות חשמליות גרם לבולאן לכתוב לשירי הלהקה טקסטים בעלי אופי מיני, להבדיל מהאופי המיתולוגי של טירנוזאורוס רקס, וגרם ללהקה לאבד רבים ממעריציה ההיפים שהכריזו עליה כממוסחרת.
אלבומה השני של הלהקה תחת השם טי רקס, שיצא בשנת 1971, היה להצלחה מסחרית גדולה והגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. האלבום כלל את הסינגל Get It On שהפך לשיר המפורסם והמצליח ביותר של הלהקה, והיה גם לאחד משירי הגלאם רוק היחידים שהצליחו גם במצעדים בארצות הברית.
פירוק ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה-70 חלה דעיכה בהצלחת הלהקה והחברים השונים החלו לעזוב.
בולאן התגרש מאשתו שהייתה גם אמרגנית הלהקה, והחל מערכת יחסים עם הזמרת גלוריה ג'ונס האחראית לגרסת המקור לשיר Tainted Love של להקת סופט סל.
לאחר מספר אלבומים כושלים שהוציא לבדו, התעצם קומפלקס הנפוליאון ממנו סבל בולאן והוא החליט לעבור לחיי גלות במונטה קרלו וארצות הברית. בשנת 1977, לאחר שרוב כספו אזל, הצליח בולאן להוציא אלבום אחרון שזכה להצלחה ואף החל להנחות תוכנית טלוויזיה מוזיקלית בערוץ ITV במהלכה אירח וראיין להקות פאנק שונות.
הופעתו הציבורית האחרונה של בולאן הייתה בפרק הסיום של תוכניתו, בו התארח חברו הטוב דייוויד בואי. פחות משבוע לאחר מכן, לאחר בילוי במועדון לילה עם בת-זוגו, נהרג בולאן בתאונת דרכים בלונדון. היה זה שבועיים בלבד לפני יום-הולדתו ה-30.
למרבה האירוניה, הייתה זו בת-זוגו של בולאן שנהגה ברכב, שכן הוא עצמו סבל מחרדת נהיגה ופעמים רבות ציין שפחד למות בתאונת דרכים, פחד שביטא יותר מפעם אחת גם במילות שיריו. גלוריה ג'ונס שרדה את התאונה וחזרה להתגורר בביתה בארצות הברית, ביחד עם בנה המשותף עם בולאן - רולאן.
בשנת 2000 נחשפה הלהקה לקהל חדש, לאחר ששיריה שימשו בסיס עיקרי לפסקול הסרט בילי אליוט.
השפעה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלהקה השפיעה רבות על התפתחות סגנונות הפאנק רוק והבריטפופ, כמו גם על להקות אינדי מודרניות המנגנות מוזיקה המושפעת מהגלאם רוק בכלל, ומטי רקס בפרט. החומרים האקוסטיים שיצרה הלהקה בתחילת דרכה סייעו להתפתחות הרוק המתקדם וזמרי הפולק של המאה הנוכחית.
להקות רבות הקליטו גרסאות כיסוי ומחוות ללהקה, ביניהן איגי פופ, פלסיבו, באוהאוס והסמיתס שלהיטם הגדול Panic משנת 1986 מכיל קטעים מוזיקליים הלקוחים משירם של טי רקס Metal Guru.
גם להקות רוק כבד כמו AC/DC הושפעו מטי רקס, לא רק מבחינה מוזיקלית אלא גם מהטקסטים המיניים המפורשים בשירים כמו Get it On ו-Baby Strange. הזמר פרינס הושפע אף הוא מהסגנון המיני שאפיין את הטקסטים של בולאן בשיא הקריירה, השפעה הניכרת בבירור במילות להיטיו הגדולים.
בישראל הושפעה ממנו בעיקר להקת הרוק קילר הלוהטת, שסולנה וכותב השירים שלה, יורם מארק-רייך סיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו העיוורת בתקופת העשר'ה שלו למארק בולאן.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המספרים מייצגים את המקום הגבוה ביותר אליו הגיע האלבום\סינגל במצעד הבריטי.
אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טירנוזאורוס רקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1968 - My People Were Fair and Had Sky in Their Hair... But Now They're Content to Wear Stars on Their Brows (מקום 15)
- 1968 - Prophets, Seers and Sages - The Angels of the Ages
- 1969 - Unicorn (מקום 12)
- 1970 - A Beard of Stars (מקום 21)
טי רקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1970 - T. Rex (מקום 13)
- 1971 - The Best of T. Rex (מקום 21 במצעד הבריטי - אסופת שירים של טירנוזאורוס רקס בלבד)
- 1971 - Electric Warrior (מקום 1)
- 1972 - Bolan Boogie (מקום 1 - אלבום אוסף)
- 1972 - The Slider (מקום 4)
- 1973 - The Tanx (מקום 4)
- 1973 - Great Hits (מקום 32)
- 1974 - Zinc Alloy and the Hidden Riders of Tomorrow (מקום 12)
- 1974 - Light of Love (יצא בצפון אמריקה בלבד)
- 1975 - Bolan's Zip Gun
- 1976 - Futuristic Dragon (מקום 50)
- 1977 - Dandy in the Underworld (מקום 26)
סינגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טירנוזאורוס רקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1968 - "Debora" / "Child Star" (מקום 34)
- 1968 - "One Inch Rock" / "Salamanda Palaganda" (מקום 28)
- 1969 - "Pewter Suitor" / "Warlord of the Royal Crocodiles"
- 1969 - "King of the Rumbling Spires" / "Do You Remember" (מקום 44)
- 1970 - "By the Light of a Magical Moon" / "Find a Little Wood"
טי רקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1970 - "Ride a White Swan" / "Is It Love" / "Summertime Blues" (מקום 2)
- 1971 - "Hot Love" / "Woodland Rock" / "King of the Mountain Cometh" (מקום 1)
- 1971 - "Get It On" / "There Was a Time" / "Raw Ramp" (מקום 1)
- 1971 - "Jeepster" / "Life's a Gas" (מקום 2)
- 1972 - "Telegram Sam" / "Cadillac" / "Baby Strange" (מקום 1)
- 1972 - "Metal Guru" / "Thunderwing" / "Lady" (מקום 1)
- 1972 - "Children of the Revolution" / "Jitterbug Love" / "Sunken Rags" (מקום 2)
- 1972 - "Solid Gold Easy Action" / "Born to Boogie" (מקום 2)
- 1972 - "T. Rex Christmas Record"
- 1973 - "20th Century Boy" / "Free Angel" (מקום 3)
- 1973 - "The Groover" / "Midnight" (מקום 4)
- 1973 - "Truck On (Tyke)" / "Sitting Here" (מקום 12)
- 1974 - "Teenage Dream" / "Satisfaction Pony" (מקום 13)
- 1974 - "Light of Love" / "Explosive Mouth" (מקום 22)
- 1974 - "Zip Gun Boogie" / "Space Boss" (מקום 41)
- 1975 - "New York City" / "Chrome Sitar" (מקום 15)
- 1975 - "Dreamy Lady" / "Do You Wanna Dance" / "Dock of the Bay" (מקום 30)
- 1976 - "London Boys" / "Solid Baby" (מקום 40)
- 1976 - "I Love to Boogie" / "Baby Boomerang" (מקום 13)
- 1976 - "Laser Love" / "Life's an Elevator" (מקום 41)
- 1977 - "The Soul of My Suit" / "All Alone" (מקום 42)
- 1977 - "Dandy in the Underworld" / "Groove a Little" / "Tame My Tiger"
- 1977 - "Celebrate Summer" / "Ride My Wheels"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טי רקס (באנגלית)
טי רקס, ברשת החברתית פייסבוק
טי רקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טי רקס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
טי רקס, באתר ספוטיפיי
טי רקס, באתר Last.fm (באנגלית)
טי רקס, באתר AllMusic (באנגלית)
טי רקס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טי רקס, באתר דיזר
טי רקס, באתר Discogs (באנגלית)
טי רקס, באתר Songkick (באנגלית)- טי רקס, באתר Genius
טי רקס, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=logo}
