יחסי הודו–קובה
| יחסי הודו–קובה | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | קובה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 110,860 |
| אוכלוסייה | |
| 1,455,280,125 | 10,965,416 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,549,919 | 107,352 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,439 | 9,790 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה סוציאליסטית |
יחסי הודו–קובה הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של קובה לרפובליקה של הודו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו הייתה בין האומות הראשונות שהכירו בקובה בעקבות המהפכה הקובנית ב-1959. בעקבות המהפכה שלח פידל קסטרו את צ'ה גווארה להודו לביקור בן שבועיים. גווארה הגיע לניו דלהי ב-30 ביוני 1959. הוא נפגש עם ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו למחרת. נהרו העניק לגווארה קוקרי (סוג של מצ'טה) עם ידית שנהב בתוך נדן מעץ אגוז. כיום, הקוקרי נשמר ב-Centro de Estudios Che Guevara בהוואנה. בדיווח שלו על הפגישה, ציין גווארה, "נהרו קיבל אותנו עם היכרות חביבה של סבא פטריארכלי אך עם עניין אצילי במסירות ובמאבקים של העם הקובני". שתי המשלחות הסכימו להקים משלחות דיפלומטיות ולהגביר את הסחר בהקדם האפשרי. גווארה והמשלחת הקובנית נפגשו גם עם שר ההגנה ההודי ונגליל קרישנן קרישנה מנון, קציני הגנה בכירים, וחברי ועדת התכנון. הוא גם ביקר במספר חברות הודיות ובמפעלי תעשייה. גווארה גם נפגש עם שגריר צ'ילה בניו דלהי והתראיין לעיתונאי KP Bhanumathy לרדיו כל הודו. גווארה גם ביקר בקולקטה לפני שעזב את הודו. למרות העדפתו למאבק אלים, גווארה הביע הערכה למהטמה גנדי. עם שובו לקובה, כתב גווארה, "בהודו, המילה מלחמה כל כך רחוקה מרוח העם שהם לא השתמשו בה אפילו ברגעים המתוחים ביותר של מאבקם לעצמאות. ההפגנות הגדולות של אי שביעות רצון קולקטיבית שלווה אילצו את הקולוניאליזם האנגלי לעזוב לנצח את הארץ שהרסו במהלך מאה וחמישים שנה."[1]
הודו פתחה את שגרירותה בהוואנה בינואר 1960, שישה חודשים בלבד לאחר ביקורו של גווארה.[1] הייתה לכך חשיבות מיוחדת שכן היא סימלה את הסולידריות ההודית עם המהפכה הקובנית.[2][3] קובה מחזיקה שגרירות בניו דלהי.
נערכו כמה ביקורים רמי דרג בין מנהיגי שתי המדינות. נשיא קובה פידל קסטרו ביקר בהודו בשנים 1973 ו-1983. ראשי ממשלת הודו רג'יב גנדי ומנמוהאן סינג ביקרו בקובה ב-1985 וב-2006 בהתאמה.[4]
הודו תמיד הצביעה בעד החלטות העצרת הכללית של האו"ם הקוראות להפסיק את האמברגו של ארצות הברית נגד קובה. קובה הביעה תמיכה פומבית במועמדותה של הודו למושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם בהזדמנויות רבות.[4] שתי המדינות הן גם חברות בארגון המדינות הבלתי-מזדהות. פידל קסטרו הצהיר, "הבגרות של הודו..., דבקותה הבלתי מותנית בעקרונות המונחים בבסיסה של התנועה הלא-מזדהה נותנים לנו את ההבטחות שתחת הנהגתה הנבונה של אינדירה גנדי [אז ראש ממשלת הודו], המדינות הבלתי מזדהות ימשיכו להתקדם בתפקידן הבלתי ניתן לערעור כמעוז לשלום, עצמאות לאומית ופיתוח".[5]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסחר הדו-צדדי בין קובה להודו עמד על כ-300 מיליון דולר בשנות ה-80. עם זאת, בעקבות התפרקות ברית המועצות ב-1991 והליברליזציה הכלכלית בהודו בשנות ה-90, הסחר הדו-צדדי בין המדינות היה עד לירידה חדה. הסחר הדו-צדדי הסתכם ב-38.89 מיליון דולר בשנים 2014–2015. הייצוא של הודו לקובה עמד על 37.32 מיליון דולר, בעוד שהיבוא הסתכם ב-1.57 מיליון דולר. הסחורות העיקריות המיוצאות מהודו לקובה הן מוצרים פרמצבטיים, כימיקלים אורגניים, מוצרי פלסטיק וגומי, מכונות ומכשירים מכניים. הסחורות העיקריות שמייצאת קובה להודו הם מוצרי טבק כולל סיגרים, עורות גולמיים ומוצרי עור.[4] במרץ 2022, IETO התחילה קשרי סחר ופארמה בטלנגנה.
סיוע חוץ הודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו תרמה תחנת כוח סולארית של 5 קילוואט לקובה בשנת 1995, וגם סיפקה חלקי חילוף למדינה. ב-2008 מחקה הודו הלוואה וריבית בסך 62 מיליון דולר שסיפקה לממשלת קובה. הודו סיפקה לקובה 2 מיליון דולר במזומן בעקבות ההוריקנים גוסטב, אייק ופאלומה באוגוסט–ספטמבר 2008.[4] הודו החלה תוכנית הכשרה של שלוש שנים, שהסתיימה ביולי 2010, לאזרחים קובנים במרכז הידע של הודו קובה. המרכז, שהופעל על ידי NIIT, סיפק הכשרה ליותר מ-1900 קובנים בכמה תחומים.[4]
בנובמבר 2013, הודו תרמה מיליון דולר לבניית מגרש הוקי אסטרו בקובה.[4]
אזרחי קובה זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי והמועצה ההודית ליחסי תרבות. בין 1989 ל-2016, 671 קובנים קיבלו הכשרה במספר תחומים בהודו.[4]
"הלחם של הודו"
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו סיפקה לקובה 10,000 טון חיטה ו-10,000 טון אורז בשנת 1992, כאשר קובה עברה קשיים. פידל קסטרו כינה את התרומה "הלחם של הודו", משום שהספיק לספק כיכר לחם אחת לכל אזרח קובני.[5]
יחסי תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוגה היא חלק מתוכנית הלימודים הבריאותית של ממשלת קובה. יום הולדתו של רבינדרנת טאגור מונצח בקובה מדי שנה. ב-7 במאי 2007, פסל חזה של טאגור, שנתרם על ידי ה-ICCR, נחשף בהוואנה. הספרייה בקאסה דה אסיה בהוואנה נקראת על שם טאגור. פסל חזה של מהטמה גנדי ואמא תרזה נמצאים גם בהוואנה.[4]
הודו הוכרזה כ"ארץ אורחת הכבוד" ביריד הספרים הבינלאומי בהוואנה בפברואר 2015, והפכה למדינה האסיאתית הראשונה שקיבלה את הכבוד.[4]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קובה והודו חתמו על הסכם על שיתוף פעולה בספורט במהלך ביקורו של שר הספורט ההודי מני שנקר אייר ב-2007. לאחר מכן, פדרציית האגרוף החובבים ההודית ומכון הספורט של הצבא, פונה, שכרו מספר מאמנים מקובה. ב-2013 שלחה הודו 32 מאמנים הודים לקבל הכשרה בקובה.[4]
הודים בקובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה ההודית בקובה מתוארכת לתחילת המאה ה-20, כאשר עובדי מטעים הודים שהיו פועלים בחוזה בג'מייקה ומחלקים אחרים של האיים הקריביים הגיעו לקובה כדי לעבוד במטעי קני סוכר. נכון לפברואר 2016, על פי ההערכות כ-200 אזרחים קובנים הם ממוצא הודי. רובם מתגוררים במחוז גואנטנמו, ורובם הוטמעו לחלוטין בתרבות המקומית, אם כי לחלקם עדיין יש שמות הודיים.[4]
קהילה קטנה של אזרחים הודים נוכחת בקובה, הכוללת נזירות נוצריות, סטודנטים לרפואה ואנשים ממוצא הודי הנשואים לאזרחים קובנים. הקהילה מתגוררת בעיקר בהוואנה. יש גם כמה אנשי עסקים ממוצא הודי.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Did You Know Fidel Castro Sent Che Guevara to India Way Back in 1959?". The Better India (באנגלית אמריקאית). 2016-11-28. נבדק ב-2017-01-28.
- ^ "Excellent Relations Between Cuba and India Acknolwedged". אורכב מ-המקור ב-2013-01-19. נבדק ב-2013-06-02.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2011-11-14. נבדק ב-2015-02-21.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "Cuba-India relations" (PDF). Ministry of External Affairs. בינואר 2016. נבדק ב-28 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "50 years of friendship". אורכב מ-המקור ב-2011-02-03. נבדק ב-2013-06-02.
