יעקב בן יקר
 | |
| מצבת קבר המיוחסת לרבי יעקב בן יקר במיינץ | |
| לידה |
990 ד'תש"ן  |
|---|---|
| פטירה |
1064 (בגיל 74 בערך) ד'תתכ"ד |
| כינוי | רבי יעקב בן יקר |
| מקום פעילות |
 מיינץ, ארכיבישופות מיינץ |
| תקופת הפעילות |
?–1064 |
| השתייכות | ראשוני אשכנז |
| תחומי עיסוק | יהדות |
| תפקידים נוספים | רב, פוסק |
| רבותיו | רבנו גרשום מאור הגולה, אביו רבי יקר |
| תלמידיו | רש"י |
| בני דורו | רבי אליעזר הגדול בן יצחק |
| חיבוריו | פירוש על מרבית התנ"ך והתלמוד הבבלי |
  | |
רבי יעקב בן יקר (בערך 990 – ד'תתכ"ד, 1064/1063), מראשוני וגדולי הראשונים שבאשכנז, רב ופוסק. מרבותיו של רש"י.[1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב נולד במגנצא לרבי יקר. והיה תלמידו של רבנו גרשום וחברו של רבי אליעזר הגדול בן יצחק. נקבר במגנצא ופעל בה חלק מימי חייו, אבל ככל הנראה חי ופעל אף בוורמייזא. תלמידו הידוע הוא רש"י המביא בכמה מקומות בפירושיו דברים בשמו, ומכנהו "מורי" או "מורי הזקן" ועוד לשונות של שבח.[2] רש"י כתב עליו: "כי ידעתי מדתו בחר לו בגדולה מכולם והנהיג עצמו כאסקופה הנדרסת ושם עצמו שירי שיריים ולא מלאו לבו לעטרת הראויה לו לחדש דבר בדורו".[3]
בספר חסידים[4] מובאת אגדה שכנראה מכוונת כלפיו: מעשה בר' יעקב ברבי יקר שהיה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש. וכשהיו הקהל הולכים לפני המלך או לפני השלטון אז חולץ מנעליו ואומר "אני עני, הם בכספים ואני ברחמים ובתחנונים, נמצא הם בשלהם ואני בשלי". וכן נהגו הקהל אחריו.[5]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב בן יקר לימד מקרא במגנצא, אך נדמה שלא כתב את פרשנותו, אלא לימד בעל פה.[6] פרשנותיו על ספר איוב פרק כב, פסוק ל נשתמר בהערתו של רש"י על המלים "ימלט אי נקי" באותו פסוק: "ל' אחר שמעתי שהיו אומרים מפי ר' יעקב שהוא לשון אדם השרוי בצער ובאנקה והיו"ד יתירה בתיבה כמו היושבי בשמים (תלים קכג) אבל לא שמעתי מפי הרב."[7]
חיבר פירוש לתלמוד שלא הגיע לידינו, אבל ישנם מספר מובאות בראשונים, בעיקר בפירוש רש"י.[8] רש"י מזכיר חיבור שהוא קורא "קונטרס מורי הזקן" שכתב רבי יעקב בן יקר.[9] לדעת אברהם גרוסמן אפשר שהוא מחבר הספר "בשר על גבי גחלים".
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב בן יקר נקבר במגנצא, מצבת קברו נמצאה בחומה קדומה בעיר, והוצבה מחדש בבית הקברות היהודי במקום. בקיץ 1922 מצבתו הורמה ממבנה של ביצור מקומי, ועל המצבה נכתב: "זו מצבת רבינו רבי יעקב ב̇ר̇ יקר הנפטר לגן עדן בשנת ת̇ת̇כ̇ד̇ לפרט תהא נפשו בעדן".[10][11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשב"ם, מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד ב', ד"ה דהיינו; רש"י, מסכת פסחים, דף מ"ח, עמוד ב', ד"ה אמר ליה.
- ^ כך דעת א"ה וייס (בית תלמוד ב תרמ"ב עמ' 36). אברהם אפשטיין טען ש"מורי" ברש"י הכוונה לר' יצחק בן יהודה, והוכיח כן מרש"י בסנהדרין צ"ב ע"ב (פירוש התלמוד המיוחס לרבנו גרשום מאור הגולה, הערה 93). אמנם דבריו אינם מוכרחים, השווה רש"י גיטין נ"ט ע"ב. עכ"פ נראה שגם אפשטיין מודה ש"מורי הזקן" הכוונה לר"י בר יקר, שהיה מבוגר מר"י בר יהודה.
- ^ סידור רש"י, סימן קעד, באתר "דעת"
- ^ ספר "חסידים", סימן קכח
- ^ נחלקו החוקרים בנוגע למשמעות המילה "בזקנו" - אם מדובר בתוספת שגויה, או במשמעות "בימי זקנתו", או שמא טאטא את הרצפה בזקנו הארוך, דבר הנשמע תמוה (חכמי אשכנז, על רבותיו של רש"י, שמחה עמנואל ה'תשע"ט)
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"א, עמ' 249
- ^ רש"י, איוב כב, ל.
- ^ רש"י סוכה מ"ה ע"ב; גיטין פ"ב ע"ב.
- ^ רש"י, גטין פב, א, דיבור המתחיל: א"ל כו'
- ^ Germania Judaica Band I: Von den ältesten Zeiten bis 1238, Tübingen: J.C..B. Mohr (Paul Siebeck), 1963, עמ' 214, הערה 185
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"א, עמ' 234 (ראו גם הערה 116).
