מרדכי בן הלל
| לידה |
1250 לערך כנראה ה'י' |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1298 כ"ב באב ה'נ"ח  נירנברג, דוכסות בוואריה  |
| כינוי | המרדכי |
| תקופת הפעילות |
? – 1 באוגוסט 1298 |
| השתייכות | רבני אשכנז, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה ופסיקה |
| רבותיו | רב משה הכהן ממגנצא, מהר"ם מרוטנבורג, רבנו פרץ |
| חיבוריו | "המרדכי" על הש"ס (פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס) |
| בת זוג | זלדה |
| מספר צאצאים | 5 |
| חותנים | רבי יחיאל מפריז |
  | |
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. נרצח במהלך פרעות רינדפלייש.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרדכי היה מחכמי אוסטריה מצאצאי הראב"ן.[1] סבו מצד אביו של המרדכי היה בן בתו של הראבי"ה.[2] הרב מרדכי היה חתנו של ר' יחיאל מפריז וגיסו של ר' יצחק מקורביל, בעל הסמ"ק. כמו כן היה גם גיסו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג (מחבר הספר הגהות מימוניות).
המרדכי היה תלמיד מובהק של המהר"ם מרוטנברג, ממנו קיבל את רוב תורתו. בנוסף היה תלמידו של רבינו פרץ מקורביל.[2] מעט מאוד ידוע על חייו של הרב מרדכי. החל מ־1291 היה רבה של נירנברג וראש הישיבה בה. הרב מרדכי מת על קידוש השם עם אשתו זלדה וחמשת ילדיו, בכ"ב באב ה'נ"ח בפרעות רינדפלייש.
יש שכינוהו 'הכהן',[3] אך פרופסור שמחה עמנואל הוכיח כי לא היה כהן.[4]
אגדה ירושלמית מהמאה ה־17, המובאת בידי דוד קונפורטי ומשה בן חביב, מספרת כי הרב מרדכי הועלה לקבורה בארץ ישראל, ונקבר במערה בשולי בית הקברות בהר הזיתים, במערת רבי עובדיה מברטנורא.
המרדכי מסמן את שיטת הלימוד באשכנז שאחרי בעלי התוספות, כאשר היצירה החלה להתמקד בבניית ספרי פסיקה. ספרו "המרדכי" על הש"ס – פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס, מתמקד בליקוט תשובות הלכתיות מחכמי אשכנז, החל מתשובות קדומות, לעיתים אף מרבנו גרשום, רבי קלונימוס ממגנצא, ועוד חכמים מראשוני אשכנז, חכמים מבעלי התוספות, הראבי"ה והאור זרוע, ועד לחכמים הקרובים לתקופתו, כגון רבו, המהר"ם מרוטנבורג. בשל החשיבות הרבה של ספרו, חכמים רבים אחרי מרדכי שלקטו תשובות, לא כתבו אותן בספר נפרד, אלא הוסיפו אותן לספרו, שהפך להיות למעשה הליקוט החשוב ביותר של תשובות חכמי אשכנז.
ספר ה'מרדכי'
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר 'מרדכי' קיים בשתי מהדורות: מהדורת בני אושטרייך (אוסטריה) ובני ריינוס (גרמניה), שהן ה"מרדכי הארוך" וה"מרדכי הקצר". הוספות רבות מתוך המהדורה הארוכה נכנסו לתוך המהדורה הקצרה על גיליון הספר כ"הגהות מרדכי", וכך נדפסו. שילוב של שתי המהדורות, בתוספת מבואות, השוואות, הגהות וביאורים, יצא לאור במהדורת מכון ירושלים, תחת השם 'מרדכי השלם', בעריכת הרב יעקב פרבשטין, הרב שלמה אנגל, יוסף שלמה סטפנסקי, הרב יקותיאל כ"ץ, הרב ישי לסר, הרב משה יצחק סגל, הרב שמואל ברוך גנוט והרב שמאי רובין.[5]
לפי דעה מקובלת בגלל מותו על קידוש ה' לא השלים את ספרו, ותלמידיו הם שהשלימוהו וקראו את הספר על שמו, אם כי לאחרונה יש שהוכיחו כי המרדכי השלים את חיבורו לגמרי.[6].
רבי שמואל בן אהרון שלטשטדט, כתב "קיצור ספר מרדכי" או "מרדכי קטן". דבריו הובאו רבות על ידי גדולי הפוסקים. כמו כן הוא חיבר את ה"הלכות קטנות" על הלכות ציצית, תפילין וכו' שנדפסו כחלק מה"מרדכי". ידוע על קיצור נוסף של ספר המרדכי, שנכתב בידי רבי שמשון מדורין.
"הגהות מרדכי" כוללות, מלבד השלמות מהנוסח הארוך של המרדכי עצמו, גם הוספות מקיצור ספר המרדכי וממקורות נוספים.
בתקופות מסוימות, בעיקר במאה ה־15, היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. הרמ"א כתב הגהות לספרו (נדפסו לראשונה בש"ס וילנא), והסתמך עליו רבות בספריו, ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על השולחן ערוך. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.
חיבוריו הנוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ר' מרדכי חיבר קובצי תוספות בבית מדרשו של רבינו פרץ בקורביל, על המרדכי לפרק ערבי פסחים ניכר שאינו שייך לחיבור המרדכי, אלא הוא קובץ תוספות לתלמוד שנכנס לתוך חיבורו בפרק ערבי פסחים.
לדעת שלם יהלום ושמחה עמנואל חבר רבינו פרץ גם תוספות לזבחים, אך הדברים אינם מוכרחים[7].
לדעת הרב יצחק שילת התוספות הנדפסים על הדף במסכת ברכות נכתבו על ידו.[8]
| תקופת חייו של הרב מרדכי בן הלל על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ד"ר שמואל כהן, ר' מרדכי בן הלל האשכנזי, סיני שנה ז' כרך י"ד, כסלו - אייר תש"ד, עמ' לח-מז, שיד-שכג. (עמודים מא–מג בקישור הזה).
- א' הלפרין, מבוא לספר מרדכי השלם בבא קמא, מכון ירושלים, תשנ"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מרדכי בן הלל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 291, באתר היברובוקס.
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מרדכי בן הלל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1065–1067, באתר היברובוקס.
- מרדכי בן הלל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- שמחה עמנואל, מגוף ראשון לגוף שלישי: פרק בתרבות הכתיבה באשכנז בימי הביניים
, תרביץ כרך פא, תשע"ג, עמ' 431–457. - הרב יצחק שלמה סופר, הלכות ציצית מתוך ספר מרדכי קטן לרבי שמואל משליצטאט , קובץ חצי גבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' קכח–קעד.
- דיון לגבי מחבר "הלכות קטנות" במרדכי, פורום אוצר החכמה.
מרדכי בן הלל (1240?-1298), אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "מרדכי בן הלל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 291, באתר היברובוקס
- ^ 1 2 מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מרדכי בן הלל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1067-1065, באתר היברובוקס
- ^ אורבך 'בעלי התוספות' עמוד 556
- ^ ש' עמנואל, מגנזי אירופה ב' עמ' 358 ואילך (ירושלים: תשע"ט); הנ"ל, עטרת זקנים, פרק שישי (ירושלים: תשפ"א
- ^ Sajitha U, Parameswari J, Measuring Parent-Child Relationship (PCR): Development of PC (Adolescent Form) Tool, International Journal of Psychosocial Rehabilitation 23, 2019-09-20, עמ' 828–840 doi: 10.37200/ijpr/v23i3/pr190371
- ^ הרב יצחק שלמה סופר, הלכות ציצית מתוך ספר מרדכי קטן לרבי שמואל משליצטאט , קובץ חצי גבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' קכח-קעד
- ^ א. א. אהרונוב, חבורי שיטה מקובצת לסדר קדשים וקובצי תוספות למסכת זבחים, מכילתא ה, עמ' 147-155
- ^ הרב יצחק שילת, ראש דברך, עמוד רס"ז. הנ"ל, על הראשונים, עמ' 113.