לאונרדו בונוצ'י

לאונרדו בונוצ'י
Leonardo Bonucci
	בונוצ'י במדי איטליה
מידע אישי
לידה	1 במאי 1987 (בן 37); ויטרבו, איטליה
גובה	1.90
עמדה	בלם
מועדוני נוער
2004 - 2005 ; 2005 - 2007	טרוויזו ; אינטר מילאנו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	מאזן מדליות
מתחרה עבור איטליה
אליפות אירופה
גביע הקונפדרציות
ליגת האומות
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

לאונרדו בונוצ'י (באיטלקית: Leonardo Bonucci; נולד ב-1 במאי 1987 בוויטרבו שבאיטליה) הוא כדורגלן עבר איטלקי הידוע בעיקר בשל התקופה בה שיחק בעמדת הבלם בקבוצת יובנטוס ובנבחרת איטליה בה שימש כקפטן.

קריירה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

לאונרדו החל לשחק בצעירותו במועדון ויטרבס קאלצ'ו, לאחר מכן עבר לקבוצת הנוער של אינטר מילאנו ושם שיחק במקביל בקבוצת הבוגרים, ערך את הופעות הבכורה בסרייה א' במשחק האחרון של עונת 2005/06 נגד קליארי. ב-6 בנובמבר 2006 שיחק בגמר הגביע האיטלקי נגד רומא שהסתיים בהפסד.

בינואר 2007 עבר לטרוויזו. ב-1 ביולי 2007 עבר באופן רשמי לשחקן קבוע של טרוויזיו, והזכויות של אינטר פגו. בעונת 2008/2009 הושאל לקבוצה פיזה בה שיחק עונה אחת.

ב-2 ביולי 2009 עבר לבארי מסרייה ב' עבור 1,750,000 אירו. ביולי 2010 חתם בקבוצה יובנטוס המובילה על חוזה ל-4 שנים עבור 15 וחצי מיליון אירו. בונוצ'י הבקיע את שערו הבכורה בקבוצה במסגרת הליגה האירופית נגד שטורם גראץ. ב-2 באפריל 2012 חידש את החוזה ביובנטוס ל-5 שנים. ערך את הופעת הבכורה שלו במסגרת ליגת האלופות נגד צ'לסי, והבקיע את שערו הבכורה בליגה נגד שחטאר דונצק. בעונת 2014/15 העפיל יחד עם יובנטוס לגמר ליגת האלופות שם הפסיד עם קבוצתו 1–3 לברצלונה. לאונרדו בונוצ'י זכה בשש אליפויות עם יובנטוס שביססו את מעמדו כאחד הבלמים הבכירים בעולם.

ב-14 ביולי 2017 חתם במילאן לחמש שנים עבור 42 מיליון אירו.

ב-2 באוגוסט 2018 לאחר עונה אחת במילאן חזר בונוצ'י ליובנטוס במסגרת עסקה שבמסגרתה גונסאלו היגוואין ומאתייה קלדארה עברו למילאן.^[1] ב-19 בנובמבר 2019 פרסמה יובנטוס בפייסבוק כי הוא האריך את חוזהו עד לשנת 2024.^[2]

נבחרת לאומית

בונוצ'י ערך את הופעות הבכורה בנבחרת הלאומית של איטליה ב-3 במרץ 2010 נגד קמרון והפך לשחקן רשמי בנבחרת. הבקיע את שערו הראשון בנבחרת נגד מקסיקו ב-3 ביוני 2010 בהפסד 1–2. בגביע הקונפדרציות 2013 נוצח על ידי ספרד 6-7 בפנדלים בחצי הגמר.

בונוצ'י נכלל בסגל למונדיאל 2014 בו לא הצליח עם נבחרתו להעפיל משלב הבתים.

ב-2016 בונוצ'י פתח בכל אחד מהמשחקים ביורו 2016 ואף בישל שער לעמנואלה ג'אקריני במחזור הראשון של שלב הבתים מול נבחרת בלגיה. ברבע הגמר כבש בפנדל מול נבחרת גרמניה, במשחק שנגמר בדו-קרב פנדלים של 18 בעיטות (הארוך ביותר בהיסטוריה של היורו) כשבסופו ניצחה גרמניה בתוצאה 5–6 כשבונוצ'י מחטיא את הבעיטה שלו.

ביולי 2021 זכה עם נבחרת איטליה ביורו 2020, ואף כבש במשחק הגמר מול אנגליה את השער לזכות נבחרתו. המשחק הסתיים בתיקו 1-1 והוכרע בפנדלים.

תארים

אינטר מילאנו

אליפות איטליה: 2005/2006

יובנטוס

אליפות איטליה (8): 2011/2012, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2018/2019, 2019/2020
הגביע האיטלקי (4): 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2020/2021
הסופר קאפ האיטלקי (5): 2012, 2013, 2015, 2018, 2020

נבחרת איטליה

אליפות אירופה: 2020

אישיים

FIFPRO World 11:‏ 2017
הרכב העונה בליגה האיטלקית (4): 2014/2015, 2015/2016, 2016/2017, 2019/2020
כדורגלן השנה בליגה האיטלקית: 2015/2016
נבחרת השנה של אופ"א: 2016
נבחרת העונה של הליגה האירופית: 2013/2014, 2017/2018
נבחרת העונה של ליגת האלופות: 2016/2017
קבוצת השנה העולמית מטעם IFFHS:‏ 2017, 2021
נבחרת היורו: 2020

עיטורים

אביר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה: 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאונרדו בונוצ'י בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לאונרדו בונוצ'י (באיטלקית ובאנגלית)

לאונרדו בונוצ'י, ברשת החברתית פייסבוק
לאונרדו בונוצ'י, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לאונרדו בונוצ'י, ברשת החברתית אינסטגרם
לאונרדו בונוצ'י, באתר Transfermarkt
לאונרדו בונוצ'י, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
לאונרדו בונוצ'י, באתר Soccerway
לאונרדו בונוצ'י, באתר BDFutbol
לאונרדו בונוצ'י, באתר WorldFootball.net
לאונרדו בונוצ'י, באתר National Football Teams
לאונרדו בונוצ'י, באתר FootballDatabase.eu
לאונרדו בונוצ'י, באתר ESPN
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
עוזי דן, לאונרדו בונוצ'י הוא החייל שהפך לגנרל של נבחרת איטליה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2016

הערות שוליים

^ היגוואין וקלדארה במילאן, בונוצ'י ביובה, באתר ערוץ הספורט, 2 באוגוסט 2018
^ Juventus, m.facebook.com

נבחרת איטליה – מונדיאל 2010
1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קרישיטו • 4 קייליני • 5 קנבארו • 6 דה רוסי • 7 פפה • 8 גאטוזו • 9 יאקווינטה • 10 די נטאלה • 11 ג'ילארדינו • 12 מרקטי • 13 בוקטי • 14 דה סאנטיס • 15 מרקיזיו • 16 קאמורנזי • 17 פאלומבו • 18 קוואליארלה • 19 זמברוטה • 20 פאציני • 21 פירלו • 22 מונטוליבו • 23 בונוצ'י • מאמן: ליפי		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 2012 (מקום שני)
1 בופון • 2 מאג'ו • 3 קייליני • 4 אוגבונה • 5 מוטה • 6 בלזארטי • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 די נטאלה • 12 סיריגו • 13 ג'אקריני • 14 דה סאנטיס • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 בוריני • 18 מונטוליבו • 19 בונוצ'י • 20 ג'ובינקו • 21 פירלו • 22 דיאמנטי • 23 נוצ'רינו • מאמן: פראנדלי		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 2014
1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 מוטה • 6 קאנדרבה • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 צ'רצ'י • 12 סיריגו • 13 פרין • 14 אקווילני • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אימובילה • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 פאלטה • 21 פירלו • 22 אינסינייה • 23 וראטי • מאמן: פראנדלי		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 2016
1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 2020 (אלופת אירופה)
1 סיריגו • 2 די לורנצו • 3 קייליני • 4 ספינאצולה • 5 לוקאטלי • 6 וראטי • 7 פלגריני • 8 ז'ורז'יניו • 9 בלוטי • 10 אינסינייה • 11 ברארדי • 12 פסינה • 13 אמרסון • 14 קייזה • 15 אצ'רבי • 16 כריסטנטה • 17 אימובילה • 18 בארלה • 19 בונוצ'י • 20 ברנרדסקי • 21 דונארומה • 22 רספאדורי • 23 בסטוני • 24 פלורנצי • 25 טולוי • 26 מרט • מאמן: מאנצ'יני		איטליה

[1] היגוואין וקלדארה במילאן, בונוצ'י ביובה, באתר ערוץ הספורט, 2 באוגוסט 2018

[2] Juventus, m.facebook.com

[1]

[2]