(Translated by https://www.hiragana.jp/)
שפעת החזירים – ויקיפדיה לדלג לתוכן

שפעת החזירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפעת החזירים
תחום רפואת ריאות עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים lethargy, בחילה, שלשול, הקאה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1807048 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 J09.X2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שפעת החזירים היא שפעת אנדמית (קיים באזור תפוצה מצומצם, שעל-פי רוב יש לו אפיון אקולוגי ברור וגבולות חדים) לחזירים, העוברת מחזיר אחד למשנהו בדומה לשפעת אנושית. במקרים נדירים, יכולה המחלה לעבור מחזירים לבני אדם, אולם הסכנה העיקרית לבני אדם היא יצירת זן חדש של נגיף שפעת אנושית שמורכב ממקטעים גנטיים של נגיף שפעת החזירים, העובר בצורה ישירה בין אדם לאדם.

באפריל 2009 דווח על נגיף שפעת A אנושי חדש מתת הזן H1N1, המתפשט במהירות בין בני אדם וגורם למחלה שכונתה באופן בלתי רשמי בשם 'שפעת החזירים', היות שהוא הכיל מקטעים גנטיים מנגיפי שפעת החזירים, אף שהנגיף גורם המחלה אינו פוגע בחזיר אלא רק בבני אדם, וכן אין הוא עובר באמצעות מגע עם חזירים.

בסוף יוני 2020 חוקרים סינים גילו זן חדש של וירוס שפעת החזירים בשם G4, ועפ"י מחקר הוא מדבק מאוד ודומה לווירוס שהתפשט בשנת 2009.

תיאור כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפעת החזירים נגרמת על פי רוב על ידי כמה מתתי הזנים של נגיף השפעת מסוג A ממשפחת ה־Orthomyxoviruses (משפחת נגיפי השפעת), אך ההבחנה אינה פילוגנטית, וחלק מהנגיפים גורמי המחלה שבודדו עד כה סווגו כנגיפי שפעת מסוג C. הנגיפים גורמי המחלה נקראים "נגיפי שפעת החזירים" (Swine influenza virus; SIV) והם בדרך כלל נגיפים אנדמיים לאוכלוסיית החזירים. קיים תיעוד על מקרים בודדים בהם נדבקו במחלה בני אדם באמצעות מגע עם חזירים.

תתי הזנים של הווירוס שפעת מסוג A שידועים כגורמי שפעת החזירים הם H1N2, H1N1 ,H1N3 ו־H3N2. לאחרונה גם ידוע H2N3. הן בקרב חזירים והן בקרב בני אדם שנדבקו מהם הנגיף זה, הנגיף גורם לתחלואה רבה, אך לתמותה מועטה.

המערכת החיסונית של החזירים מכירה שפעת זו ולכן גוף החזיר מתמודד עם המחלה בקלות יחסית. כאשר מקטע שפעת זו עובר לבני אדם - המערכת החיסונית האנושית לא מכירה את הנגיף ולכן קשה לה להתמודד עם המחלה.

נגיפי שפעת אנושית שהתפתחו מנגיפי שפעת חזירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-20 במספר אירועים עלה חשד שנגיף השפעת מחולל המגפה בבני אדם הכיל בתוכו מקטעים גנטיים של נגיף שפעת החזירים. השפעת הספרדית שהייתה נפוצה בקנה מידה עולמי עד כדי כך ששליש מאוכלוסיית העולם נדבקה (כ-500 מיליון איש בזמן ההוא), וגבתה את חייהם של כ-50 עד 100 מיליון בני אדם, התחוללה על ידי תת-זן של נגיף ה-H1N1 וישנה תאוריה לפיה נגיף קטלני זה התפתח מתת זן של נגיף שפעת החזירים, אך עדיין אין לכך הוכחה מספקת, וייתכן והוא התפתח מתת זן של נגיף שפעת העופות. אירועים דומים מצומצמים בהרבה היו גם בארצות הברית ב-1976, ב-1988, ב-1998, ובפיליפינים ב-2007.

היסטוריה והתפרצויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד מקבל חיסון לשפעת החזירים, 1976

התפרצות השפעת ב-2009 בצפון אמריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – H1N1, מגפת השפעת ב-2009
מפה של מדינות העולם הנגועות בנגיף:
  מקרי מוות ודאיים מהנגיף
  מקרי הידבקות וודאים מהנגיף
  חשד למקרי הידבקות מהנגיף

באמצע מרץ 2009 התפרצה מגפת שפעת בצפון אמריקה, ומשם התפשטה לשאר רחבי העולם. הנגיף התגלה לראשונה בארצות הברית באפריל 2009, והדבקה מאסיבית בין בני אדם דווחה לראשונה במקסיקו סיטי. באירוע זה הועבר הנגיף מאדם לאדם ללא קשר למגע עם חזירים, אלא באמצעות שיעול, עיטוש ומגע עם חולה. אף על פי כן כונתה המחלה תחילה באופן בלתי רשמי בשם "שפעת חזירים", בשל השערה כי מקור הנגיף מחולל המחלה בנגיפי שפעת החזירים. מקרים רבים דווחו בתחילה בעיקר במקסיקו, ארצות הברית, ובקנדה, ולאחר מכן החלו דיווחים רבים נוספים מכל רחבי העולם.

ביוני 2009 הכריז ארגון הבריאות העולמי באופן רשמי על המחלה כמגפה.

ב-29 ביולי 2009, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לרכוש חיסונים נגד שפעת החזירים מחברת מסאנופי, חיסון שעדיין היה בפיתוח באותה עת[1][2].

נשים הרות ונשים הנמצאות ב-4 השבועות הראשונים שלאחר הלידה נמצאות בקבוצת סיכון ללקות בשפעת H1N1. במהלך ההריון מערכת החיסון של האישה ההרה מדוכאת באופן טבעי ולכן היא חשופה יותר ללקות במחלה.

רוב הנשים ההרות החולות במחלה תסבולנה מסימפטומים מתונים אולם הן נמצאות בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים של המחלה בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

תסמינים של המחלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תסמינים עיקריים של המחלה בחזירים

הסימפטומים של שפעת H1N1 אצל אישה הרה דומים לאלו של שפעת עונתית. הסימפטום העיקרי הוא חום גוף העולה על 38 c ואליו יכולים להתלוות תסמינים:

רוב הנשים ההרות תפתחנה סימפטומים קלים ותחלמנה תוך 7 ימים. יחד עם זאת קיימות עדויות ממגפות שפעת קודמות לכך שנשים בהריון נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים. יותר נשים בהריון מאושפזות בבתי חולים עקב המחלה לעומת נשים שאינן בהריון. עובדה זו נכונה במיוחד עבור נשים בהריון עם תחלואה נלווית.

סיבוכים אפשריים המופיעים לרוב בטרימסטר השני והשלישי של ההריון כוללים:

במידה שאישה הרה מפתחת דלקת ריאות קיים סיכוי קטן שהדבר יוביל ללידה מוקדמת או להפלה. טרם נאסף מספיק מידע אודות הסיכונים להריון ולכן נדרשת משנה זהירות בכל הנוגע למניעה ולטיפול בשפעת H1N1 אצל נשים הרות.

אמצעי זהירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה בהריון יכולה להפחית את הסיכון לחלות על ידי הימנעות מנסיעות לא הכרחיות ומשהייה במקומות הומי אדם.

ההמלצות לכלל האוכלוסייה אשר נוגעות להפחתת הסיכון להפיץ או לחלות בשפעת הH1N1 תקפות גם לנשים בהריון וכוללות:

  • רחצה של הידיים במים פושרים ובסבון באופן תדיר.
  • ניקוי משטחים כגון ידיות של דלתות, שולחנות עבודה, משטחי עבודה במטבח באמצעות חומרי ניקוי המצויים בכל בית.
  • כיסוי הפה והאף בממחטה חד פעמית בעת שיעול או התעטשות.
  • השלכה של הממחטה החד פעמית מייד עם תום השימוש.

כאשר אישה הרה חוששת שלקתה בשפעת H1N1 עליה ליצור קשר עם הרופא המטפל אשר ינחה אותה כיצד לנהוג.

במידה שבן משפחה או אדם קרוב להרה חלה במחלה, ייתכן שרופא המשפחה יחליט לרשום מרשם לתרופה נוגדת נגיף לאישה ההרה כאמצעי זהירות, שכן התרופה אינה משמשת למניעה אלא לטיפול בסימפטומים של המחלה.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפעת החזירים בוויקישיתוף


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.