עוד לפני שהקלדתי את האות הראשונה בטור הזה הקלקתי - מילה חדשה יחסית שנולדה עם עכבר המחשב - לפחות 20 פעם על העכבר שלי. כשאנו חושבים על עידן המחשב, עידן המידע, ניתן להרחיק לכת עד עדה, בתו של הלורד ביירון, ובדרך כלל אנו חושבים על המפץ הגדול של אמצע שנות ה-70, הולדת מייקרוסופט ואפל, ביל גייטס וסטיב ג'ובס, והמחשב האישי. ולימים האינטרנט עם אמזון של בזוס, גוגל של ברין ופייג', הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק של מרק צוקרברג.
והיום, כשחלק ניכר מהשימוש במחשב נעשה או בטלפון סלולרי - שהוא הרי מחשב לכל דבר או במחשבים ניידים וטבלטים למיניהם - קשה לזכור מה היה קודם. אז הכירו את דוקטור דאגלס קארל אנגלברט. מהאבות המייסדים של המחשבים, ודאי המודרניים.
כשהוא נולד, בשנת 1925 חברת IBM כבר הייתה קיימת. הוא סיים דוקטורט ב-1955, שנת הולדתם של גייטס וג'ובס, ובהשפעת מאמר שכתב אחד מההוגים הגדולים של המדע בכלל וטכנולוגיה עתידית בפרט - וניבר בוש (שהגה את התיאוריה של רשת מחשבים מחוברת על ידי לינקים וחיפושי מידע), החל לעסוק בנושא. הוא הגיע אליו גם מהצד הטכנולוגי-מעשי, וגם מצד החשיבה המעמיקה.
הוא היה מומחה למכ"ם, והחליט לפתח רעיון שיאפשר לבני אדם להגיע לדמות חזותית את מחשבותיהם וקשור ביניהן לבין מחשבות של אנשים אחרים - במילים אחרות מחשבים מחוברים לרשת עם תצוגות גרפיות. את זה הוא הגה בשנת 1950, כשבעולם טרם היה ולו מחשב מסחרי אחד נגיש לציבור. חזונו היה תגבור האינטליגנציה האנושית באמצעות אינטליגנציה מלאכותית.
פספס את ההון
היום הוא מעט נשכח. אנו מסתכלים באופן טבעי על המיליארדרים, האנשים העשירים בעולם, אולי בהיסטוריה, שעשו הון בהמצאותיהם ושכלוליהם. זה לא הופך את אנגלברט לכישלון. הוא לא התעשר. אבל הוא זכה בפרס טיורינג, פרס נובל של המחשבים, ובמדליית בנג'מין פרנקלין. החזון שלו היה גם מחשבים משוכללים יותר, עם יותר פונקציות ולא המחשבים האישיים שלימים כבשו את השוק. עם זאת, הוא ייזכר בתולדות המחשבים כאחד התיאורטיקנים הדגולים והממציאים הדגולים.
הוא המציא את עכבר המחשב, שזכה לכינוי בשל הצורה ובשל חוט החשמל שדימה זנב עכבר. אבל העכבר אינו רק סמן: העכבר הוא זה המסמן ופותח או סוגר את כל האייקונים על מסך המחשב. הוא שאפשר את פעולות התוכנה והחומרה של המחשב האישי.הוא רשם פטנט על המצאתו והדגים אותה לראשונה ב-9 בדצמבר 1968.
בספרו "החדשנים" (הוצאת דביר) מתאר וולטר אייזקסון את ההדגמה שזכתה לכינוי המחייב אם כל ההדגמות. גם ג'ובס לימים לא הגיע לרמתה. אלף איש, עומדים, צפו במשך 90 דקות בשידור. מעצב העכבר, ביל אינגליש, חתך בין המצלמה על פניו של אנגלברט למצלמה שהראתה את ידיו מפעילות את העכבר, כשברקע על מסך של שישה מטרים מוקרן לוח התצוגה של המחשב.
אדם אחר במעבדתו של אנגלברט, 50 קילומטרים מזירת האירוע, טיפל בדימויים - שני קווי מיקרוגל חכורים וחיבור טלפוני שידרו למעבדה כל לחיצת עכבר או מקלדת של אנגלברט, והחזירו דימויים ומידע. בזמן אמת אנלגברט ועמיתיו יצרו מסמך, ערכו אותו, הוסיפו גרפיקה, הטמיעו קול ווידאו. במילים אחרות - לפני 50 שנה הדגים אנגלברט כמעט כל מה שמחשב מחובר לרשת עושה היום.
הוא פשוט הקדים את זמנו, במעט. הוא רשם את הפטנט בשנת 1970. תוקף הפטנט על עכבר המחשב פג בשנת 1987. אמנם מחשבי מקינטוש המסתמכים על עכבר וממשק אדם מחשב יצאו לשוק כבר ב-1984, וזכורה הפרסומת הקלסית של רידלי סקוט להם, אבל הם הפכו להיט רק ב-1987, בדיוק השנה שבה פג תוקף הפטנט. כך הוא לא הרויח הון. אבל נכנס להיסטוריה - אחד מחלוצי עולם המחשבים, הוגה תיאורטי, ממציא מעשי, ויחד עם וולט דיסני - שני אנשים שנכנסו להיסטוריה בזכות העכברים שנולדו בדמיונם.