יחיאל מיכל מזלוטשוב
| לידה |
1731 ה'תפ"ו ברודי, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
1786 (בגיל 55 בערך) כ"ה באלול ה'תקמ"א או -ה'תקמ"ד יאמפיל, אוקראינה |
| מקום פעילות | ברודי, קאלק, זלוטשוב, יאמפולי |
| תקופת הפעילות |
?–1786 |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו |
הבעל שם טוב המגיד ממזריטש |
| תלמידיו | רבי משולם פייבוש הלר, רבי חיים טירר, רבי דוד שלמה אייבשיץ ורבי מרדכי מנשכיז. |
| אב |
יצחק מדרוהוביץ' |
| צאצאים | |
  | |
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו[1] – כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד; 1726 – 1781 או 1784), מכונה "המגיד מזלוטשוב". מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בברודי שבגליציה (כיום באוקראינה) בשנת ה'תפ"ו (1726). אביו, רבי יצחק מדרוהוביטש, התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. מצד אביו היה מיוחס למשפחת רבנים וצדיקים גדולה. סבו היה רבי יוסף ספראווידליוור רב בפיסטין ואבי סבו היה רבי משה מסווירז'. אח של רבי יוסף דרוביצר, אבד"ק מעז'בוז'. מצד אמו הרבנית פייגא היה מצאצאי רבי מאיר פופרש מגדולי מפיצי קבלת האר"י ורבי חיים ויטאל.
נישא לשרה (יענטא) רעכיל. לאחר פטירת הבעל שם טוב התחיל להנהיג עדה בישראל, וגם היה כמה פעמים אצל המגיד ממזריטש. הצטיין בהנהגה בקדושה עליונה ובפרישות יתרה, במיוחד במידת היסוד (שמירת הברית). חונן בכישרון דרשני. הוא נעשה מגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפול. מהמקומות הנ"ל שמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד בעיקר בזכות דרכו המיוחדת שהייתה לא רגילה בימים ההם, הוא היה אומר על ידי רוח הקודש עוונת וחטאים שעשו חלק או כל הציבור שישבו לפניו מהם חטאים שנעשו בסתר או במחשבה וכך גרם לציבור לחזור בתשובה[2]. נהג להתפלל מאוחר וטען כי בדומה לשבט דן שצועד בסופו של מחנה ישראל ואוסף את האבדות, הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ומעלה אותן למקורן. דרך זו גרמה להתנגדות כלפיו, במיוחד התנגד לדרכו הנודע ביהודה שבזמן ישיבתו ביאמפולי רדף את המגיד מזלוטשוב על איחורו בתפילה, למרות זאת לא שמר המגיד טינא אליו[3]. באחרית ימיו זכה רבי מיכל לעושר ואמר כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת ה'. שימש כמגיד בבראד ביאמפולי ובזלוטשוב בהם התפרסמה עד פטירתו בכ"ה באלול וקבורתו ביאמפול.
המגיד מזלוטשוב לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו מרבים לצטט את דבריו בספריהם. לאחר שנים הוציא הרב נתן נטע דונר ספר ליקוט מתורתו, בשם "מים רבים" (שם הספר נובע מראשי התיבות של שמו).
תלמידיו הבולטים היו רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי חיים טירר, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, רבי משולם פייבוש הלר, רבי דוד שלמה אייבשיץ, ורבי מרדכי מנישכיז.
ניגוניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מיכל הלחין מספר ניגונים. ניגונו המפורסם נקרא "התעוררות רחמים רבים". החסידים מספרים שבשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, שהוא יצטרף לשירה בנשמתו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא. מוטיבים מניגון זה נכללו בתוך הפואמה של ארנסט בלוך בפרק השני "ניגון".
בשנת ה'תשע"ד (2013) יצא דיסק בשם "רחמים רבים" ובו עשרה ניגונים המיוחסים לפי מסורות שונות, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
יחוסו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו היה רבי יצחק מדרוהוביץ', תלמידו של הבעל שם טוב. אביו של רבי יצחק היה רבי יוסף מפיסטין שכונה "רבי יוסף איש אמת". אמו של רבי יצחק הייתה יענטה שכונתה "יענטה הנביאה". אביו של רבי יוסף היה רבי משה מסווירז'.
על פי מסורת משפחתית, רבי יחיאל מיכל היה נצר למשפחה מיוחסת מגליציה, שחיה ופעלה בעיירה ברודי ובסביבותיה. במסורות המשפחה, מיוחסת ראשית השושלת לרבי יצחק חיות הנזכר, שמשפחתו מתייחסת אל רש"י ואל דוד המלך[4]. בשם רבי יוסף מימפלא, בכור בניו של רבי יחיאל מיכל, מובא, ששבעים ושניים דורות לא פסקה רוח הקודש מבית אבותיהם. קשה להבחין במסורות אלה בין עובדות היסטוריות לבין סיפורי שבחים.
מוצאו של רבי יחיאל מיכל זכה לציון כבר בחייו בקרב תלמידיו, שביקשו לשבחו הן בגין צדקתו שלו והן בשל צדקת אבותיו. הערכה זו באה לביטוי בכינוי "בן של קדושים צדיק בן צדיק" שמכנה אותו תלמידו, רבי משולם פייבוש הלר.
בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו לו בת אחת וחמישה בנים, עליהם נהגו לומר: "חמישה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמישה חומשי תורה"[5].
- רבי יוסף מיאמפולה. אבי שושלת יאמפולה
- רבי יצחק מראדוויל, בעל הספר "אור-יצחק"[6] אבי חסידות ראדוויל.
- רבי בנימין זאב וולף מזבאריז'
- רבי משה גולדמן, מייסד חסידות זוועהיל
- רבי מרדכי מקרמניץ
- מרים, אשת ר' דוד הלוי מסטעפין. (בזיווגו השני)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משנת המגיד הקדוש מזלאטשוב ובניו הקדושים: על סדר פרשיות השבוע לחודשי הקיץ, ענייני שבת קודש, פרקי אבות / מכבוד רבי יחיאל מיכל, המגיד מזלאטשוב, ובניו הקדושים; לוקט סודר ונערך על ידי אליעזר עמנואל הלוי הורוויץ. ירושלים: מכון זכור לאברהם, תשע"ז 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מור אלטשולר, הסוד המשיחי של החסידות, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר
- יחיאל מיכל מזלוטשוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מהבעש"ט עם הרב הצדיק מו"ה מיכל מזלאטשוב באתר "דעת"
- מור אלטשולר על מחלוקת השחיטה
- המגיד מזלוטשוב - ר' יחיאל מיכלבאתר "MyTzadik"
- לשמיעת הניגון התעוררות רחמים רבים
- דוד הלחמי, רבי יחיאל מיכל מאי, המגיד מזלוצ'וב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
יחיאל מיכל בן יצחק (1726-1786), המגיד, מזלוצ'וב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי מסורת אחרת נולד בשנת ה'תצ"א (יצחק אלפסי, החסידות, מהדורה שניה, הוצאת ספרית מעריב, 1977, עמ' 243).
- ^ ספר קבוצת יעקב דף נ"ז עמוד א' וב'.
- ^ כנסת ישראל שחיבר ראובן ז"ק עמוד דף י"א עמוד 21.
- ^ ראו כאן.
- ^ ישראל זאב סלאנים, מאמר מרדכי, ירושלים תשס"ה, חלק ב' עמוד קה
- ^ הספר יצא לאור לראשונה רק בתשכ"א. ד"ר רון וקס, רצון, הכרח ובחירה חופשית בהגותו של ר´ יצחק מראדויל.